שנת 2008: ירידה של 98% ברווחי הבנקים
רווחי חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי - הסתכמו בשנת 2008 ב-200 מיליון שקל, לעומת 9 מיליארד שקלים בשנת 2007. ברבעון הרביעי של השנה שעברה רשמו כל הבנקים הפסדים, חוץ ממזרחי-טפחות. ונעבור לרשימת השיאנים
בחלק מהבנקים בישראל כבר הגדירו את 2008 כשנה הגרועה ביותר אי פעם. אחרים הסתפקו בהגדרה צנועה יותר של אחת השנים הגרועות במאה השנים האחרונות. למרות התוצאות הקודרות, האווירה ששלטה במסיבות העיתונאים שנערכו בימים האחרונים בחמשת הבנקים הגדולים היתה מחויכת.
- בנק לאומי מחר 2.3 מיליארד שקל
בצד של חצי הכוס המלאה ניתן להצביע על כך שלמרות הכל, ולמרות קריסות הבנקים מעבר לים, אף אחד מהבנקים בישראל לא נמצא בסיכון קיומי, ואפילו לא קרוב לכך. נתון חיובי נוסף מצוי בסיכומים של הרבעון הראשון של 2009 שנערכים כעת.
כבר עכשיו ברור שגל העליות שאפיין את הרבעון החולף בבורסה של תל אביב ישפיע לטובה על המאזנים של הבנקים, ויעזור להם, לפחות לתיק ההשקעות שלהם, לחזור לצבע הירוק ולהציג רבעון טוב, לבטח טוב יותר בהשוואה לרבעון הרביעי של 2008. במערכת הבנקאית מסבירים כי מרבית הבנקים עשו מה שמכונה ניקוי אורוות ברבעון הרביעי והפרישו הפרשות גבוהות במיוחד על מי שעלולים שלא להחזיר את ההלוואות שקיבלו, ולכן ברבעון הראשון ההפרשות יהיו קטנות בהרבה.
ובחצי הכוס הריקה:
בצד של חצי הכוס הריקה ניתן להצביע על הרווחיות השנתית הנמוכה, עם תשואה שנתית ממוצעת של 0.5%, ועל הפסדים כבדים ברבעון האחרון של 2008. זאת נוסף על הירידה החדה בפעילות העסקית במשק, שפגעה בבנקים כמעט בבטן הרכה, של איכות תיק האשראי שלהם.אם צריך לבחור שני מספרים שיסבירו את התמונה כולה, הבחירה תהיה בשורה התחתונה. רווחי חמשת הבנקים הסתכמו ב־2008 בסכום זעום של 200 מיליון שקל, לעומת רווחי עתק של 9 מיליארד שקל ב־2007. ברבעון הרביעי דיווחו ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי - על הפסד. מזרחי טפחות היה היחיד שהציג רווח ברבעון. ומכאן אפשר לגשת ישירות לטקס חלוקת הפרסים על השנה החולפת.
בנק הפועלים: "מלך המחיקות"
ההשפעה העיקרית של המשבר הפיננסי העולמי ניכרה בירידה החדה בערך הנכסים המוחזקים בתיק ההשקעות של הבנקים. חמשת הבנקים הגדולים מחקו מרווחיהם מיליארדי שקלים במהלך השנה בשל ירידות ערך אלו. אם לא די בכך, הם נאלצו גם להכיר בירידת ערך זמנית בהיקף של מאות מיליוני שקלים מההון העצמי שלהם. ואף שכולם מחקו וכולם חטפו מכה, התואר מלך המוחקים מוענק ללא תחרות של ממש לבנק הפועלים.
הבנק, שנחשב לגדול בישראל בראשית 2008, השקיע בשלל מוצרים פיננסיים שונים ומשונים. כבר ברבעון הראשון של השנה נאלץ הבנק, בלחץ אגרסיבי של המפקח על הבנקים, למכור את תיק איגרות החוב מגובות המשכנתאות שלו בהפסד של 870 מיליון דולר.
בדיעבד, ברור שהמפקח צדק, ואפילו בבנק כבר מודים ש"אילולא נמכר התיק באותה תקופה, היה שוויו היום נמוך בכמיליארד שקל". את הפרס על המחיקות מקבל הבנק בזכות העובדה שתיק ניירות הערך שלו מגובי הנכסים (MBS ,ABS, CDO, CDS ועוד) עומד על 800 מיליון דולר בלבד, לעומת כ־6 מיליארד דולר בתחילת 2008.
בנק דיסקונט: המשקיע עם המזל
בנק דיסקונט, שהיה עלול להתמודד מול בנק הפועלים על תואר מלך המחיקות, נהנה מקורטוב של מזל לאחר שהממשל האמריקאי השתלט על שתי סוכנויות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מק. ההלאמה הצילה למעשה את השקעותיו של בנק דיסקונט, ואולי אף את הבנק כולו. תיק ההשקעות של הבנק, שהיקפו 31.5 מיליארד שקל, נחשב כעת לבעל סיכון נמוך יחסית. לכן, תואר המשקיע עם הכי הרבה מזל מוענק לו. במזרחי טפחות לא סמכו על המזל ונהנו מחשיפה נמוכה במיוחד למכשירים בחו"ל.
