לראשונה מ-2003 - עלייה במפלס ים המלח
במשך שנים היה מפלס ים המלח במגמת ירידה מתמדת - גם בחורף. והנה בתחילת חודש מרס נרשמה עליה פתאומית ודרמטית של 8 ס"מ בגלל גאות של מים בירמוך. בהמשך החודש שב המפלס לרדת ובסיכומו נמדד המפלס בגובה 422.22 מטר מתחת לפני הים - 3 ס"מ גבוה יותר מבחודש שעבר
לראשונה מאז שנת 2003 נרשמה בחודש שעבר עלייה במפלס ים המלח. מנתוני השירות ההידרולוגי של רשות המים עולה כי המפלס עלה בתחילת חודש מרס ב-8 סנטימטרים. בהמשך החודש שב המפלס לרדת ובסיכומו רשם המפלס עליה צנועה יותר של 3 ס"מ.
מפלס ים המלח יורד בהתמדה בשל מיעוט המים הזורמים בירדן ובמקורותיו, ובשל מיעוט המשקעים באזור. קצב הירידה עומד על כמטר בשנה, ובממוצע כעשרה סנטימטר בכל חודש - גם בחורף. בדצמבר 2008 ירד המפלס ב-11 ס"מ; בינואר השחון הואט מעט קצב ירידת המפלס והסתכם ב-8 ס"מ; גם בפברואר הגשום, למרות שהכנרת עלתה ב-42 ס"מ, נמשכה הירידה - עוד 8 ס"מ.
היפוך מגמה. ים המלח (צילום: עמית שאבי)
אך בתחילת חודש מרס, בעקבות גאות של נהר הירמוך בשלהי פברואר, עלה מפלס ים המלח ב-8 ס"מ. בהמשך החודש שב הגרף למגמת ירידה, אך בסיכום נתוני חודש מרס נמדד המפלס בגובה 422.22 מטרים מתחת לפני הים - עליה של 3 ס"מ מהגובה בחודש הקודם.
הפעם האחרונה שנרשמה עליה של מפלס ים המלח הייתה ב-2003, וגם אז היה זה בשל גאות של מים בירמוך. המים מקורם בהפשרת שלגים וירידת משקעים בסוריה, והם יורדים דרומה בנהר הירדן וממלאים את החלק הצפוני של ים המלח, שם נמדד המפלס.
עוד על ירידת מפלס ים המלח:
- 2008: מפלס ים המלח ירד ב-1.35 מטר
- ים המלח מהאוויר: איזה יופי של אסון אקולוגי
- אל תתנו לים המלח למות / ד"ר עדי וולפסון
העליה המפתיעה במפלס ים המלח אינה צפויה לשפר את המאזן השנתי. בשנת 2008 ירד מפלס ים המלח ב-1.35 מטר - כ-30 ס"מ יותר משיעור הירידה ב-2007, שבסיומה ירד המפלס ב-1.04 מטרים.
ברשות המים הסבירו כי רצף ארבע השנים השחונות גרם לכל המפלסים של מאגרי המים בישראל לרדת - לרבות מפלס ים המלח. אלי רז, גיאולוג העוקב אחר ירידת המפלס באופן קבוע בשנים האחרונות, מציין גם כי כל מקורות המים המזינים את ים המלח סגורים - סכר דגניה סגור מ-1950 וגם הירמוך מסוכר ומנוצל על ידי הסורים והירדנים, "כך שהאקלים לא משחק כמעט. הגשם שיורד על ים המלח הוא בגדר 'בטל בששים'"
מלבד מי הביוב שמגיעים מהירמוך דרך נהר הירדן, ומי הביוב של ירושלים וגב ההר שמגיעים מנחל קדרון, מקורות המים הטבעיים היחידים העומדים כיום לרשות ים המלח הם המעיינות הצפון מערביים, כמו עין פשחה ועין עווארה, ומי שטפונות.
לטענת רז, הגורם המשמעותי להגברת קצב נסיגת המפלס הוא הגורם האנושי, והוא מאשים את ממשלת ישראל שהפנתה עורף למשאב הטבעי הייחודי. "אין שום טיפול רציני בבעיית ים המלח. יש מהלכים פוליטיים, יש מעורבות של בעלי הון, אבל אין בדיקה של מה שצריך באמת", אומר רז.
האם תעלת הימים היא הפיתרון?
תעלת הימים - פרויקט מובל המים מהים האדום לים המלח - ממקדת את מירב תשומת הלב בשנים האחרונות כגלגל ההצלה לים המלח המתייבש.
פוליטיקאים ובעלי הון סבורים שהתעלה תוכל לא רק למלא את ים המלח אלא גם לאפשר הקמה של תחנות כוח, מיזמי תיירות ונופש ופרוייקטים נוספים שיביאו לצמיחה כלכלית של האזור.
גם מדינות אירופיות ויפן הביעו עניין בתמיכה בפרויקט, וכיום מממן הבנק העולמי בדיקת היתכנות של היוזמה. אפילו השר החדש לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, אמר עם כניסתו לתפקיד כי יציב את קידום התוכנית בראש סדר העדיפות של משרדו.
אך ארגוני סביבה ומומחים טוענים עם זאת, כי יש לבחון היטב את ההשלכות הסביבתיות של עירבוב בין מי ים סוף למי ים המלח. ארגונים כגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון" קוראים לבנק העולמי לממן בחינה מקיפה יותר של היוזמה להצלת ים המלח, שתכלול גם חלופות אחרות כמו הובלת מים בירדן או בתעלה מהים התיכון.
