מה זה חרוסת? שאל את החבר הטלפוני
בליל הסדר צצים מושגים שהאדם הממוצע לא נתקל בהם בחיי היומיום כמו חרוסת, אפיקומן ורבי יוסי הגלילי. מה עושים בעמותת "איילת השחר"? מצמידים לכל דיכפין חבר טלפוני. איך זה עובד?
בניגוד לדעה הרווחת, עיקרו של פסח אינו בהברקת חלונות והשמדת אבק, אלא בסיפורים ושאלות. למעשה המטרה של הפיכת ביתכם לשטח סטרילי היא כדי שתוכלו בערב אחד לשבת קורנים מנקיון ואדי אקונומיקה ולשאול: "למה?".
הקטע המועיל בשאלת השאלות הוא שיש מישהו שיידע לענות תשובות, אחרת זה לא כל כך עובד וכולם סתם מתבאסים. אולם, העניין של התשובות הוא לא פשוט בכלל מאחר שבליל הסדר מופיעים דברים שהאדם הממוצע לא נתקל בהם בחיי היומיום, וגם אם הוא היה נתקל בהם אין להם שום משמעות מחוץ לאותו לילה. ואני מתכוונת כמובן לעמודי התווך של החג והם חרוסת, אפיקומן ורבי יוסי הגלילי.
"יש לא מעט אנשים שיושבים בסדר והילד שואל אותם מה זה כרפס ואין להם מושג", מסביר מוטי רייך , רכז אתר האינטרנט של "איילת השחר" "הם רוצים להגיע לסדר מוכנים. הם רוצים להבין למה לחרוסת קוראים חרוסת ומה השם העיברי של האפיקומן. הם רוצים לשמור על הסדר המסורתי. אנחנו מציעים להם עזרה. ואם שני הצדדים בוחרים להמשיך לשמור על קשר לאחר החג מה טוב".
פרויקט הפסח של איילת השחר מתבסס למעשה על פרויקט "חברותא" שכבר קיים שלוש שנים וחברים בו כ-15.000 חברים. מטרת החברותא דומה לזו של פסח, אלא שהפעם מדובר בשיחות מתמשכות על נושאים שונים בתחום היהדות. כל אחד יכול לבקש נושא שבו הוא רוצה להרחיב את ידיעותיו החל מזוגיות ועד מיסטיקה יהודית. חברי העמותה מתאימים למבקש אדם שידיעותיו בתחום זה הן נרחבות והשניים מקיימים שיעור שבועי בטלפון.
"כולנו מרוכזים
בגטאות שלנו", מסביר רייך, "תל אביב הפכה להיות עיר חילונית ובני ברק הפכה להיות עיר חרדית. אני כאדם דתי לא יוצא לי להכיר חברים חילונים. פרויקט חברותא מאפשר להכיר בין אנשים דתיים וחילונים על בסיס חברי. יש לאנשים אפשרות להציץ מעבר למיתרס ולהראות איך חיים בצד השני. פונים אלינו לא מעט אנשים שמבקשים ללמוד דווקא עם מישהו שמגיע מהמקום שהוא הכי רחוק מהם כמו מאה שערים, מאחר שזו הזדמנות בשבילו להבין ולהכיר את מי שלכאורה נמצא הכי רחוק ממנו".