הפיראטים שוב באופנה: על שודדי הים הסומלים

הם זכו לכינוי "גיבורים אצילים" מצד אוהדים סומלים ובאותה נשימה כונו "פושעים נלוזים" על ידי מבקריהם. אולם המילה הנפוצה ביותר שמתארת את האנשים שחטפו רב-חובל אמריקני באפריקה היא "פיראטים" - מונח המעלה מן האוב דימויים רומנטיים של שודדי ים אשר זכו לתהילה בסרטים שהופקו בהוליווד.

במאה ה-21 המצב שונה בתכלית מזה ששרר באוקיינוס האטלנטי לפני מאות שנים ספורות. כיום לא ניתן למצוא איים נידחים שבהם חבויים אוצרות זהב ויהלומים, וגם לא תמצאו את הקפטן ג'ק ספארו מסרטי "שודדי הקריביים". הפיראטים המטילים אימה על מפרץ עדן אינם מגיחים מהאפלה כשעל ספינתם מפרשית שחורה וסמל הגולגולת.

בפועל, מדובר בתופעה שהחלה לפני שנים ספורות, כאשר קומץ אנשים לקחו את החוק לידיים בניסיון להגן על חופי סומליה, - ומאז היא התפתחה לכדי מפגע של ממש. הפיראטים החלו את דרכם כקבוצה של דייגים שביקשו להגן על עצמם ועל פרנסתם, אך במהרה גילו כי הנשק שבידיהם עשוי להניב להם רווחים גדולים עוד יותר. כ-25 אלף ספינות חולפות דרך מפרץ עדן מדי שנה ועל פי רוב, אנשי צוותם אינם נושאים נשק.

מלח עוצר ספינת פיראטים במפרץ עדן. דייגים שהפכו לשודדים (צילום: AP)

הפיראטים של המאה ה-21 הם בעלי חזות שונה מעמיתיהם ההיסטוריים: דייגים בהכשרתם החמושים במשגרי רקטות, מערכות איכון לוויני (GPS) וטלפונים סלולריים מתוחכמים. הם שטים בסירות מנוע קטנות מול חופי סומליה - אזור שבו פועלים אינספור חמושים ופורעי חוק. הם לבושים בבגדים בלויים, חבושים במשקפי שמש ישנים ולא מהססים לירות בתתי-מקלע לעבר ספינות תענוגות. הם מזנקים על כל כלי שיט שנקרה בדרכם באמצעות סולמות ישנים.

"כשאנשים חושבים על פיראטים, הם בדרך כלל מדמיינים את ג'וני דפ", מעריך קריספיאן קוס, יועץ ביטחוני של מכון "אוליב גרופ". "אולם השודדים הסומלים הם למעשה רק דייגים שמתנהגים כמו פיראטים כדי לקבל משכורת מארגוני פשע וכנופיות חמושות שהשתלטו על מדינה שבה אין מי שיאכוף את החוק".

היסטוריה של פורענות

חטיפתו של הקברניט האמריקני, שסיכל השתלטות פיראטים על ספינתו בכך שמסר עצמו לידיהם, היא רק הדוגמה האחרונה לבעיה - שהתעצמה מאוד בשנים האחרונות. רב-החובל ריצ'רד פיליפס הוא כנראה האזרח האמריקני הראשון שנחטף על ידי שודדי ים מאז 1804. במקרה הקודם, שאירע לפני 205 שנה, נשלחו הנחתים האמריקנים לחופי צפון אפריקה, כיום לוב, כדי להיאבק בפיראטים.

הפורענות שאנו עדים לה היום באפריקה צמחה מתוך הריק שנוצר בעקבות התמוטטות ממשלת סומליה ב-1991. ב-18 השנים האחרונות סובלת המדינה האפריקנית מאנרכיה כמעט מוחלטת והיא נשלטת על ידי שבטים יריבים המצויידים בשלל כלי נשק, בהם טילים נגד מטוסים. ישנה אמנם ממשלה זמנית בסומליה, אך בפועל היא לא שולטת על אף אחד.

בלא משמר חופים שיגן על מימיה הטריטוריאליים של סומליה, תושבים החלו להתלונן על כך שכלי שיט מאסיה ומאירופה נוהגים לשפוך פסולת רעילה בים. במקביל, ספינות אחרות ניצלו את ההזדמנות כדי לדוג באזור בלי היתרים. הדיג הבלתי חוקי פגע באופן עמוק ביותר בפרנסתם של דייגים מקומיים.

לפי תזכיר שהופץ בחודש שעבר בבית הנבחרים בוושינגטון, השבטים הסומלים שניסו למגר את התופעה "פנו לכנופיות חמושות כדי שאלה יסייעו להם לעצור את כלי השיט הזרים. כעבור זמן מה, הכנופיות הללו שינו את דפוסי פעילותם והחלו לחטוף כלי שיט מסחריים בתמורה לכופר".

