צה"ל קורא לך, מובטל: המפוטרים במיל'

עד לפני כמה חודשים היווה ג', תושב אזור חיפה והקריות, את התגלמות החלום הבורגני: בן 40, נשוי באושר עם ארבעה ילדים וכלב, בעל קריירה משגשגת כמנהל בחברת היי-טק, אוחז בווילה מטופחת שבחנייתה עומד רכב צמוד. כמו כל ציוני שמכבד את עצמו, הוא לא פסח על שירות המילואים, וכמ"פ בחיל החימוש - מדובר בלא מעט ימים בשירות פעיל: "הייתי עושה 50 ימי מילואים בשנה ויותר", הוא אומר ל-ynet, "ותמיד הייתי מגיע בלב שלם. למרות שזה הרבה מעבר לממוצע, נהניתי מכל רגע. מבחינתי, זה חלק מהחובות שלנו במדינה. בלי צה"ל לא היתה לנו זכות קיום פה".

אם ג' היה מודע אז למצב שבו הוא נתון היום - שמאלץ אותו להגיע למילואים כדי לדפוק שעון ולהרוויח עוד קצת כסף - הוא היה מתקשה להאמין. אלא שלפני ארבעה חודשים, לאחר שפוטר מעבודתו, לא נותרה לו ברירה אחרת. "לא האמנתי אי פעם שאגיע למצב כזה", הוא אומר.

"זה ממש סוריאליסטי שזה קורה לי, אחרי שהייתי מטפל בחיילים שהגיעו אלי וביקשו לעשות יותר מילואים כי הם פוטרו וצריכים את הכסף. לפני כל זימון למילואים היינו מתקשרים לחיילים באופן אישי ומוודאים שאין להם בעיה עם מקום העבודה, כדי שלא ייווצר חלילה מצב שבו הם חוזרים מהמילואים בלי פרנסה. ופתאום אני מוצא את עצמי מהצד השני של המתרס".

בצה"ל מכירים היטב את התופעה, וטוענים כי היא חוזרת על עצמה בכל משבר כלכלי משמעותי. ג' מסביר שימי המילואים סיפקו לו מקור הכנסה למשך חודשיים. "למזלי, זה השתלב טוב עם הצרכים של הצבא, כי בדיוק היה אימון גדול והיו צריכים מישהו. כיום ימי המילואים כבר לא יעזרו לי, כי כבר הגעתי למכסת המילואים של 60 יום, וגם מכיוון שברגע שאתה הולך למילואים, אתה לא מקבל יותר דמי אבטלה. אבל הכסף הזה שקיבלתי מהמילואים עזר לי להעביר כמה חודשים מהחיים בשקט".

רק מחכה לצו

מני, בן 25 ממרכז הארץ, עבר חוויה דומה. הוא השתחרר משירותו הצבאי ביחידה מובחרת של חיל המודיעין - רק כדי להתגייס הישר לשירות ההיי-טק. אחרי הכול, מה זה טיול למזרח לעומת משכורת חודשית בת חמש ספרות? אבל המשבר התדפק גם על דלתו, והוא "קוצץ" - כפי שהוא מכנה את פיטוריו בחיוך. אם עד אז שירות מילואים ביחידתו היה "נדיר ומעצבן", כדבריו, הרי שהיום מדובר במצרך נדיר ומבוקש.

"בפעמים הקודמות שקיבלתי צו גיוס לא יכולתי שלא להתרגז", הוא אומר. "זה לא כיף לעצור הכול באמצע החיים, גם אם זה רק ליום או יומיים, ולהקדיש זמן ואנרגיות. אבל מהרגע שפיטרו אותי, אני רק מחכה לצו. ביקשתי מהמפקדים שיקראו לי בכל הזדמנות שיש. זה כסף קל יחסית, אמנם לא הרבה, אבל זה גם משהו".

ומהצד השני, יש גם חברות שמעדיפות לשלוח את עובדיהן למילואים כדי לא לשלם להם משכורת. עמיחי לנדוי, תושב רמת הגולן בן 35 המועסק בענף החקלאות, משרת במילואים כמכונאי טנקים. "יום אחד קיבלתי צו מילואים לחמישה שבועות, שזה אורך חריג מאוד", הוא אומר. "כשהודעתי על כך לממונים עלי, הם לא שמחו, בלשון המעטה. אנחנו חברה שמאוד מעודדת מילואים מבחינה עקרונית, אבל הצו שלי נפל על תקופה יותר לחוצה בה נזקקו לי יותר. רק חודש קודם לכן, בסיכומים של שנת 2008, אמרו לנו שהולכים לקראת מיתון - וצריך לעשות הכול כדי לייעל את עצמנו".

