וסליחה על ועדת שוחט: ראיון פרידה עם תמיר

תמיר זוכרת היטב את הרגע, על סף פתיחת שנת הלימודים האקדמית, בו נאות ראש הממשלה לבקשתה ולבקשת המרצים, והקצה עוד 515 מיליון שקל לתקציב ההשכלה הגבוהה. על כך, בין השאר, כבר ציינה לחיוב את אולמרט, בתור היחיד מאז רבין שעמד בהתחייבותו לקדם את מערכת החינוך בישראל. את האוצר, שהתנגד לתקצוב הנוסף, היא תוקפת בחריפות: "לכל אורך הדרך הייתה תחושה שהמשרד הזה רוצה לפרק את מערכת ההשכלה הגבוהה, ולא בא לתקן אותה".

הדו"ח החריף של מבקר המדינה נגד ראשי האוניברסיטאות, חוששת תמיר, עלול להפוך את ביקורת האוצר ללגיטימית יותר בציבור. "אני מקווה שהאוצר לא ישתמש בדו"ח על מנת לחסל את העצמאות של מערכת ההשכלה הגבוהה. חשוב שהשר הבא ימשיך להגן על החירות האקדמית, ובמקביל יראה כיצד מתקנים את הבעיות שהדו"ח מצביע עליהן".

למה נכשלים תלמידינו?

תמיר חשה כמי שעוזבת בטרם עת. ודאי הייתה שמחה להישאר עוד קצת, ולצפות כיצד מתקדמים התהליכים בהם החלה. "הייתי מסיימת את ההסדר עם ארגון המורים העל-יסודיים", היא אומרת. "יצרנו מתווה שצריך להשלים. בנוסף, יש לטפל בצורה מקיפה יותר בנושא הגיל הרך. המערכת זקוקה למיליארד וחצי שקלים נוספים, לא כולל תקציבי בינוי, אם רוצים שגם גילאי 4-3 ילכו לגני הילדים כחלק מחוק חינוך חובה".

בשינויים שהכניסה למערכת, טוענת פרופ' תמיר, ניתן יהיה להבחין רק בטווח הארוך: "במקרה הטוב, השר הבא יקטוף את הפירות. זה באמת תפקיד בעייתי. אני גאה בכך שלא עשיתי שינויים קצרי מועד, פתרונות קלים, שלא חיפשתי לקצר פינות. כל התהליכים הם לשנים קדימה". בתהליכים הללו היא מונה את צמצום חומרי הלמידה; המעבר ל-2 יחידות באזרחות; 'אופק פדגוגי' - מעבר משינון לחקר; וכמובן 'אופק חדש' - הרפורמה שהוסכמה עם הסתדרות המורים, "המהלך המשמעותי ביותר שיכולתי לעשות וטוב עשיתי" - כלשונה, והיא מתקשה להאמין שהשר הבא לא יתמיד בו. 

"לבטל את אופק חדש זה מאוד מורכב", היא מסבירה. "מי שחתום על הרפורמה בפועל הם הממונה על השכר במשרד האוצר והסתדרות המורים, לכן שר החינוך יצטרך לגייס את שני אלה כדי לעשות שינוי. לשנות את המהלך יהיה קשה מאוד, וחבל. המערכת עבדה שנתיים וחצי בצורה ממוקדת על הרפורמה. זו רפורמה פדגוגית, לא מבנית, ונוצרה שפה אחרת של קשר בין מורים לתלמידים".

בשנת הלימודים הנוכחית נכללים במסגרת הרפורמה 813 בתי-ספר, בהם לומדים כ-300 אלף תלמידים. בשנה הבאה ייכללו במסגרת זו כ-1,400 בתי-ספר, בהם ילמדו כ-600 אלף תלמידים. כחלק מהרפורמה השיגה תמיר תוספת של 360 מיליון שקלים לפיצול כיתות א' ו-ב' לכיתות קטנות. בתחילת כהונתה, עמד משרד החינוך על 25,863,322 שקלים ואילו ב-2009 תקציב החינוך עומד על 30,469,293. מעבר לכך, קיבלה הממשלה החלטות המוסיפות לתקציב המשרד במהלך חמש שנים עוד כחמישה מיליארד שקלים.

השביתה נגמרה, המלחמה התחילה: תמיר, בר-און וארז (צילום: עמוס אוזן)

"אין תשובה אחת ללמה אנחנו לא מצליחים במבחנים בהשוואה למדינות אחרות", היא ממשיכה. "אני מאמינה שמשאבי מערכת החינוך הישראלית מופנים למקומות, שהמקבילות בעולם לא צריכות לטפל בהם - כמו קליטת עלייה ולימוד שפה. אנחנו גם משקיעים הרבה בהשארת הילדים במערכת, לא מפנים למסלולי הכשרה ולא ממיינים".

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה תמיר נעוצה בהכשרת המורים בישראל: "צריך לשדרג אצלנו את הנושא ולחשוב אחרת. יכול להיות שצריך לגרום לכך שההוראה בתחומי הידע, במיוחד במקומות בהם אנחנו מתגלים כחלשים, תהיה אחרת. פעם המערכת היסודית עבדה כך שהיו מורים כלליים שלימדו הכל, ללא התמקצעות. הרבה מורים גם היום מלמדים מקצועות שלא הוכשרו אליהם. יש 128 אלף מורים במערכת. שר החינוך הבא צריך להבין - אי אפשר להחליף אותם. מי שאומר אחרת, לא מבין על מה הוא מדבר. כל שנה מוציאים לפנסיה יותר מאלפיים מורים, אבל את השאר יש להכשיר בצורה נכונה יותר".

איך נתפקד בכנסת?

במישור הפוליטי העכשווי, תמיר, שהתנגדה נחרצות לישיבה בממשלת נתניהו, פסימית הרבה יותר: "זו הולכת להיות תקופה מאוד לא פשוטה. לא ברור לי איך נתפקד בכנסת, במצב של חוסר הסכמה עם חברינו בממשלה. המפלגה הביאה את עצמה לנקודה שההישרדות שלה אינה מובנת מאליה - זה מאוד חבל".

"תמיד יש מישהו שירצה משהו" (צילום: גיל יוחנן)