ממשל ללא מיקרוסופט - זה אפשרי / דעה

משרד האוצר הודיע כי ייעזר ביועצים של מיקרוסופט בנושאי מחשוב פרויקטים וכמו גם בנושא מכרז הקיוסקים של משרד האוצר. הידיעה על כך דורשת התייחסות לשאלה "מהי המשמעות של מונופול".

להתחרות מול המונופול

לא פעם ולא פעמיים ניתן לראות תגובות לכתבות שטוענות, במילים כאלו או אחרות, שמיקרוסופט היא לא מונופול, אלא שפשוט כולם קונים את מוצריה כי הם טובים יותר. אבל האם הם באמת טובים יותר? אני משתמש בלינוקס כמערכת ההפעלה הראשית שלי (כמעט היחידה).

אני פעיל לינוקס כבר הרבה שנים, ואני ממייסדי, ובמשך לא מעט זמן גם הייתי חבר בוועד המנהל, של עמותת "המקור". בכל זאת, אני לעולם לא מנסה לשכנע אנשים להחליף את מערכת ההפעלה שאיתה הם עובדים ללינוקס. מדרך הטבע אנשים ששוקלים לעבור ללינוקס פונים אלי, ולפעמים אני בעצמי ממליץ להם שלא לעשות את זה. אם אתה תלוי בחומרה שלא נתמכת בלינוקס, או בתוכנות שקיימות רק במערכת חלונות, לינוקס עשויה לתת לך חוויה נחותה.

פתיחה של כל ביקורת על אופן אופיס מראה תמונה כמעט זהה. כן, יש באגים, ולא כולם אוהבים את העיצוב, אבל יש דבר אחד בלבד שעליו הביקורת תמיד מתעכבת, ותמיד מהווה את אבן הנגף המרכזית - עד כמה מסוגלת אופן אופיס לפתוח ולשמור מסמכי Word. אנשים אומרים, בצדק, שאם הם לא מסוגלים להשתמש בתוכנה כדי לייצר מסמכים שאותם הם יכולים לשתף עם אחרים, הרי שזה לא משנה עד כמה התוכנה טובה או לא טובה.

כמובן שעצם העובדה שכולם משתמשים רק ב-Word היא הסיבה שזהו הקריטריון (והעובדה שהמבנה של קובץ Word הוא כל כך מסובך עד שמיקרוסופט בעצמה לא מצליחה לשמור על תאימות בין גרסאות שונות של התוכנה בהחלט לא עוזרת). שוב - החסם לתחרות הוא לא הצורך לייצר מעבד תמלילים טוב מספיק/זול מספיק. החסם לתחרות הוא הצורך לייצר מעבד תמלילים טוב/זול מספיק שגם תומך בפורמט קבצים לא מתועד ולא פשוט, שנשלט בידי המתחרה.

אין את מה לשמר

כאן אנחנו מגיעים לנושא הכואב באמת. בעוד שהחסמים שצויינו הם חסמים שקשה לעבור אותם, יש תחומים שבהם הם לא באמת משנים. כאשר מייצרים מערכות סגורות, זה לא משנה אם הן מריצות תוכנות שנכתבו למערכות אחרות. אם הממשלה מוציאה מכרז למערכות קיוסק לצורך קשר עם הציבור, הרי שברור שאין תוכנות קיימות שיש צורך לשמר.

בוודאי לא אם המכרז מציין במפורש את מערכת Silverlight כדרישת קדם, שהיא מערכת שלא קיימת מספיק זמן כדי שמישהו יספיק לייצר לה שלל תוכנות קיימות. מערכת כזו יכולה להיות מוקמת בכל טכנולוגיה שהיא. חבל, אם כן, שמשרד האוצר קובע מראש את הטכנולוגיה שבה יש צורך להשתמש.

לזכות בועז דולב, מנהל ממשל זמין במשרד האוצר, חשוב לציין שהוא טרח והגיב למאמר של יאיר ששון (תגובה מספר 62, לכל מי שמעוניין). הוא מציין (בצדק רב) את העובדה שאגף ממשל זמין עושה מאמצים כדי להתאים את אתרי הממשלה לדפדפנים חלופיים, ועוזר במימון של אופן אופיס. כל אלו הם דברים נכונים וברוכים, אבל לא קשורים לנושא.

כמו כן מציין בועז את סקר השוק שהם עשו שאמר שאם הם היו דורשים לינוקס, לא היו מספיק ספקים שהיו ניגשים למכרז. שוב, טענה מאוד נכונה, אבל לא רלוונטית. לדרוש טכנולוגיה ספציפית, כל טכנולוגיה, אומר שיש מישהו שזכה במכרז בוודאות עוד בטרם הוגשה ההצעה הראשונה. כל הרעיון של הוצאת מכרז היא היכולת של השוק להפתיע בהצעת פתרונות זולים מכיוונים שמכיני המכרז לאו דווקא צופים מראש.

למה לא לקבל ייעוץ בחינם?

וזו הסיבה האמיתית שמונופולים הם דבר בעייתי. זה הדבר האמיתי שמגדיר מיהו מונופול. אם אתה לא מצליח לדמיין לעצמך איך ייתכן שמישהו מסתדר בלי, כנראה שאין בשוק מספיק תחרות.

שחר שמש הוא פעיל בעמותת המקור, ועוסק בייעוץ בתחום הקוד הפתוח.