הריבה צריכה לקבל מקום של כבוד

כך חושבת שרה קוז'יקרו, שהקימה את "בית הריבות", חנות מפעל שהקימה שבקדמת צבי, רמת הגולן. מדי שבוע נציג בפניכם עסק קטן, שהקימו נשים, מתוך מחשבה להעצים את עצמן ואת הסביבה. והשבוע, כאמור, עסק מתוק במיוחד

ענת מרדכיפורסם: 01.04.09 , 10:10

עד לפני כשנה וחצי, הייתה שרה קוז'יקרו, 54, נשואה ואם לשלושה (30,29,24), מנהלת בכירה בכפר הנופש רמות. כשפרשה החליטה שלא להמשיך בענף המלונאות, אלא להישמע ללב ולצאת לעצמאות. בשנה האחרונה היא רוקחת ריבות, במבשלה שהקימה בחצר ביתה שבקדמת צבי, רמת הגולן. "בית הריבות", היא חנות מפעל מעוצבת להפליא, שבה נרקחות כ– 40 סוגי ריבות, שהיא ובני ביתה הכי אוהבים. המקום משמש גם כמרכז מבקרים, המציע חוויה מתוקה של טעימות.

1. למה החלטת להקים עסק?

"לפני כשנה ויותר, הייתי על פרשת דרכים. אחרי כמה שנים כמנהלת בכפר הנופש רמות, רציתי להמציא את עצמי מחדש. החלטתי לעזוב והשקעתי זמן מה בהתחברות פנימית ובהתכווננות מדויקת, למה שאני רוצה לעשות בהמשך חיי, כי אני אדם של עמלנות ועשייה. הבנתי שאני רוצה להגשים חלום ישן. להתעסק בבישול ובאירוח, אבל בחצר שלי. הפנטזיה המקורית הייתה להקים אוהל גדול בחצר. לקרוא לו 'אוהל שרה' ולארח שם אורחים מהארץ והעולם. הרעיון הזה ישב לי שנים במוח, אבל כשהיו בבית ילדים צעירים והיה צריך משכורת כל חודש, הוא רק חיכה. עד שהגעתי לזמן יותר רגוע והתבססנו יותר".

2. איך התחלת?

"אני רוקחת ריבות מגיל 10. במשך כל השנים, שבהן הכנתי ריבות לבני המשפחה, ידעתי שכל החיבורים הטובים מתחילים מאהבה ומהרגשה פנימית טובה. לכן, נתתי לעצמי זמן להחליט. חלפה כמעט חצי שנה, עד שהחלום נהיה לי ברור וידעתי איך הופכים אותו למציאות. בהתחלה אפילו קניתי סירים, אבל עוד לא הייתי בטוחה לגמרי, ולכן שמרתי אותם חודשיים באריזות. לא בישלתי בהם, כי אולי ארצה להחזיר אותם וזה לא הכיוון".

3. מי הכי עזר לך לצאת לדרך?

"אחרי שעזבתי את משרתי במלון, נסעתי לארה"ב, לבקר דודה בת 87. אישה חכמה וצעירה מאוד ברוחה. כששמעה על התלבטותי, הציעה לי לא לעשות משהו אחר ממה שהנשמה שלי רוצה ולא לפחד, כי הפחד הוא מדריך רע מאוד. אבל גם כשחזרתי הביתה, עוד לא הייתי סגורה על עצמי. פתחתי את העיתון ומצאתי מודעת "דרושה מנהלת תפעול" למלון מאוד נחשב באזור ואפילו הלכתי לראיון. רק כשיצאתי משם, עם סיכוי מצוין לקבל את המשרה, שאלתי את עצמי האם זה באמת מה שהנשמה שלי רוצה. ופתאום - התשובה הייתה ברורה. לא! אז, כבר היה לי ברור שאני חייבת לעצמי את ההתנסות הזו של הגשמת החלום. שאני לא רוצה להצטער על מה שלא עשיתי. מאותו רגע, פשוט הפסקתי לחפש אלטרנטיבות בחוץ והתמקדתי במטרה: להכין ריבות לאנשים שאוהבים ומעריכים ריבות ביתיות ללא חומרים משמרים. בטעם הכי קרוב לטעם שאימא מכינה עבור הילדים שלה. רכשתי ציוד חיוני והקמתי את המבשלה, במבנה שכבר עמד בחצר הבית. עבור מרכז המבקרים קניתי עוד מבנה מעץ, שהחזות שלו מזכירה את הבית של עמי ותמי, והתחלתי לחבר בין סוכר ופירות איכותיים, ישר מהמטעים של שכניי בקדמת צבי וביישובי רמת הגולן".

