10 מכות מצרים קטנות ומעצבנות של הגוף

הם לא מסוכנים, לא יהרגו אתכם וכמו שבאו - גם יחלפו. אבל עד אז הם ימררו להם את הדקות והשעות הקרובות שייראו נצח עד שדעתכם תוטרף. אז מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם המיטרדים הקטנים והמעצבנים, עד שתגיעו לרופא?

1. שריר נתפס בלילה

• מה קורה שם: אין כמעט מי שלא נתקף בכאבי תופת, כששריר השוק שלו נתפס באמצע הלילה. לתופעה הזו, שנקראת ‭,Night Cramps‬ לא תמיד יש הסבר, ולכן היא נקראת בשפה הרפואית 'אידיופאתית‭)'‬כלומר בעלת מקור לא ברור‭.(‬ תיאוריה אחת גורסת ששריר התאומים שמצוי במצב מקוצר מגורה במהלך השינה להתכווץ, וההתכווצות הנוספת הזו גוררת עווית של השריר. ההתכווצות עשויה להתרחש גם עקב טיפול תרופתי. בין התרופות שמגבירות את הסיכון להתכווצות שרירים אפשר למנות תרופות ללחץ דם ולאי ספיקת לב, ליתיום, תרופות לאסתמה ואחרות. סיבות נוספות שעלולות להגביר את הסיכון להתכווצות השרירים הן התייבשות, חוסר איזון של מלחים בדם, פעילות גופנית מאומצת במיוחד, הריון בתקופת הטרימסטר השלישי, תת פעילות של בלוטת יותרת התריס, מחלות כלי דם היקפיים, שתיית כמויות גדולות של אלכוהול, מחלות כבד ומחלות של מערכת העצבים.
  

• מה עושים: אנשים בריאים יכולים לבצע מתיחות של שריר התאומים לפני השינה ועיסוי השריר בעת ההתכווצות. את המתיחות מבצעים כך: עומדים במרחק של 60 עד 90 ס"מ מהקיר, מותירים את העקבים שטוחים על הרצפה, מתכופפים מעט קדימה ונשענים על הקיר. עכשיו תורגש מתיחתו של שריר השוק. כך או כך, עווית השריר תחלוף בתוך כעשר דקות. משככי כאבים לרוב לא מועילים בזמן ההתקף, כיוון שהשפעתם מתחילה רק בתוך חצי שעה מרגע הבליעה. אם העווית מתרחשת בתדירות גבוהה, פנו לרופא שעשוי להפנות אתכם לבדיקת דם או להמליץ על שינוי בתרופות שאתם נוטלים. במקרה קיצוני עשוי הרופא להמליץ על טיפול בתרופה קינין, שהיא היחידה שהוכחה כיעילה.
  

2. ציפורן חודרנית

• מה קורה שם: גם המכה הזו באה בהפתעה, ונוטה לחזור שוב ושוב: כאבים עזים באצבע הרגל, נפיחות, אודם וסבל רב. ציפורן חודרנית נגרמת כאשר הציפורן, לרוב בבוהן, חודרת דרך העור והרקמות הרכות תחתה. במרבית הפעמים הציפורן חודרת בשל עיגול של פינות הציפורן. במקרים אחרים צורת ציפורן מעוותת גורמת לחדירת שולי הציפורן לתוך העור. ללא טיפול מתפתח במקום זיהום המגביר את הכאב, הנפיחות, האודם וגורם להפרשת מוגלה ועליית חום.
  

• מה עושים: הדרך הטובה ביותר היא מניעה על ידי גזירת הציפורן ישרה, ללא עיגול קצוותיה. אם בכל זאת חדרה הציפורן אל תוך העור ולא ניתן לגזור את החלק המעוות, נעלו סנדל כדי למנוע לחץ על הציפורן החודרנית, השרו את הרגל במים פושרים עם סבון למשך כ-20 דקות מספר פעמים ביום. בעבר הפתרון לציפורן החודרנית היה באמצעות ניתוח בלבד אולם כיום ניתן לטפל בציפורן חודרנית באמצעות משחה הממסה את הציפורן כליל. בתוך כך, אם התפתח זיהום מקומי, ימליץ הרופא על טיפול אנטיביוטי.
  

3. חבטה בזרת הרגל

• מה קורה שם: כשהאצבע הקטנה ברגל נחבטת בחפץ כלשהו, בדרך כלל דלת, או רגל של שולחן בלי משים, הכאב טס במהירות שיא למוח והוא עז ביותר.
  

• מה עושים: ניתן בהחלט לשכך באופן מיידי את הכאב העז באותן דקות ראשונות. הסוד טמון בכך שבמערכת העצבים קיימים מסלולים נפרדים לעצבים התחושתיים ולעצבי הכאב. הפעלה של מערכת אחת מחלישה מעט מפעולתה של מערכת אחרת. לכן אחרי החבטה העזה מה שתצטרכו לעשות הוא לדגדג מעט את הרגל. כך תופעל מיד מערכת הסיבים התחושתיים, שתחליש מעט את תחושת הכאב. בהמשך הניחו קומפרסים קרים על האצבע החבולה כדי למנוע התפתחות שטף דם פנימי. אם הכאב לא חלף בתוך כמה שעות, פנו לרופא שיבדוק אם זה שבר.
  

