שר העסקים הבריטי: נצא מחוזקים מהמשבר
כמי שצריך להתמודד עם 95 פשיטות רגל ביום, הלורד פיטר מנדלסון דווקא נשמע אופטימי. בראיון ל"כלכליסט" מבטיח השר היהודי במוצאו לשמר את מעמדה המוביל של לונדון כמרכז פיננסי בינלאומי, ולהחיות את המגזר העסקי באמצעות תוכניות תמריצים בשווי של מיליארדי ליש"ט
היה זה הווארד שולץ, מייסד ומנכ"ל ענקית בתי הקפה סטארבקס, שהעז להסתבך עם הלורד פיטר מנדלסון, שר העסקים של בריטניה. "האזור שמדאיג אותנו במיוחד הוא מערב אירופה, ובעיקר בריטניה", אמר שולץ בראיון טלוויזיוני, ולא שכח להוסיף: "הכלכלה הבריטית נמצאת בנפילה חופשית".
"מי האיש הזה לעזאזל?", השיב הלורד מנדלסון (55) זמן קצר לאחר מכן בקבלת פנים דיפלומטית בניו יורק. "מדוע הוא פוגע כך במדינה שלי?". זה לא הספיק למנדלסון, שהגיע אחר כך לאולפן הטלוויזיה של אותה רשת כדי להשיב מלחמה: "כלכלת בריטניה לא נמצאת בנפילה חופשית, ואני חייב לציין שהבחנתי שדווקא סטארבקס נמצאת לאחרונה בקשיים. אני מבקש לא להשליך את מצבה של סטארבקס על כל הכלכלה הבריטית".
פיטר מנדלסון, שר העסקים של בריטניה (צילום: רויטרס)
מנדלסון הוא אחת הדמויות החשובות ביותר בצמרת הכלכלית הבריטית, לצד שר האוצר אליסטר דארלינג וראש הממשלה גורדון בראון. הדרך שבה הוא מתמודד עם בעיות משקפת היטב את הצורה שבה הוא פועל לשיקום הכלכלה: נמרצת, תקיפה וחסרת מעצורים.
השיא נרשם, לדעת בריטים רבים, כשהציע להפריט חלק מהדואר הבריטי, מוסד הידוע בשמרנותו כמעט כמו בית המלוכה. בראיון ראשון לעיתון ישראלי נשמע מנדלסון אופטימי מתמיד באשר לסיכוייו להתמודד בהצלחה עם המשבר.
"הפעלנו שורה של אסטרטגיות שיאפשרו לעסקים להתמודד עם הקשיים הנובעים מהמשבר. הצעד הראשון היה תוכנית "פועלים למען עסקים" (Action for Business), המתמקדת בסיוע לעסקים הנתונים בקשיים וזקוקים לסיוע כלכלי מיידי, כמו גם יוזמת סיוע לעסקים להיערך לתקופת התאוששות בטווח הבינוני והארוך. עשרות אלפי חברות קיבלו ייעוץ ללא תשלום באשר להיערכות לירידה בפעילות העסקית, הכשרת עובדים ומדיניות מס שתסייע להן לשמור על ההון שלהן.
"ממשלת בריטניה נוקטת פעולות נמרצות כדי לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בבעיות הקשורות לתזרים המזומנים שלהן, האשראי וצרכי ההון. צעדים פיננסיים נוספים יאפשרו לבנקים להמשיך ולהלוות לעסקים קטנים ובינוניים על אף המשבר. יש לנו אסטרטגיה ברורה שתבטיח שעסקים יגיחו מן המשבר חזקים יותר וינצלו את ההתאוששות.
"במסגרת החזון שלי לפיתוח "אקטיביזם תעשייתי", הממשלה תיטול חלק גדול יותר בלהבטיח שהכלכלה הגלובלית תחזור לצמוח ובריטניה תהיה בעמדת תחרות קדמית בשוק העולמי".
"לחזור לבנקאות של פעם"
המיתון החריף שבו שרויה כיום הכלכלה הבריטית מציב בפני מנדלסון שורה של אתגרים יוצאי דופן בדרכו להביא להתאוששות במגזר העסקי. על פי הערכת משרד האוצר המעודכנת לשנה הקרובה, שיעור הצמיחה השלילית במדינה עשוי להגיע
השנה ל-3%. קרן המטבע הבינלאומית חוזה ירידה חדה אף יותר, בהיקף של 3.8%.
