הנ"מ מתכונן: להכות בברזל בעודו באוויר
משרד הביטחון ערך לאחרונה שני ניסויים מוצלחים בטיל החץ ובמערכת כיפת ברזל, שפגעו "ברזל בברזל" בטילים ששוגרו לעבר ישראל. "אנחנו מנסים לייצר תרחישים קיצוניים וקשים, שיידמו את שדה הקרב", אמר ל-ynet מפקד בית הספר לנ"מ
בזמן שהמערכת החץ הדגימה השבוע עוד יירוט מוצלח, והתמודדה בהצלחה עם טיל שדימה דגם משופר של טיל איראני, החלו בבסיס ההדרכה של מערך הנ"מ מאות טירונים את דרכם החדשה בצה"ל. חלקם, על אף שאינם יודעים זאת עדיין, יהיו כנראה הראשונים להפעיל את מערכת "כיפת ברזל" - שאמנם לא אמורה לתת מענה לאיום קיומי, אך הציפיות ממנה לא לא פחות מורכבות: לעצור את הרקטות והגראדים של חמאס מרצועת עזה.
"גרעין ההקמה של הסוללה הראשונה כבר נמצא בתהליך ההכשרה. ברגע שהמערכת תהיה מוכנה, אנחנו - הלוחמים - נהיה בזמן ובמקום להתחיל להפעיל אותה", אומר מפקד כוחות הנ"מ, תא"ל דני מילוא, בראיון ל-ynet. "המערכת תופעל בכל אזור עוטף עזה ותגן עליהם באופן אפקטיבי, כשהיא משמידה מערכות בליסטיות במעופן".
לפני כשבועיים נערך ניסוי מוצלח במערכת "כיפת ברזל" שהגביר את האופטימיות בקרב מפקדים בנ"מ, שיעשו היסטוריה ויכשירו את חיילי הסוללה הראשונה שתפעיל את המערכת. לדברי תא"ל מילוא, כמה קצינים מלווים בימים אלה את תהליך פיתוח המערכת כדי ללמוד אותה, ולדעת להעביר את המידע הרלוונטי מהר ככל שניתן כשיגיע הזמן.
"הניסוי האחרון במערכת הראה שיש טיל בעולם שפוגע 'ברזל בברזל' גם ברקטה. דבר כזה בהחלט מעודד, ומאפשר לנו להתקדם בתהליך הפיתוח, וההכשרות לקראת קליטת המערכת", אומר מפקד
ביסנ"מ (בית הספר לנ"מ), אלוף משנה יריב שנפ. לדבריו, אחד הנושאים המרכזיים בהכשרת החיילים, תהיה לתת להם כלים לפעול באזור שהוא מאוים בעצמו מפני אותם רקטות וטילים, שכן המערכת תפעל קרוב לגדר המערכת בעוטף עזה.
"אנחנו צריכים לוודא שהאנשים האלה מספיק איתנים כדי שיוכלו לייצר את הגנת הנ"מ ולעמוד במשימה מבלי לקרוס", הוא אומר, "אלה אנשים איתנים שמסוגים לעבוד תחת ספיגה, שמבינים את ערכיות המשימה, שפועלים על פי מה שלימדו אותם בצורה הכי חלקה שיש ומשיגים את ההישג הנדרש".
בביסנ"מ עדיין לא קבעו אילו חיילים ישולבו בעתיד מסגרת הסוללה הראשונה, אבל לא פוסלים אפשרות שלפחות חלקם יהיו תושבי עוטף עזה. "בתהליך השיבוץ של האנשים אנחנו בהחלט לוקחים בחשבון את הרצונות של המתגייסים כפרמטר משפיע", אומר שנפ, "ויכול להיות שאם בן אדם שחי בעוטף עזה יהיה חשוב לו להגן על הבית אנחנו ניתן לזה תעדוף, אבל כל חייל פה צריך להרגיש שכל מקום מאוים במדינת ישראל הוא הבית שלנו".
