רע לנו, אז נישאר: המיתון והזוגיות שלכם

המשבר הכלכלי תופס זוגות רבים על סף אחת ההחלטות המכריעות בחייהם - להישאר יחד, או להיפרד. מצד אחד, הלחץ מדרבן מתחים ומריבות; מצד שני, מעבר לקושי הנפשי שבלקום וללכת - לפירוק החבילה יש גם מחיר כלכלי, שעשוי לגרום לרבים דווקא לחכות עם ההחלטה הקשה לימים יפים יותר.  

כבר עכשיו אפשר לזהות את השפעות המשבר במחוזות המשפחה: אחרי שנים של עלייה מתמדת במספר המתגרשים, מזהים עורכי-הדין דווקא ירידה בכמות הפניות. אבל אל תסיקו מזה דבר על היקף המריבות: "אנשים מעלים את הנושא הכלכלי בווליום שלא עלה בעבר", מספר עו"ד בני דון-יחיא, מומחה לדיני משפחה וירושה. "אני לא יכולה לסבול את בעלי, אבל איך אחזיק מעמד?", הוא מצטט את דילמת האסיר - או האסירה - הנפוצה כל-כך.  

ובכל זאת, המשבר גורם לעצבנות ומתח, ודון-יחיא מעריך שהירידה ברמת החיים תביא בסופו של דבר למריבות ולגירושים. תופעה נוספת שמאפיינת תקופות מיתון היא הסכמי ממון וגירושים פיקטיביים, שמטרתם לחמוק מנושים. "זה אפיין גם את המיתון הקודם - אדם שנקלע לקשיים וחושש שהבנקים או נושים פרטיים יעקלו את רכושו, עושה הסכם גירושים עם אשתו שבו הוא מעביר לה את הכל. אם התסריט הכלכלי השחור אכן מתממש והנושים מגישים תביעות - אין לו כבר רכוש לקחת". במקרה הזה, אגב, המרוויחים הגדולים הם החוקרים הפרטיים, שמכירים היטב את הטריק.

"אין ספק שהמיתון הוא טלטלה של ממש למוסד הנישואים", מסכם העורך-דין. "אבל מניסיוני, זה דווקא יקטין את שיעור מקרי הגירושים בישראל, בשל העלויות הכבדות הכרוכות בכך: הוצאות משפט, שכר דירה, לפעמים גם חוקר פרטי ופסיכולוג. קיים חשש מתביעת מזונות, כשמי יודע אם אפשר יהיה לעמוד בהן, והשופטים אינם מתחשבים בירידה בהכנסה הריאלית. צריך להשקיע זמן איכות עם הילדים - לצאת בשעת עומס מהעבודה כדי לקבל אותם. כשאדם עסוק בהישרדות להצלת העסק או המשרה, אין לו זמן לזה. ולכן, בתקופה כזאת של חוסר ביטחון כלכלי וחוסר ודאות, אנשים יגידו לעצמם: אני לא סובל את בן הזוג שלי עשר שנים - אחזיק מעמד עוד שנתיים".

אז נישאר? (צילום: jupiter)

"פירוק משפחה זו אחת העסקאות הכלכליות הכי גרועות שיש", פוסקת עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", הסבורה גם היא שזוגות רבים 'יעשו חושבים' בטרם יפרקו את החבילה: "לא מעט זוגות דווקא ייתלו זה בזו וינסו לעבור יחד את התקופה הקשה, כדי לשמור לפחות על מה שיש". היא ממחישה: "משפחה היא סוג של תאגיד כלכלי וסובלת כמוהו מהמשבר. כשמפרקים תאגיד לשני תאגידים קטנים, ואחד יונק מהשני - המשמעות הכלכלית כבדה מאוד". מנגד, עו"ד רוזנבלום גם צופה מקרי גירושים בשל המתח הרב וירידה במספר המתחתנים, במיוחד בקהילות מסורתיות, בהן הגבר הוא המפרנס העיקרי וכעת לא יוכל לעמוד בנטל. 

