אם הנעדר: "שיעשו משהו, שיגידו מה עם הבן שלי"
בכאבול מתפללים לשובו בחיים של חוסיין חמדה, הסטודנט מל'אקווילה מוכת רעש האדמה. נציגי ישראל באיטליה עזבו את זירת האסון, ואביו מתכנן להתבצר בשגרירות. סטודנט שניצל סיפר: "ראיתי חברים שלי קופצים מקומה חמישית"
סנה חמדה יושבת ליד הטלפון בבית המשפחה בכאבול שבגליל, ומחכה. "מגיעות אליי שמועות נוראיות. זאת העבודה של השגרירות להביא לי מידע לגבי הבן שלי", היא זועקת בכאב בשיחה עם ynet. בנה, חוסיין חמדה, נעדר מאז שבניין מעונות הסטודנטים בעיירה האיטלקית ל'אקווילה התמוטט אתמול (יום ב') לפנות בוקר ברעש האדמה העז, שגבה את חייהם של יותר מ-150 בני אדם.
איטליה רעדה - כל הדיווחים ב-ynet:
- הבן שלח SMS מאיטליה: "אבא אני חי"
- ישראלי בלב הרעש: עברנו סיוט, העיר משותקת
- ברלוסקוני: איש מנפגעי רעש האדמה לא יופקר
- מדען חזה את הרעש והואשם בזריעת בהלה
בעוד כ-70 הסטודנטים שניצלו מטופלים ומועברים ארצה, אמר אמש הקונסול הישראלי ברומא שהחיפושים במקום נמשכים באטיות: "מרימים אבן אבן". באיטליה דווח גם בערב על סטודנטים שחולצו משם בחיים, אך לפי משרד החוץ הבשורות הטובות לא ממוענות בינתיים למשפחת חמדה.
בהמשך, איש מנציגי השגרירות לא נשאר במקום האסון. האם זועמת: "איך יכול להיות שהפעם האחרונה שדיברו איתי מהשגרירות הייתה בחמש בצהריים?! שהשגרירות תעשה משהו ותגיד לנו מה מצבו, שימצאו את הבן שלנו. אנחנו עדין מאמינים שימצאו אותו במצב טוב".
בבוקר יעלה אביו של חוסיין בן ה-23, ד"ר אמין חמדה, על המטוס הראשון לאיטליה. "הוא יגיע לשגרירות ולא יעזוב עד שהם ידאגו לקבל מידע על הבן שלנו", אומרת סנה. "לא סתם כל הכפר הגיע אלינו הביתה ברגע ששמעו על רעידת האדמה.
הבן שלי הוא ילד טוב ואהוב, למרות שהוא שנתיים באיטליה אף אחד בכפר לא שכח אותו. תמיד הוא היה בא לבקר. כל הכפר במתח, מחכים כבר שיחזור. זאת העבודה של השגרירות למצוא את הבן שלי".
במשרד החוץ משיבים לטענות המשפחה ומסבירים שעשו הכל להקל על מצוקת המשפחות המודאגות. "עשרות אנשי המשרד עמלו כדי לדלות פיסות מידע על גורל מנותקי הקשר שמספרם עמד בתחילה על למעלה מ-40.
"קיימנו עשרות שיחות טלפון וגייסנו את מירב הרגישות האנושיות והזהירות על מנת שלא לפרסם ברבים את זהותם של מנותקי הקשר. המידע אודותם לא הגיע ממשרד החוץ. אנו מקפידים מאוד על פרטיותם וכבודם של אזרחי ישראל בחו"ל ובארץ ואיננו עושים מאומה לפני שווידאנו וקיבלנו את אישורי המשפחות", נמסר.
"קטסטרופה שאי אפשר להסביר"
במשפחות אחרות, הספיקו לנשום לרווחה אחרי שזכו לשוחח עם קרוביהם. לדברי הקונסול עופר מזר, הוא ואנשיו דואגים להחזיר את הישראלים לארץ. אזברגה זיאד, בן 21 מלוד, סיפר ל-ynet בעודו ממתין לטיסה לארץ כשהוא עדיין מבוהל כולו, על הסיוט הלילי.
"רעש בעוצמה של 6.3 בסולם ריכטר זה רציני, אי אפשר להסביר את זה בכלל. אלו היו 12 שניות שנמשכו כמו נצח. כל כך מפחיד, אנחנו עדין בהלם, אני לא מעכל. ראיתי את חברים שלי קופצים מקומה חמישית דרך המרפסת. אין לנו מושג עדיין מי מהחברים שלנו פצוע ועד כמה מצבם קשה", אמר.
זיאד, שהמתין עם שותפו בילאל חסנין, בן 22 מרמלה, לא בטוח האם ישוב. "זאת החלטה קשה, הטראומה אמיתית. זאת קטסטרופה שאי אפשר להסביר. בינתיים אנחנו חוזרים, אין לנו ברירה אחרת. לקחנו שתי חולצות ומכנסים ופשוט ברחנו מהבית. החברים עדיין מתקשרים אלינו ואומרים שעד עכשיו הם מרגישים רעידות. לא חזקות, אמנם אבל מסוכן שם. זאת סכנת נפשות".
במעונות של אוניברסיטת ל'אקווילה שני מבנים עיקריים - אחד מהם התמוטט כליל, והשני רק ניזוק. רידה צפורי, בן 21 מכפר כנא, היה למזלו בצד שנפגע פחות. "אני גר בקומה השלישית", סיפר ל-ynet. "באמצע הלילה הכול התחיל ליפול - פתחתי את העיניים וראיתי שהתקרה פשוט מתקרבת לעברי. זה היה מדהים ומפחיד כאחד.
"מיד ברחתי למעלית אבל היא נותקה, אז רצנו למדרגות. בנס הצלחתי להימלט. בחוץ ראיתי איך כל הבניינים לידי פשוט קורסים.
אחר כך עוד חזרתי לחדר כדי לקחת את הדרכון שלי והמזוודה. הכל היה הפוך, לא זיהיתי את החדר שלי בכלל".
צפורי, סטודנט לפיזיותרפיה שנה שנייה, מצא לפני הטיסה לארץ מקלט אצל ידידה ברומא. "לא נשאר לי פה שום דבר, מה אני אעשה פה? אני מתכוון להישאר בארץ עד שיירגעו העניינים ואחר כך לחזור לאיטליה ולהירשם לאוניברסיטה אחרת. עד כדי כך. ל'אקווילה זאת עיר מסוכנת, לכאן אני לא חוזר. בחיים שלי לא פחדתי ככה".
לפנייה לכתב/ת 