4. כווית שיזוף

• מה קורה שם: ישראל קפצה לראש רשימת המדינות בשיעור סרטן העור. כן, ברור היום שהשיזוף אינו בריא. רגע לפני שאתם צורבים את עצמכם, כדאי לזכור שהשמש מגבירה את הסיכון לא רק למלנומה, אלא גם לכוויה. מדובר בצרה צרורה: אודם, צריבה, כאב עז וגרד בלתי פוסק שיגרום לכם לטפס על הקירות כמה ימים טובים. 
  

• מה עושים: כווית שמש גורמת ברוב הפעמים לכוויה קלה כל עוד היא בשטח של פחות מ-10% משטח הגוף. כוויה על פני שטח גדול יותר, או כוויה עמוקה דורשת בדיקת רופא. הסכנה המרכזית בכוויה היא זיהום לפיכך הטיפול משלב קירור והרגעה ומשחה המכילה חומר אנטיביוטי. עדיף להשתמש במשחה על בסיס מים או ג'ל המסייעת לקירור והרטבת איזור הכוויה. ניתן למרוח ג'ל הנמכר ללא מירשם רופא, הוא מקרר את המקום למספר דקות וכולל גם אלוורה בעל אפקט מרגיע. משחת סילברול נמכרת תחת מירשם רופא ומכילה חומר אנטיביוטי ואנטי-פטרייתי ובמקביל מקררת המשחה את המקום. סילברול מותר לשימוש מעל גיל חודשיים ואסורה לשימוש בעור הפנים והצוואר, וברגישות ל-G6PD. לתופעת הגרד המופיעה לרוב יומיים לאחר הכוויה ניתן להיעזר בתרופות אנטיהיסטמיניות דוגמת פניסטיל, לורטדין, זילרג'י ואחרים.
  

5. הרפס של שפתיים

• מה קורה שם: הרפס השפתיים, שנגרם ברובו על ידי נגיף הרפס סימפלקס סוג ‭,1‬ מתפשט לרוב באמצעות מגע בנשיקה או במין אוראלי. לרוב נותר הנגיף רדום בעור, אך עם ההתפרצות מופיעות שלפוחיות, לרוב בקבוצה, על רקע עור אדום. השלפוחיות מכאיבות, אך חולפות לרוב אחרי כשבוע. אחרי ההדבקה הראשונית נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה, שנגרמת לרוב בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי וחשיפה לשמש. ההתקף עלול לחזור אחת לכמה שבועות, חודשים או שנים.
  

• מה עושים: עדיין לא קיימת תרופה שמחסלת את הווירוס, אך ניתן להקל את התסמינים באמצעות מריחת קרם אציקלוויר חמש פעמים ביממה למשך חמישה ימים והימנעות מחשיפה לשמש. את הנפיחות אפשר להקל באמצעות חבישה של קומפרסים קרים. אם נוצר זיהום נוסף על השלפוחיות, יש צורך לטפל באנטיביוטיקה.
  

6. כאב צד אחרי ריצה

• מה קורה שם: כאב עז תוקף את אחד מצידי הבטן כמה דקות אחרי ריצה. בעבר נטען שמדובר בהגדלה של הכבד או הטחול. היום סבורים שהכאב נגרם בשל מתיחת רצועות שמחברות את שריר הסרעפת, אותו שריר שמצוי מתחת לריאות שלנו ומפעיל אותן. זה מתרחש כך: רגל ימין נוחתת על הקרקע, מה שגורם לכבד שמצוי בצד ימין של הבטן לצנוח מעט כלפי מטה. במקביל גורמת הנשיפה לסרעפת לעלות כלפי מעלה. התוצאה: מתיחה חוזרת ונשנית של רצועות הסרעפת שגורמת לעווית.
  

• מה עושים: מנוחה תעלים את הכאב בתוך כמה דקות. בעת הפעילות הגופנית הקפידו על מאמץ עולה בהדרגה, שימנע עומס מיידי ופתאומי על השרירים ועל הרצועות. תוכלו למנוע או להקל את הכאב באמצעות מתיחות: הרימו את הזרוע הימנית כלפי מעלה והישענו לעבר זרוע שמאל למשך 30 שניות. שחררו את הידיים וחזרו על הפעולה בצד השני. כאמצעי מניעה תוכלו להתאמן בנשימות עמוקות שיפחיתו את הרפיית שריר הסרעפת. שיטה אחת היא לשכב כשספר עב כרס על בטנכם ולבצע נשימות בטניות כמה דקות מדי יום. השתדלו להימנע מארוחה כשעתיים לפני אימון. ארוחה דשנה ממש לפני אימון עלולה להגביר את ההתכווצות בשל הפעלת לחץ רב על הרצועות. גם התייבשות עלולה להגביר את הופעתן של התכווצויות שרירים. הקפידו לשתות כמות מס־ פיקה של נוזלים.
  