אבל החשש הפך מהר מאוד לתחושת הקלה. "אחרי שהם הבינו שהמשכורת תגיע מהמדינה ולא מחשבון החברה, זה בהחלט ריכך אותם", אומר לנדוי. "חמישה שבועות זה הרבה זמן, משכורת של חודש וחצי, וזה בהחלט מקל על נטל החברה שמישהו אחר ישלם אותה".

גם כלום זה משהו

מני ברוקס, מייסד תנועת אנשי המילואים בלת"מ, ממש לא מופתע מהתופעה. "כמ"פ וסמג"ד במיל' בחיל השריון, אני רואה יותר ויותר מקרים כאלו אצלי פה בגדוד", הוא אומר. "רק לאחרונה הצלחתי לסדר לחייל שלי שפוטר ימי מילואים של חודשיים כמתקן טנקים. הוא אב לארבעה ילדים, והייתי חייב לעזור לו. זאת תופעה שאנחנו מרגישים בנפשנו. אלו האנשים שלנו, המשפחה שלנו. פלוגה זאת משפחה, וגדוד זאת משפחה מורחבת".

"אנחנו נעשה הכול על מנת לסייע - אבל כמובן שלא נוכל להביא פתרון", מוסיף ברוקס. "מדובר באנשים שהיו רמי דרג גם בצבא וגם באזרחות, אנשים שיש להם משפחות והוצאות גבהות. השכר שלהם במילואים מחושב לפי השכר שהם קיבלו בשלושת החודשים האחרונים שלהם באזרחות. במקרה של מובטל, מפוטר או סטודנט חסר הכנסה, השכר מחושב לפי השכר הממוצע במשק. ברור שמדובר בסכומים מעטים, אבל הכלום אבל זה יותר טוב מכלום אמיתי".

לדברי תא"ל (מיל') אריאל היימן, לשעבר קצין מילואים ראשי בצה"ל, אין מדובר בתופעה חדשה. "גם כשאני הייתי מ"פ ומג"ד, היו חיילים מובטלים שכאשר היתה נדרשת עבודה לוגיסטית, היו מתנדבים ברצון", הוא אומר. "מיתון במדינה כבר עברנו, ובזמנים כאלו מן הסתם התופעה בולטת יותר. למרות זאת, מדובר בתופעה מאוד מקומית. ברמה הכללית חיילי מילואים לא נקראים לתקופות של חודשיים, הם נקראים לצורך אימון או תעסוקה מבצעית שנמשכים שבוע-שבועיים לכל היותר. הצבא יכול לאפשר לעצמו לזמן מילואימניקים במאסות לתקופה כזו, אבל לא לתקופות ארוכות מאלו. רוב הצבא עובד בקבוצות גדולות ולא בבודדים - ואותן לא מגייסים לתקופות גדולות".

לדברי היימן, "הסוגייה המעניינת בנושא הזה היא כיצד הצבא והחברה צריכה לראות זאת.

אם יש התאמה בין צורכי הצבא למוטיבציה של החייל, אז יופי. אבל האם הצבא צריך להפוך עכשיו מקלט לחיילים מובטלים? כמובן שהתשובה היא לא. זה לא פתרון מערכתי לבעיית האבטלה בישראל - זה פתרון מקומי שראוי וטוב לבודדים, בקבוצות קטנות. צבא צריך לעשות לפי צרכיו. אם זה מתאים - אז יופי, ואם לא - אז לא".

"מי שעושה מילואים במדינת ישראל הם אנשים יקרים וטובים, ואם אפשר לעזור להם - מה טוב", הוא מסכם. "אבל זה לא פתרון. החייל צריך לדאוג לעצמו וגם הצבא צריך לדואג לעצמו. הרי כל יום מילואים זה הרבה כסף".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הגיוס לשירות מילואים נעשה אך ורק על פי צרכי צה"ל, ועל בסיס שיקוליו המקצועיים בלבד. מערך המילואים הוא מרכיב מרכזי וחשוב בעוצמתו של צה"ל וכך אנו מתייחסים אליו, החל מהטיפול בפרט, אימונו וציודו ועד להוקרה והערכה של הצבא, המדינה והחברה".

• רוצים לדבר על זה? היכנסו לפורום "צו קריאה" של ynet .