ההאטה הכלכלית מלווה במספר שיא של פשיטות רגל ו מובטלים: 35 אלף חברות עתידות לקרוס עד סוף השנה הנוכחית, ומספר המובטלים עשוי להגיע במהלך 2010 ל-3.2 מיליון בני אדם. היקף הייצור התעשייתי בפברואר האחרון היה נמוך ב-13.8% לעומת החודש המקביל אשתקד.
אלא שמנדלסון, ותעיד על כך קריירה פוליטית רבת תהפוכות, אינו מהנכנעים בקלות.
ב־2001 הוא הדהים את המערכת הפוליטית בבריטניה כאשר הצליח - אחרי שהודח מתפקיד שר בפעם השנייה בתוך שלוש שנים בעקבות פרשיית שחיתות, שממנה זוכה - להיבחר שוב לפרלמנט. בנאום הניצחון שהועבר בשידור ישיר בטלוויזיה העיד על עצמו מנדלסון, ללא שמץ של אירוניה ובהתרגשות ניכרת, כי הוא "לוחם, לא תבוסתן".
באוקטובר האחרון הצליח מי שכונה "מלך הקאמבק" של הפוליטיקה הבריטית לעשות זאת שוב, כאשר מונה על ידי ראש הממשלה בראון בפעם השלישית לתפקיד שר בקבינט - הישג יוצא דופן בהתחשב ביחסים המתוחים ששררו בין מנדלסון לבראון על רקע היותו של מנדלסון אחת הדמויות העיקריות שעמדו מאחורי זכייתו של טוני בלייר בראשות הלייבור וניצחונו בבחירות על חשבונו של בראון.
למרות זאת החליט בראון להביע אמון בכישוריו של מנדלסון, ומינה אותו לתפקיד, בשעה שבה המגזר העסקי זקוק יותר מכל ליד מכוונת. נוסף על המינוי המפתיע זכה מנדלסון למושב בבית הלורדים של בית הנבחרים, ומתהדר מאז בתואר "לורד".
הקריירה הפוליטית יוצאת הדופן של מנדלסון התאפיינה לא אחת במחוות והצהרות החלטיות, שייתכן שעל חלקן היה מוותר בדיעבד. מקרה בולט התרחש לפני כחצי שנה, כאשר אותר החומר הכימי מלמין בחלב שמקורו בסין. שישה ילדים סינים מתו כתוצאה מהחלב המורעל ועוד עשרות אלפים אושפזו בבתי חולים עם בעיות כליות.
כדי להשיב את האמון של הבריטים במוצרי חלב, שתה מנדלסון כוס של חלב סיני בפני עדה של כתבים המומים. תשעה ימים אחר כך הוא אושפז בבית חולים עם בעיות בכליות. גם בנוגע לסיכויי ההתאוששות של הכלכלה הבריטית מנדלסון נשמע החלטי.
מערכת הבנקאות הבריטית דומה מאוד לזו האמריקנית. כיצד היא תתאושש מהמשבר ובמה היא תהיה שונה ממנה?
"אין שום ספק שהיו כשלים רגולטוריים ומקצועיים שהובילו למשבר האשראי, ובעתיד יינקטו אמצעים שיביאו לשינוי בכללים ובמבנה הרגולציה של המוסדות הפיננסיים. אני סבור שמערכת הבנקאות הבריטית תצא מהמשבר הרבה יותר חזקה, ניישם שינויים בפיקוח על נטילת סיכונים ובשיטות התגמול המעודדות נטילת סיכונים. ציפיות הציבור מהבנקים יהיו שונות - הן יתמקדו ביציבות וגישה רציפה לאשראי. על הבנקאים לשוב לבנקאות של פעם".
איך לדעתך הסיטי של לונדון, שנפגעה קשות על ידי המשבר הגלובלי, תצליח לשמור על מעמדה כמרכז פיננסי חשוב?