פיראטים שנעצרו. נהנים מתמיכתה של רשת  בינלאומית (צילום: AP)

מדייגים מתוסכלים למכונה משומנת

מספר התקיפות במפרץ עדן הידוע לשמצה זינק בשנתיים האחרונות, מ-41 מקרים בשנת 2007 ל-111 מקרים ב-2008. מאז חודש ינואר תקפו השודדים לפחות 66 ספינות. ברגע זה ממש הם מחזיקים ביותר מעשרה כלי שיט וכ-200 מלחים זרים. לפי התזכיר האמריקני, הפיראטים הפועלים לחופי סומליה הרוויחו בשנה שעברה כ-30 מיליון דולרים מתשלומי כופר. אולם ארגונים שונים מעריכים כי הסכום גדול עוד יותר - כ-80 מיליון דולרים.

התזכיר האמריקני חושף כיצד בתוך שנים ספורות הפכו השודדים למכונה משומנת. אחד הפיראטים שנתפס באחרונה סיפר כי כופר ממוצע נע בין מיליון לשני מיליון דולרים עבור כל ספינה. לדבריו, שודדי הים עצמם מקבלים 30 אחוזים מהרווחים. 20 אחוזים נוספים עוברים הישר לידי ראשי ארגוני הפשע. 30 אחוזים מהכסף משמשים אותם כדי לשחד פקידי ממשל מושחתים ו-20 אחוזים נוספים מוסבים לצורכי השקעה: כלי נשק, תחמושת, דלק, מזון וסיגריות.

קוס מציין כי הפיראטים אינם קופאים על שמריהם והם ממשיכים לפתח את האסטרטגיה שלהם. למשל, בחודשיים האחרונים הם ביצעו לראשונה תקיפות ליליות. גורמי ביטחון מעריכים כי הם כנראה הצטיידו באמצעי ראיית לילה.

במערכת הביטחון האמריקנית טוענים כי אין קשר בין הפיראטים הסומלים לארגוני טרור, הפועלים אף הם במדינה. עם זאת, הם סבורים כי שודדי הים נהנים מתמיכתה של רשת בינלאומית של גולים סומלים שמזרימים כסף, ציוד וידע טכנולוגי בתמורה לנתח מהרווחים.

גורמי ביטחון בוושינגטון מציינים כי השודדים הסומלים פועלים במסגרת חמישה ארגוני פשע גדולים אשר מגייסים לשורותיהם את בני כל השבטים. לדברי קוס, "תעשיית הפיראטים נשלטת על קומץ ראשי ארגוני פשע המגייסים דייגים מקומיים ואשר לוקחים לעצמם את חלק הארי של הרווחים".

גברים ראוותנים בגיל העמידה. פיראטים לאחר שנלכדו (צילום: AP)

הפיראט הטיפוסי: גבר ראוותן בגיל העמידה

אנדרו מוונגורה, מארגון "סיוע ליורדי ים במזרח אפריקה", תיאר את הפיראטים כ"אנשים נואשים שפונים למקצוע זה מתוך ייאוש". כיום, ישנם כ-1,500 פיראטים הפועלים מול חופי סומליה. לשם השוואה, בשנת 2002 הם מנו כ-100 בני אדם בלבד. "אנשים אלה מרוויחים הרבה כסף ולכן כולם רוצים להצטרף אליהם. הארגונים מגייסים מתנדבים חדשים בכל יום". 

בסומליה עצמה הפיראטים נתפסים כ"גברים ראוותניים בגיל העמידה", מסביר מחמד שייח מדאר, העובד כמוכר בסוכנות רכב בעיר הנמל בוסאסו.

"אפשר לראות את הפיראטים ברחבי העיר בעודם נוהגים ברכבי שטח יוקרתיים. הם נראים כאילו הם עובדים בתאגיד גדול".

עבדוללהי סלד (43), פיראט לשעבר מהכפר העני גאאן, אומר כי שודדי הים "אינם דומים לחמושים הרגילים הפועלים בסומליה. הם לא רזים, פניהם קורנות והם תמיד נראים שמחים". הערכתו של סלד הולמת את התיאורים של תושבים המספרים על פיראטים שנוהגים לשוב לכפריהם העניים כשברשותם סכומי כסף גדולים.

חג'י מוקטאר אחמד, מזקני הכפר גאאן, מבהיר כי "להיות פיראט זה לא בושה. מדובר במקצוע אצילי". אחמד מוסיף כי כמה מתושבי כפרו עסקו בעבר בדיג, "אולם כיום הפרנסה היחידה שיש להם מגיעה משוד וביזה".