עדויות מעזה: הלכנו בידיים מורמות, והם ירו

עוד עדויות קשות מימי מבצע "עופרת יצוקה" מתפרסמות היום (ו') בעזה. אביר חיג'ה, בת 33, גורשה מביתה בשכונת זייתון ב-5 במרס, לאחר שכוחות צה"ל השתלטו על המבנה. לפני ההשתלטות, ירו החיילים פגז לעבר הבית - ממנו נהרג אבי המשפחה, מוחמד. חיג'ה נשארה עם חמשת ילדיה, בני שנתיים עד 15. היא משחזרת כיצד ירה צה"ל על הקבוצה, לאחר שהורה לה לצעוד לעבר רפיח.

העדוןיות שמתפרסמות היום תואמות את העדויות הקשות של חיילי צה"ל שפורסמו בשבוע שעבר, לאחר שנאמרו בכנס לוחמים של המכינה הקדם צבאית באורנים. בין היתר נשמעו בכנס עדויות למקרים של הרג חפים מפשע, הוראות לירות בלי הבחנה בתוך בתים והרס רכוש ללא סיבה. בצה"ל החליטו לפני שבוע לפתוח בחקירת מצ"ח בעקבות העדויות.

על תחילת האירוע סיפרה חיג'ה, כי החיילים נכנסו הביתה והורו לה ולילדים לעבור לחדר אחר בו קובצו עשרה פלסטינים נוספים. כמה שעות מאוחר יותר, הורו החיילים בערבית שבורה לקבוצה, למעט הגברים הצעירים, לעזוב ולצעוד דרומה לכיוון רפיח. "הם אמרו לנו 'לכו לרפיח. אם תלכו לעיר עזה יירו אליכם, אם תלכו לרפיח לא'", סיפרה חיג'ה.

הקבוצה עזבה את שכונת זייתון ומשהגיעה לאחד הצמתים, החליט הוותיק שבחבריה לפנות שמאלה לכיוון העיר עזה על-מנת לבדוק את שלום אחיו החי כמה עשרות מטרים משם. לדברי חיג'ה, הקבוצה עקבה אחריו. הם הספיקו לצעוד כמה מטרים בטרם ירו לעברם חיילים יריות אזהרה.

אביר חיג'ה עם ילדיה (צילום: AP) 

"הם אמרו לנו ללכת לרפיח. הרמנו את ידינו, כולנו, הסתובבנו והתחלנו ללכת לכיוון רפיח ואז הם החלו לירות אש כבדה", סיפרה חיג'ה. לדבריה, מרבית חברי הקבוצה רצו לחצר סמוכה כדי לתפוס מחסה, אך היא התעכבה מאחור כיוון שנשאה את בתה בת השנתיים. כעבור כמה שניות, נפגעו השתיים מכדור שנורה לעברם מבית משפחת אבו-זור, אשר הופקע על-ידי החיילים.

חיג'ה הצליחה להגיע לחצר, שם ראתה את שכנתה אולה ערפאת כשהיא שרועה על הקרקע - פצועה. ערפאת מתה כעבור כמה ימים בבית החולים. לדברי חיג'ה, היא הצליחה לבסוף למצוא מונית שתיקח אותה ואת בתה דרומה, אולם בתה הפצועה מתה עוד בטרם הגיעה עמה לבית חולים.

עדותה של חיג'ה עולה לכאורה בקנה אחד עם עדות שמסר חייל צה"ל, רם (שם בדוי), בכנס לוחמים שהתקיים בחודש שעבר במכינה הקדם צבאית באורנים. בעדותו סיפר החייל: "אמא אחת ושני ילדים לא הבינו ולקחו שמאלה, ושכחו להודיע לקלע על הגג שזה תקין ושחררו אותם ולנצור את האש... אפשר להגיד שהוא פעל כמו שצריך, כמו שנתנו את ההוראות... אמרו לו שמהכיוון הזה אף אחד לא מתקרב, והוא ירה ישר. אני לא יודע אם ירה לרגליים או משהו כזה בכלל אבל בסופו של דבר הוא הרג אותם...".

כתובות שהשאירו חיילי צה"ל באחד הבתים בו שהו (צילום: AP) 

כשנשאל בכנס אם דיבר עם הקלע לאחר מכן, השיב רם שלא. "אני לא חושב שהוא מרגיש יותר מדי רע עם זה, הוא עשה את מה שאמרו לו. האווירה באופן כללי של רוב האנשים שיצא לי לדבר איתם... החיים של הפלסטינים זה... בוא נגיד, דבר הרבה פחות חשוב מהחיים של החיילים שלנו".

עדותו של החייל אביב (שם בדוי), שדיבר אף הוא בכנס, קשורה לכאורה לסיפורה של מהדייה עיאד, פלסטינית מבוגרת בשנות ה-70 לחייה, שגופתה נמצאה על כביש לאחר שנסיגת כוחות צה"ל. לטענת החוקר מוחמד אבו-ראמה, ארגון זכויות אדם "אל-חאק" עיאד נורתה, אולם בני משפחתה של האשה סיפרו כי לא הבחינו ביריות.

בעדותו סיפר אביב: "אחד הקצינים שלנו, מפקד של פלוגה, ראה מישהי, זקנה, עוברת על איזה ציר, טווח די רחוק, אבל מספיק כדי שתספיק להוריד את מי שאתה מזהה שם. אם היא חשודה, לא חשודה, לא מכיר את הסיפור שלה... מה שהוא עשה בסוף זה להעלות אנשים לגג וביחד עם קלעים להוריד אותה. אני הרגשתי מהתיאור הזה פשוט רצח בדם קר".