עדותה האחרונה של נפגעת מעזה: "הגוף שלי בער"
כשפגז של צה"ל, זרחן לבן לפי חלק מהעדויות, נפל בביתה של ראדה אבו חלימה בעזה, חרב עולמה. הבית על יושביו עלו באש, הגופות נשארו מאחור. היא, בעלה ובתה הצליחו להמלט אל בית החולים המקומי ומשם למצרים. בתה הפעוטה עוד מאושפזת, כשתחזור לעזה - זה יהיה בלי אמא
ראדה אבו חלימה, פלסטינית בת 21 מבית להיא, מתה השבוע בבית החולים בקהיר בו אושפזה במשך חודשיים לאחר שנפצעה לכאורה מפגיעת זרחן לבן של צה"ל במהלך עופרת יצוקה. אבו חלימה מסרה במהלך אשפוזה הממושך את עדותה על שארע במקום לארגון "בצלם". באותה התקיפה נהרגו רבים מבני משפחתה של אבו חלימה.
כאן מובאים דבריה: "גרתי עם בעלי מוחמד, ושתי התינוקות פרח (3) ואיה (6 חודשים), באזור א-סיפא בבית להיא. בבית גרו גם ההורים של מוחמד, סעדאללה וסבאח, ואחיו: עומר (18), יוסף (16), עבד א-רחים (13), זיד (11), חמזה (10), עלי (4) והתינוקת שאהד בת השנה. בבית היו שתי קומות, בקומה התחתונה היו מחסנים בגודל 250 מטרים ובקומה העליונה גרנו כולנו, אנחנו חקלאים בעלי אדמות סמוך לבית.
ראדה אבו חלימה, זמן קצר לפני מותה (צילום: מוחמד סבאח, בצלם)
"זה היה שבת בערב, בתאריך ה- 3.1.09. מטוסים ישראלים פיזרו כרוזים שקראו לתושבים לעזוב את בתיהם. גם בפלישות הקודמות הצבא פיזר כרוזים אלה ולא עזבנו את הבית, והחלטנו שגם הפעם לא נעזוב.
"למחרת, בסביבות השעה 16:00, כשכל המשפחה הייתה בבית החלו להפגיז את האזור שלנו. אחרי כמה דקות מספר פגזים נחתו על הבית. האש התפשטה בבית וכמה מבני המשפחה נשרפו למוות: חמי, שהאד ושלושת הבנים עבד א-רחים, זיד וחמזה. חמותי ובניה נכוו מהאש כמו גם אני והתינוקת שלי פרח, אותה החזקתי בידיים.
"האש התפשטה לכל מקום בבית. הבגדים שלי עלו באש והרגשתי חלקים מהעור שלי נשרפים. למזלי איה לא נפגעה, קרעתי את בגדיי מעליי וצעקתי שאני נשרפת. הייתי ערומה מול כל האנשים בבית, הגוף שלי בער והרגשתי כאב נורא מהכוויות. הרחתי את ריח הבשר הנשרף, הייתי במצב קשה מאוד, חיפשתי משהו להתכסות בו וכל הזמן צעקתי. גיסי הוריד את המכנסיים שלו ונתן לי ללבוש אותם ובעלי כיסה אותי במעיל שלו.
עגלת טרקטור שלקח אותנו לבית החולים. לקחנו את גופת התינוקת שהאד בעוד שהשארנו את יתר בני המשפחה ההרוגים והפצועים בבית.
"במרחק 300 מטרים מכיכר אל עטאטרה עמדו חיילים, עצרנו את הטרקטור והחיילים פתחנו עלינו באש, הנהג ונוסע נוסף נהרגו. הם הכריחו את בעלי להתפשט ואז החיילים אמרו לנו ללכת ברגל. השארנו את ההרוגים, בהם התינוקת והנהג, מאחורינו ועלינו מכונית אחד התושבים שעברו שם הסיע אותנו לבית החולים שיפא, אליו הגענו בשעות הערב.
"בבית החולים הפנו אותי ואת בתי פרח להמשך טיפל במצרים וניסו לקחת אותנו לרפיח באמבולנס אבל בדרך הצבא ירה עלינו. הנהג של האמבולנס נפצע קל ונסע חזרה לבית החולים. אני עדיין מאושפזת, כל הגוף שלי שרוף וגם הפנים שלי. פרח סובלת מכוויות בדרגה 3". ימים ספורים לאחר מכן היא נפחה את נשמתה.
צה"ל: "אין ממש בטענה לשימוש בלתי-מבחין"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "עם סיום מבצע "עופרת יצוקה" הורה הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, על עריכתם של מספר תחקירים מטכ"ליים, בראשות קצינים בדרגת אלוף-משנה, לבחינת היבטים שונים של הלחימה וזאת לצד התחקירים המבצעיים המתקיימים ברמות הפיקוד השונות. התחקירים המטכ"ליים מצויים בשלבים מתקדמים.
"כזכור, הודיע דובר צה"ל במהלך המבצע כי צוות בראשות אלוף-משנה מונה לתחקר טענות בדבר שימוש בתחמושת המכילה רכיבי זרחן.מדובר בחימוש אשר מתפזר באוויר ויוצר מסך עשן אפקטיבי. חימוש זה נמצא בשימוש צבאות מערביים שונים.
"התחקיר האמור נמצא לקראת סיכום סופי אולם כבר בשלב זה ניתן לומר כי על-פי ממצאי התחקיר, השימוש שערך צה"ל במהלך המבצע בפגזי העשן האמורים עמד בכללי המשפט הבינלאומי. השימוש בפגזים נעשה לצרכים מבצעיים מוגדרים בלבד ובהתאם לדיני המלחמה. אין ממש בטענה שהשימוש בפגזי עשן נעשה באופן בלתי-מבחין או על-מנת להטיל אימה על האוכלוסייה.
"כאמור זוהי התייחסות ביניים ראשונית ועם סיכומו של התחקיר על-ידי הרמטכ"ל יפורסמו עיקרי ממצאיו. לגבי המקרה המדובר, אין ביכולתנו להתייחס בטווח הזמנים הניתן.במידה ויינתן זמן מספק לבדיקת הטענות, ולאחר סיום התחקירים, נוכל להשיב בנושא."