מתכוננים לתרחיש קיצוני
לפני ימים ספורים בסיס בית הספר לנ"מ, סמוך לקיבוץ משאבי שדה בנגב, לבש חג. אפילו החום הכבד, שכבר הגיע לדרום, לא הרס את החגיגה שכללה מוזיקת רקע של שלמה ארצי, דוכני פופקורן ודגלים שנפרשו בכל פינה. אבל מתחת לכל התפאורה הססגונית, התקיים במקום - לראשונה מזה ארבע שנים - יום כשירות חילי שנועד לבחון את כלל מערכי חיל האוויר במקרה חירום: ממערך טילי הכתף "ברקן" (סטרינגר), דרך טילי הפטריוט ומערכת החץ.
"אנחנו מנסים לייצר תרחישים קיצוניים וקשים, שיידמו את שדה הקרב", הסביר שנפ. "אנחנו מתכוננים לאפשרויות היותר מאתגרות, בודקים תגובות במצבי לחץ כשאנשים נדרשים לפעול במצב של דחק, של חוסר זמן, כשהנשימה מהירה והדופק גבוה. אנחנו מבינים שבזמן אמת, התנאים לא יהיו סטריליים ולכך אנחנו מכוונים באימונים".
חיילי הנ"מ בפעולה (צילום: רועי עידן)
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה אמנם נחתו כמה מאות רקטות וטילים בעורף ישראל, אבל בצה"ל יודעים היטב שזו היתה רק המנה הראשונה לקראת עימות עתידי - בעיקר אם ייפתח מצפון. ההיקף יהיה רב יותר והאיכות תהיה גבוהה יותר. במערך הנ"מ, שתפקידו הוא לא רק לסכל חדירת כלי טיס אלא גם להתריע, יצטרכו גם להוכיח יכולת יירוט.
"האויב מתקדם, גם אנחנו מתקדמים", אומר תא"ל מילוא, "אנחנו משתדלים להיות צעד אחד לפניו. הגנה הרמטית אין, אך אנו מתקרבים לנקודה שבה, מבצעית, יש לנו פתרונות טובים מאוד להגנה על מדינת ישראל - גם לאיומים מורכבים וגם בהסתכלות עתידית. אין זירה מסביבנו שהיא קופאת על שמריה". התסריט לפיו כל נקודה במדינה מאוימת בטילים אינה מוציאה את תא"ל מילוא משלוותו והוא מעיד על כך שבחיל מתאמנים אף על תרחישים קיצוניים במיוחד.
לטוס בכל מקום
לצד ההיבט ההגנתי, מילוא שולח רמז גם על יכולות ההתמודדות של המערך התוקף בחיל האוויר, אל מול טילי הנ"מ של מדינות אויב. לדבריו, המטרה היא לאפשר לחיל האוויר לטוס בכל מקום שירצה.
התקיפה הישראלית, על פרסומים זרים, של חיל האוויר בסודן בינואר השנה, היתה בטוחה יחסית, משום שכמעט ולא נשקף איום של טילים
נגד מטוסים. בעתיד, יודעים היטב בחיל האוויר, העסק יהיה מסובך הרבה יותר. ברצועת עזה רואים כבר ניצנים של נ"מ, ובאיראן לא מסתירים את מערכת S-300 הרוסית, שבישראל נעשו ניסיונות לבלום את העברתה לאיראנים מחשש שהדבר יגביל בעתיד פעולה התקפית.
"אנחנו לוקחים בחשבון כמעט כל מפגש שיהיה לנו בעתיד אל מול כל זירה שנצטרך להתמודד בה, כך שנוכל לטוס שם ונוכל לפעול ללא מגבלה... חיל האוויר מתמודד יפה מאוד עם האיומים, וכמו שהמערך המגן מתכונן לתרחיש עתידי, גם המערך התוקף מסתכל קדימה ונערך לכך".