7. אף מדמם

• מה קורה שם: דימום מהאף, ששכיח בעיקר אצל ילדים, נגרם לרוב על ידי פציעה של כלי דם בעקבות חיטוט, חבלה, בעיות בקרישת דם או שינויים חדים במזג האוויר.
  

• מה עושים: בניגוד לאמונה הרווחת, אין להטות את הראש אחורה ולבלוע את הדם. יש ללחוץ על צידי האף מעל הנחיריים למשך כעשר דקות, כשהראש מוטה מעט קדימה. עם הפסקת הדימום מומלץ לגשת לרופא אף־אוזן־ גרון לבירור סיבת הדימום ולטיפול בכלי הדם הפגוע באף.
  

8. עקיצת יתוש

• מה קורה שם: הגוף נלחם בחומר שהחדירה היתושה ומפריש את החומר היסטמין שגורם להרחבת כלי דם. ההרחבה הזו גורמת לאדמומיות ולזליגה של נוזל מתוך כלי הדם סביב אזור העקיצה. בתוך כך גורם ההיסטמין לגירוי של סיבי עצב בעור, ומכאן תחושת הכאב והגרד המטריד. אלא שכל גירוד נוסף גורם לשחרור של כמויות נוספות של היסטמין, לנפיחות גדולה יותר ולמעשה להחרפת הגירוי. הגירוד גם עלול לפצוע את העור ולגרום לזיהום של אזור העקיצה.
  

• מה עושים: נסו לקרר את המקום, מה שיסייע לכיווץ כלי הדם ולהפחתת הגירוי. טיפול בתרופות מפחיתות אלרגיה (דוגמת פניסטיל) עשוי להפחית את האדמומיות והגירוי. שיטה נוספת היא הנחת פד טבול במים חמים אך לא רותחים על אזור העקיצה. חימום אזור העקיצה יגרום לשחרור כל ההיסטמין בבת אחת וימנע את הגירוד למשך כעשר שעות. במקרה של גירוד מתמשך עשוי הרופא להמליץ על מריחת משחה שמכילה סטרואידים. אם האזור הזדהם, לא יהיה מנוס מטיפול אנטיביוטי. אם אזור הגירוי לא מדמם או מפריש, יש שממליצים למרוח משחת שיניים או אצטון כדי להפסיק את הגירוד. השיטות האלה לא הוכחו מדעית.
  

9. כווייה בחך

• מה קורה שם: הכווייה הזו, שמוכרת גם בשם ‭,Pizza burn‬ אכן נגרמת לרוב על ידי מאכלים שמכילים גבינה מבעבעת, רוטב או תפוחי אדמה לוהטים. גם אם המאכל התקרר, הרי שהתכולה הפנימית נותרת לוהטת למשך דקות ארוכות. כך הנגיסה חושפת את רירית הפה לחום של מאות מעלות. האזור שבו נגרמה הכווייה עלול להתנתק מהחיך העליון ולהשאיר פיסת רירית תלויה. במקום גם עלולים להיווצר נגעים שדומים לשלפוחיות. האזור נותר רגיש מאוד למשך שבוע עד עשרה ימים והוא בסיכון לזיהומים, כך שבמקרה של כווייה חמורה יש צורך בביקורת אצל רופא השיניים.
  

• מה עושים: היזהרו מבישול במיקרוגל שמעלה את הטמפרטורה במרכז המזון. אצל תינוקות ופעוטות – בדקו על גב כף ידכם עד כמה המזון חם. אם נכוויתם, הצמידו למקום קוביית קרח. במשך שבוע שטפו את הפה עם תמיסת חיטוי או מי מלח למניעת זיהום. במקרה של כווייה נרחבת, מתפשטת, מדממת, מפרישה או שלא מחלימה בתוך כמה ימים – פנו לבדיקה אצל רופא השיניים.
  

10. שיהוקים

• מה קורה שם: תיאוריות רבות נסובו סביב הצורך בשיהוק. אחת מהן גורסת שאותה תנועה מהירה של הסרעפת נועדה לשחרר גוש מזון גדול שנתקע בוושט ולא נע כלפי מטה לעבר הקיבה. בדיקות אולטרסאונד בעוברים הראו שגם הם משהקים. משערים שאצלם נועד השיהוק לאמן את מערכת הנשימה לקראת הלידה. גורמים רבים מעוררים את רפלקס השיהוק: שתיית משקאות קרים מדי, אכילת מזון חם מדי או חריף, צחוק ממושך, הפרעות במלחים בדם, צריכת אלכוהול, שיעול ממושך, מחלות סרטן ומחלות של מערכת העצבים.
  

• מה עושים: תרופות הסבתא לשיהוק ממליצות על עצירת הנשימה לכמה שניות, הנחת סוכר מתחת ללשון או הפתעה מבהילה של המשהק. כך או כך, השיהוק יחלוף בתוך כמה דקות. אם השיהוק ממושך, ייתכן שמדובר בבעיה רפואית שדורשת פנייה לרופא. קיימות תרופות שמפסיקות שיהוק.