שתף קטע נבחר

 

ישראלי בלב הרעש: עברנו סיוט, העיר משותקת

בילאל חסנין מרמלה לומד רפואת שיניים בל'אקווילה, מוקד רעידת האדמה שגבתה יותר מ-100 הרוגים. בשיחה עם ynet סיפר על החוויה המטלטלת: "אנשים קפצו ממרפסות. עכשיו סטודנטים אומרים שלא ימשיכו פה ויחזרו". חברו עדיין נעדר

גם יותר מחצי יממה אחרי הרעש הגדול - הלב לא שקט. כשהוא ממתין לטיסה לארץ מרומא, נסער מהחוויה הקשה שעבר, סיפר היום (ב') בשיחה עם ynet בילאל חסנין, בן 22 מרמלה, על תחושותיו בעקבות רעידת האדמה שגבתה את חייהם של יותר ממאה בני אדם. חברו חוסיין חמדה עודו נעדר, והחשש לחייו גובר.

 

איטליה רעדה: כל הדיווחים ב-ynet

 

"זאת חוויה קשה מאוד. אני חוזר לארץ עד שיירגעו העניינים", אמר חסנין משדה התעופה, "אנחנו כמעט 75 ישראלים שלומדים בל'אקווילה וחלקנו רוצים לחזור לארץ, לא מתכוונים להמשיך.

 הם אומרים בינם לבין עצמם 'מה אני צריך את זה? מה אני צריך שקירות יפלו עליי? אני אשב בבית בארץ, אלמד משהו פשוט ואוותר על רפואה - העיקר שאשמור על הבריאות".

 

חסנין, סטודנט לרפואת שיניים, סיפר שחבריו לספסל הלימודים לא יודעים איפה לישון הלילה. "לא יודעים מה לעשות. האוטוסטרדה חסומה לחלוטין, אין רכבות, אין אוטובוסים, כל העיר משותקת. אין להם מה לחפש פה".


"אתה לא יודע מה לעשות עם עצמך, אין לאן לברוח" (צילום: רויטרס)

 

שר החוץ אביגדור ליברמן הנחה את אנשי המשרד לסייע בכל דרך לסטודנטים שניצלו. קונסול ישראל ברומא, עופר מזר, אמר ל-ynet: "אנחנו דואגים להחזיר את הישראלים לארץ. חילקנו אותם לשתי קבוצות: אחת באה איתי לרומא משם יצאו בטיסות לישראל. שאר 42 הישראלים פונו לפרוג'ה, שעתיים נסיעה מרומא, ואנחנו מחפשים להם טיסות לארץ. האיטלקים שם נותנים להם אירוח מלא חינם בבית הארחה".

 

לדברי הרקטור של אוניברסיטת ל'אקווילה, פרדיננדו די אוריו, "האוניברסיטה נהרסה. המבנים ניזוקו קשות ואין לנו לאן להעביר את 27 אלף הסטודנטים שלנו".

 

השכמה מחרידה בשלוש לפנות בוקר

לפני שהוא מתאר את רגעי החרדה הקשים, חסנין חוזר לליל אמש. "כבר אתמול בערב, בסביבות 23:00, הרגשנו רעש אדמה קטן יחסית, אבל לפני שבוע כבר היו כמה מקרים דומים אז לא התרגשנו ופשוט התעלמנו מהם. הלכנו לישון כרגיל ופתאום, בסביבות שלוש לפנות בוקר, קמנו לרעש של נפילת מראות וארונות.

 

"כל הדירה התהפכה, הכל נפל לרצפה. אנשים נכנסו לפאניקה, חלק קפצו מהמרפסות, זה היה ממש סיוט - אי אפשר לתאר את זה במילים. אתה לא ידוע מה לעשות עם עצמך, אין לאן לברוח, אתה לא מתפקד ומסוגל לקפוץ מקומה חמישית - לא אכפת לך, העיקר לנוס כמה שיותר מהר".


"העיקר לברוח כמה שיותר מהר" (צילום: AP)

 

חסנין מדגיש שהוא וחבריו לא הכירו את החוויה. "אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם זה היה בארץ. למזלי לא קרה לי ולחברים שלי כלום. הבית לא נהרס, חוץ מנזקים קלים, חפצים שנהרסו וסדקים בקירות".

 

הצעיר מרמלה בחר לשכור בית פרטי בעיירה ולא להתגורר במעונות - שם נהרס כליל בניין אחד, והשני ניזוק. היום הוא מאושר שכך החליט. "מזל שלא גרתי במעונות, שם היה עיקר הנזק. אני מכיר את חוסיין חמדה, הישראלי שחוששים לחייו. בדיוק לפני יומיים ישבנו על אותו שולחן באוניברסיטה ולמדנו יחד. שני איטלקים שלמדו איתי נספו בוודאות", הוא אומר בעצב.

 

בביתו של חמדה בכאבול שבגליל, ממתינים בחרדה לכל בדל מידע, ולא מאבדים תקווה. "אף אחד לא יודע מה שלום הבן שלנו, אפילו השגרירות אמרו שאין להם מושג", סיפרה אמו, סנה.

"משבע בבוקר אנחנו מנסים לטלפן אליו. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפני שלושה ימים. כששמעתי על הרעידה הייתה לי תחושה רעה, אבל אנחנו מקווים שיהיה טוב".

 

ישראלי שכבר יצר קשר עם משפחתו הוא יולי מינצ'ין. לדברי מנהל חברת קמפוס לימודים, דותן ברדה, "הוא נמצא באצטדיון הכדורגל. סטודנטים אחרים בדרך אליו לאסוף אותו, הכל מתנהל פה באיטיות מבחינת החילוץ ותנועת האמבולנסים. לא ידוע לי לגמרי מה מצבו".

 

בהכנת הידיעה השתתפו ענת שלו ורוני סופר
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הריסות בל'אקווילה
צילום :AP
ברלוסקוני משקיף על אזור הרעש
צילום: רויטרס
מומלצים