משאף או אינהלציה: מה לתת לילד כשיש אסתמה?

אורי אף פעם לא יכול להיות בטוח מה עליו לעשות כשבנו גיא (השמות בדויים) חוטף התקף אסתמה. "אני רואה שהוא עסוק רק בלנשום", הוא אומר, "ודווקא ברגע הזה שבו אני רוצה לפעול מהר ולהקל עליו אני נזכר שרופא אחד אמר לי שתמיד טוב יותר להשתמש במשאף, ואילו רופאת הילדים טענה שכשמדובר בהתקף עדיף להשתמש באינהלציה. עכשיו לך תחליט.

אורי לא לבד. הורים רבים לילדים חולי אסתמה מתלבטים בשאלה אם עדיף להם להשתמש במשאף או באינהלציה. המלצות הרופאים מבלבלות או סותרות, כך שבסופו של דבר ההורים נשארים עם הצורך לקבל החלטה בעצמם. "ההתלבטות קשה", מודה פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ ושינה, בית חולים דנה לילדים, המרכז הרפואי תל אביב, "מכיוון שבשימוש נכון וטוב מדובר בשני אמצעים דומים ביעילותם שעושים פעולה דומה".

למה בכלל צריך משאף או אינהלציה?

האסתמה היא מחלה המאופיינת בהתקפים שבהם חלה היצרות של דרכי הנשימה. היצרות זאת מונעת מהאוויר לעבור לריאות וגורמת לקוצר נשימה שמלווה בצפצופים, חרחורים או שיעולים. התרופות פועלות להפסקת הדלקת ולהרחבת כלי

 הנשימה. את התרופות אפשר ליטול בצורת כדורים, משאף או אינהלציה, אבל המשאף והאינהלציה עדיפים מכיוון ששניהם מחדירים את החומר ישר למערכת הנשימה, וכך מונעים תופעות לוואי מיותרות.

פרופ' סיוון: "ההבדל הוא שבשימוש באינהלציה הילד שואף את התרופה בצורת אדים ובמשאף החומר ניתן לו בתרסיס".

למה רצוי משאף?

למרות שמדובר בהבדל קטן בצורת הצבירה של התרופה, הרופאים שהתראיינו לכתבה זאת מגלים העדפה למשאף. שימו לב לסיבות הבאות:

1. קלות השימוש: המשאף הוא קל, נייד, פועל בכל מקום ומצריך רק חצי דקת שימוש. מכשיר האינהלציה לעומת זאת הוא מכשיר מסורבל, שמחייב את הילדים לשבת עשר דקות רצופות עם מסכה על הפנים, והשימוש בו אפשרי רק במקומות שיש בהם שקע חשמלי. זה נראה הבדל זניח, אלא שהרופאים מדגישים שקלות השימוש יכולה להפוך בסופו של עניין לשיקול רפואי, מכיוון שבשורה התחתונה כשמסובך להשתמש במכשיר – ההיענות לשימוש בו יורדת.

2. שליטה מדויקת על המינון: באינהלציה יש מקום גדול יותר לטעויות במינון התרופה, בשלב שבו ההורה רוקח את התמיסה. טעות בכמויות בשלב הזה עלולה לגרום לתופעות לוואי, אפילו קשות לפעמים. גם כשההורה רוקח את התרופה נכון,

הוא עדיין לא שולט בכמות התרופה שהילד שואף לגופו, מכיוון שזו תלויה בחוזק השאיפה של הילד (כך למשל, ילדים קטנים יותר שואפים פחות חומר אל גופם).

צריך לזכור שההעדפה של המומחים למשאף נגזרת בעיקר מן הקלות בשימוש בו, ומן החשש שהורה שלוקח על עצמו להשתמש באינהלציה ימצא את עצמו "מתעצל" או "מתקשה" וידלג על מתן תרופה בשל הסרבול. אבל סרבול, אחרי הכל, הוא בעיני המשתמש, ואם הילד שלכם אוהב לשבת עם מכשיר אינהלציה מול הטלוויזיה, כמו שמתאר אורי את ילדו, וסביר יותר שהוא ישאף את כל התרופה בצורה הזאת, אין לכם סיבה לחשוש שאתם עושים את הדבר הלא נכון.

מתי בכל זאת אינהלציה?

יש מקרים שבהם עדיף להשתמש באינהלציה, כמו במקרה של התקף קשה שחוסם את דרכי הנשימה ומונע מעבר תרופה מן המשאף לריאות, או כשיש צורך למהול כמה תרופות ביחד, או כשיש צורך להוסיף לתרופה חמצן.

• ייעוץ מקצועי: פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ ושינה, בית חולים דנה לילדים, המרכז הרפואי תל אביב; פרופ' בנימין וולוביץ', לשעבר מנהל מחקר והדרכה באסתמה במרכז שניידר לרפואת ילדים; ד"ר בועז טירן, מומחה למחלות ריאה במרכז הרפואי תל אביב