"התחלתי לחבר בין סוכר ופירות איכותיים". שולחן הטעימות ב"בית הריבות"

"הריבה מביאה אליי את אלה שאני הכי שמחה לארח". מרכז המבקרים

4. כמה כסף השקעת בעסק?

"כ-150 אלף שקלים. הוצאתי חסכונות כי לא רציתי להיות מחויבת לבנק ולעבוד תחת לחץ. גם היום אני קונה ומשלמת במזומן ואין לי חובות. גם בעתיד אנהג כך. לא רוצה להיות מפעל ולראות את עצמי על מדפי הסופרמרקטים, אבל חולמת להביא את הריבות לרמה של עולם היין. לייסד פסטיבל של רוקחות ריבה ביתית, למשל. למה לא? זו הרי תעשיה שמגלגלת מיליוני שקלים. הייתי רוצה מאוד גם לשכפל את בית הריבות שלי ולהציב כאלה בכל מיני נקודות בארץ. כי הריבה צריכה לקבל מקום של כבוד".

5. מה הכי הפתיע אותך?

"אני אוהבת מאוד אנשים, ומאז שפתחתי את העסק אני פוגשת כל כך הרבה אנשים טובים ומדהימים בדרך. אולי כי הריבה מביאה אליי את אלה שאני הכי שמחה לארח. אנשים שמגיעים ממקום של אהבה ומגלים בי את האומץ, היוזמה, הכוח והנחישות, שחלק גדול מהם כמהים למצוא בעצמם. סביב העסק שהקמתי מתפתחות שיחות מאוד מרגשות. זה מפתיע, מחזק ומאוד מרגש ובעיניי בכלל לא משהו שהוא מובן מאליו".

6. איך את מתמודדת עם המשבר הכלכלי מסביב?

"תמחרתי את המוצרים שלי במחירים הוגנים ונוחים. החל מ–19 שקלים לצנצנת. זו אינה הוצאה כבדה מדי ללקוחות שמגיעים לבקר. בנוסף, הכנתי מגוון רחב ויפה של אריזות למתנה מתוקה וטעימה, המיועדת לאנשים שאותם אוהבים באמת. כי הריבות שלי נעשות עם הנשמה ועם מילות ברכה ואיחולים מכל הלב וכל הטוב הזה עובר הלאה..".

7. מה הכי עוזר לך בדרך?

"התמיכה של נתן, הבעל ושל הילדים".

8. מה דרש ממך הכי הרבה מאמץ והשקעה?

"המיתוג והמיצוב של המוצר. הייתי צריכה לשבת ולהחליט לאן לוקחים את הריבה שאני מכינה כבר שנים רבות. האם להשאיר רק אותה על המדפים או לצרף אליה מוצרים של אחרים. איזו מדבקה לשים על הצנצנת. איך להדביק ואיך לכתוב בכתב יד את שם הריבה. צריך היה לחשוב על הכול, כי רציתי להעביר גם ללקוח את התחושה של בני הבית שלי, כשהם מקבלים ממני צנצנת של ריבה..."

9. מה מהתנסויות העבר שלך הכי שימש אותך בהקמה ובתפעול של העסק?

"ניהלתי כמה מקומות עבודה ולמדתי לראות תמונה כללית של עסק ולהבין בהכל. היום, זה מאוד עוזר לי. אמנם העסק שלי עוד קטן, אבל אני חושבת לא רק על העבר וההווה שלו, אלא גם על העתיד. לא מפחדת לחשוב על חזון ולחלום בגדול".

10. מה את ממליצה לאחרות?

"להתחבר לרצון של הנשמה שלך. זה מאפשר לך לבטא עוד המון דברים באישיות שלך, כי התחברות מדויקת כזו מאפשרת לך לחבר בין כל הכישורים שלך ולייצר שלוחות לכל מיני תחומים אחרים שהלב יודע ורוצה לעשות".