"כל המרכזים הפיננסיים הגדולים נפגעו מהמשבר, כולל לונדון. עדיין, הסיטי שמרה על חלקה בנפח הגלובלי של המסחר במטבע חוץ, מסחר מניות, יישוב סכסוכי סחר בינלאומי וביטוח. כמו כן אנו משמשים מרכז בינלאומי חשוב לבנקאות על פי חוקי האסלאם ולמסחר הגלובלי בפחמן. זוהי הסגולה הבינלאומית הייחודית של לונדון, וכן העומק שלה ומגוון ההתמחויות בכל סוגי השירותים הפיננסיים - כל אלו יבטיחו שהיא תצא מחוזקת מן המשבר".
סכסוך מתוקשר עם שר האוצר
מאז שנכנס לתפקיד נקט מנדלסון בכמה יוזמות בולטות. משרדו גיבש חבילת סיוע שבמסגרתה הוקצו 2 מיליארד ליש"ט לתעשיית הרכב הבריטית, הסובלת מירידה חדה בביקוש בשל המיתון הגלובלי. יוזמה נוספת התמקדה במתן ערבויות למוסדות פיננסיים כדי לעודד אותם להזרים אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מתן ערבויות, והקמתה של "קרן יזמות" המסייעת לעסקים ולחברות הנתונים בקשיים.
נוסף על כך הגה משרדו את תוכנית "מימון ערבויות ליוזמות עסקיות", שבמסגרתה הוקצו 1.3 מיליארד ליש"ט כהלוואות לעסקים עם מחזור שנתי גבוה מ-25 מיליון ליש"ט.
בימים האחרונים נקלע מנדלסון לסכסוך מתוקשר, כהרגלו, עם שר האוצר אליסטר דארלינג, על רקע סירובו של דארלינג לכלול בהצעת התקציב לשנה הבאה יוזמה נוספת של מנדלסון. במסגרתה היו אמורים בעלי מכוניות ישנות - הנמצאות בשימוש יותר מתשע שנים - לקבל הנחה של 2,000 ליש"ט ברכישת מכונית חדשה בתמורה להוצאתה משימוש של הישנה.
התוכנית היתה מיועדת לסייע לתעשיית הרכב הבריטית, אולם במשרד האוצר חוששים מהעלויות הכרוכות בכך, ואף הביעו ספק באשר למידת הצלחתה. לדברי גורמים בממשלה, השמיע מנדלסון לא אחת ביקורת נוקבת על דארלינג, ובאחרונה אף נשמע תוהה בפומבי: "מתי לאחרונה היה לנו תקציב מאוזן?".
האם התוכנית למימון ערבויות ליוזמות עסקיות משיגה את מטרותיה? האם לדעתך היא יכולה לעבוד גם במדינות אחרות?
"כן, אני מאמין שהתוכנית פועלת כראוי. עלינו להבטיח שעסקים יקבלו גישה להון חוזר (working capital) שלו הם זקוקים כדי לשרוד. רוב העסקים ממשיכים לקבל את המימון הדרוש מהבנקים הגדולים, והממשלה מגבה הלוואות בהיקף העולה על מיליון ליש"ט ביום.
"הערבות הממשלתית שלנו נועדה לפעול בשולי ההלוואות המסחריות של הבנקים, והיא מכוונת כלפי אותם עסקים הנמצאים במצב טוב יחסית, אולם אין להם הביטחון הדרוש לקחת הלוואות. לדעתי, מדובר בהתערבות ממשלתית ראויה שאפשר ליישם במדינות אחרות, במיוחד במקומות שבהם הבנקאות המסורתית יכולה לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הממשלה".
החברים של מנדלסון
שערוריות ליוו את מנדלסון גם במשך ארבע השנים שבהן כיהן כנציב הסחר של האיחוד האירופי - תפקיד בו החזיק מ־2004 עד שמונה בשנה שעברה לשר העסקים.
במהלך כהונתו הספיק מנדלסון, שמונה לתפקיד על ידי ידידו הקרוב טוני בלייר, להתעמת מילולית עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שטען כי מנדלסון "מוכר" את האיחוד בשל תמיכתו של הבריטי בסחר חופשי. ב־2005 פרסם "הטיימס" כי מנדלסון בילה במסיבה על סיפון היאכטה הפרטית של פול אלן, ממייסדי מיקרוסופט, אף שהחברה האמריקנית עמדה במרכזה של חקירה על ידי רשויות ההגבלים העסקיים של האיחוד.