במבט קדימה עלול המשבר העולמי להמשיך ולפגוע בשני בנקים - הבינלאומי ולאומי. לבינלאומי חשיפה בהיקף של 4.3 מיליארד שקל מתיק ההשקעות שלו (נכון לסוף 2008) ליורו בונדס, חשיפה המהווה כ־80% מההון העצמי של הבנק. ללאומי תיק השקעות בגובה 45 מיליארד שקל, רובו באיגרות חוב ממשלתיות ובבנקים זרים גדולים. למרות היותו סולידי יחסית, אנליסטים מעריכים כי עדיין קיים בו סיכון.
אם יתממש התסריט הפסימי של בנק לאומי, לצד העובדה שבבנק הפועלים כבר "ניקו את האורוות", צפוי בנק הפועלים לחזור לראש רשימת הבנקים בישראל, תואר שאותו איבד במהלך השנה.
לאומי: תיק ההלוואות הבעייתי ביותר
הסיפור הגדול במערכת הבנקאית בשנתיים הקרובות צפוי להיות הפרשות לחובות מסופקים - חובות שקיים ספק לגבי יכולת החזרתם. כאן סובלים הבנקים מבעיה כפולה: מצד אחד השפעת המשבר העולמי על פעילות הלווים הישראלים, ומצד שני פעילותם בשוק המקומי, שגם היא נפגעה.
עובדה זו הביאה לעלייה של מאות אחוזים בהפרשה לחובות מסופקים, ואלה הגיעו בחמשת הבנקים לסכום של 5.1 מיליארד שקל לעומת כ־1.8 מיליארד שקל בלבד בשנת 2007 - זינוק של כ־186%. רוב ההפרשות נספגו ברבעון הרביעי, שבו הסתכמו בכ־2.5 מיליארד שקל, לעומת 500 מיליון בלבד ברבעון המקביל.
פרס תיק ההלוואות הבעייתי מוענק לבנק לאומי, שסעיף זה זינק במאזן שלו ב־427% בשנה אחת. אולי גם אפשר להעניק לו את תואר הבנק השמרני - תלוי איך מסתכלים על מדיניותו.
בראייה קדימה מעריכים בכירי הבנקים כי רמת ההפרשה בשנת 2009 תהיה דומה לזו שהיתה ברבעון הרביעי של 2008, בין 1% ל־1.5% מהיקף תיק האשראי בבנקים, למעט במזרחי טפחות ובבינלאומי, שם ההישענות על מגזר הקמעונאות מורידה את הסיכון של תיק האשראי וההפרשות צפויות להסתכם בכ־0.75%–1% מהיקף תיק האשראי בלבד. עיקר ההפרשות בכל הבנקים נבע מפעילות המגזר העסקי, שם זינקו ההפרשות במאות אחוזים לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
פועלים: העמלה שהשתוללה
אחד הנושאים שהטרידו במיוחד את הבנקים בשנה החולפת היה הרפורמה בעמלות שהוביל בנק ישראל. הרפורמה נכנסה לתוקפה ביולי בשנה שעברה, ובמסגרתה בוטלו עשרות עמלות ומחירן של אחרות ירד בצורה חדה לעומת עלייה במחירן של אחרות.
כצפוי, הבנקים הגיבו באופן שונה להתפתחויות בנושא זה. במזרחי טפחות, בבינלאומי ובדיסקונט הסבירו כי למהפכת העמלות לא תהיה השפעה משמעותית על רווחיהם העתידיים. בבנק לאומי הסבירו כי החקיקה החדשה תגרום לירידה של 85 מיליון שקל בהכנסות מעמלות, בעוד בבנק הפועלים דיווחו כי הפגיעה תעמוד על לא פחות מ־200 מיליון שקל.
פרס העמלה שהשתוללה מוענק לפיכך לפועלים, שנכון לסקירה שערך המפקח על הבנקים גובה נכון לעכשיו את העמלות הזולות ביותר בין חמשת הבנקים הגדולים.
הבנק היציב: מזרחי טפחות
בעיה נוספת שתלווה את הבנקים בשנה הקרובה היא בעיית ההון העצמי. עוד לפני פרוץ המשבר המליץ המפקח על הבנקים רוני חזקיהו לבנקים לנצל את שנות הגאות במשק לשם חיזוק בסיס ההון שלהם. הלימות ההון הממוצעת במערכת קרובה יחסית ליעד שהציב המפקח - 12% - ועומדת על 11.3%. עם זאת, לראשונה זה שנים לא חל גידול בהיקף ההון העצמי של הבנקים. בפועלים ובבינלאומי נשאר ההון העצמי קרוב לשנה הקודמת, ובלאומי ובדיסקונט אף חלה ירידה של יותר מ־4%.
פרס הבנק היציב מוענק לבנק מזרחי טפחות, היחיד שהציג עלייה בהונו העצמי (7.11%). אליו מצטרף הבנק הבינלאומי עם הלימות ההון הגבוהה במערכת - 12.3%. מנגד, פרס הבנק הלא יציב מוענק לדיסקונט, שהלימות ההון שלו היתה הנמוכה ביותר - 10.3%. דיסקונט גייס לפני כמה ימים כ־350 מיליון שקל, והוא נדרש לגייס כ־2.5 מיליארד שקל נוספים כדי להגיע ליעד שהציב המפקח.
לפנייה לכתב/ת 