בסוף 2008 פורסמה פרשה דומה, שבה נטען כי מנדלסון בילה את אחת מחופשותיו על סיפון יאכטת הפאר של האוליגרך אולג דריפסקה, שעשה את הונו בעסקי האלומיניום. זאת אף שבמסגרת תפקידו כנציב הסחר פעל מנדלסון להפחית את המכס המוטל על יבוא אלומיניום לתחומי האיחוד.
גם לאחר שסיים את תפקידו באיחוד האירופי נותר הסחר הבינלאומי קרוב ללבו של מנדלסון: בשבוע שעבר הגיע הלורד לביקור בעיראק בראש משלחת של אנשי עסקים בכירים, כדי לדון עם ראשי המדינה העשירה בנפט בשורה של יוזמות עסקיות.
נראה שבעקבות המשבר מדינות רבות נוקטות צעדים של הגנה על תעשיות מקומיות (פרוטקציוניזם), כגון הטלת מכסי מגן, שעשויים לפגוע בסחר העולמי. עד כמה מוחשית לדעתך הסכנה הטמונה בכך לכלכלה הגלובלית? אילו צעדים צריכה ממשלה לנקוט כחלופה להטלת חסמי סחר?
"אין ספק שמדובר בבעיה רצינית. הלחצים הפנימיים המופעלים על ממשלות בכמה מדינות הם מוחשיים ביותר. חשוב מאוד, עם זאת, שממשלות לא יגלשו למעגל של תגובה ותגובת נגד, שיתווה את הדרך להרס משותף - זה למעשה הלקח שלמדנו
מהשפל הגדול בשנות השלושים.
"מדינות ה-G20 צריכות לחזק את המחויבות שלהן שלא להציב חסמי סחר חדשים. אולם יש לזכור כי מאז שהתחייבו שלא לנהוג כך בוושינגטון בשנה שעברה, ממשלות רבות נקטו צעדים שבמובנים מסוימים סותרים את עקרון יסוד זה. כאשר ממשלות טוענות כי הן סבורות שמדיניות סחר מגנה היא מסוכנת, הן באמת מתכוונות לכך".
בהתחשב באווירה הכלכלית והפוליטית השוררות כיום, האם איבד "סבב שיחות דוחא" (השיחות על הסכם הסחר הגלובלי שהחלו ב-2001) באופן סופי את הרלוונטיות שלו? האם יש סיכוי להגיע להסכם כלל־עולמי על סחר בתקופה של מיתון גלובלי?
"ההפך הוא הנכון. סבב דוחא הוא חשוב היום יותר מאי פעם. המחיר שיגבו הטלת מכסי מגן וצעדים מגבילים אחרים מהכלכלה הגלובלית הוא עצום. מצד שני, סיום מוצלח של סבב השיחות בדוחא יהיה שווה עבור כלכלת העולם 150 מיליארד דולר בשנה, כך שאני מקווה מאוד שמנהיגי העולם יראו את חשיבות הגישור על הפערים למען סיום סבב השיחות".
קידמת כמה יוזמות של צמצום פליטת הפחמן בתעשייה. האם לדעתך יש להמשיך ולהפנות משאבים לתוכניות ירוקות דווקא בזמנים של משבר כלכלי?
"ממשלת בריטניה מכירה בכך שמעבר לכלכלה גלובלית המבוססת על פליטת פחמן נמוכה יהיה נדבך מרכזי של עתידנו וישפיע על עסקים בכל התחומים. כמו כן טמונות בכך הזדמנויות עסקיות רחבות היקף. עלינו להבטיח, עם זאת, שהעסקים בבריטניה יהיו מסוגלים לנצל את ההזדמנויות הללו על ידי יצירת התנאים שיאפשרו לכלכלה הבריטית להיות המקום המוביל בעולם לחדשנות עסקית המבוססת על צריכת פחמן מופחתת. אנחנו עוסקים בימים אלו בגיבושה של חבילת צעדים שימקמו את בריטניה בחזית המהפכה".
לפנייה לכתב/ת 