ההיריון יחכה. גם הפונדקאית

אבל לא רק הזוגיות מונחת על הכף. גם גודל המשפחה הישראלית הממוצעת - החריג ביחס למערב (3.7 נפשות) - עשוי להתכווץ: בארגון "משפחה חדשה" מספרים על לא מעט מקרים בהם החליטו בני זוג להמתין עם ההיריון, בשל הנטל הכלכלי. על אחת כמה וכמה נכון הדבר, כשמדובר באימוץ או הבאת ילד דרך פונדקאות.  

את המכשול הזה חווה ש', הומוסקסואל בן 30 ממרכז הארץ, שכבר החל בהליך איתור פונדקאית בחו"ל - ונאלץ להקפיאו בשל המשבר. "יש לי עבודה והכנסה קבועה, אבל הסיפור עצמו יקר ממילא ומצריך הלוואות. כשהמצב הכלכלי מתערער - עם כל השכנוע העצמי והתמיכה המשפחתית בתהליך - אתה אומר לעצמך: אוקי, בוא נחכה קצת".

לפי עדה אטיאס, מנהלת המרכז להורות באמצעות פונדקאות, סביר שהתופעה הזאת תגבר: "התוכנית, הכוללת איתור פונדקאית, בדיקות ואבחונים רפואיים, חוזה משפטי וניהול טפסים בנאמנות, וכן ליווי פסיכולוגי מלא של התהליך - כרוכה בעלות של כ-200 אלף שקלים. בתקופה כזו, מדובר בעלות כבדה ביותר. יש להניח שרבים מהפונים היום הם אנשים שכבר הצליחו לארגן את הכסף הנדרש, לפני המיתון. ככל שהזמן יחלוף והמשבר יחמיר, ייתכן שנרגיש בשינוי. אני לא מאמינה שאנשים יוותרו על התהליך, אבל ייקח להם זמן רב להתארגן".

"החודשים האחרונים היו מאוד מתוחים לשנינו - לחץ חזק בעבודה של בעלי, אני במתח סביב ההיריון, טיפול בשני קטנים, לחץ כלכלי, שחיקה של הזוגיות. בעלי מתלונן שהוא מרגיש הזנחה גדולה מצדי - חוסר פרגון, חוסר הבנה למצב בעבודה ומצבו האישי, ושלחצתי יותר מדי על נוכחות שלו בבית, עד שהחבל נקרע. עכשיו הוא רוצה להיפרד" (הגולשת שירלי, מתוך פורום "גישור במשפחה" של ynet).

הפסיכולוגית איריס דותן-כץ מטפלת מדי יום במשברים במשפחה, ועדה לדילמות הרבות הנובעות מהמיתון. "בתקופה האחרונה מספר הפונים קטן, בשל המצב", היא מודה. "למרות שיש בעיות, המצוקה הרגשית נחשבת בעדיפות שנייה בסולם הצרכים, אחרי המצוקה הכספית. לחולל שינוי במצב של חסר נחשב למותרות. חלק אף מבקשים לצמצם את הטיפול, כיוון שהם לא יכולים לעמוד בעלויות".

רבים מהזוגות המטופלים על ידה, מבקשים כלים להתמודד עם זוגיות במשבר, מבלי לשבור את הכלים. "הם מבקשים ללמוד להתמודד ולחיות אחד ליד השני במערכת הקיימת, משום שמערכת שמתפצלת הופכת לנטל כלכלי של ממש - כמעט פי שניים מהחיים בזוג. רבים לא נפרדים מסיבות כלכליות.

"בפסיכולוגיה יש הבדל בין פחד לחרדה - הפחד מוגדר וספציפי, בעוד שלחרדה אין בסיס מציאותי. המשבר הכלכלי הוא פחד אמיתי ודאגה רצינית לעתיד". דווקא שמירה על המסגרת המשפחתית, אומרת דותן-כץ, נתפשת בעיני רבים כדרך ההתמודדות הטובה ביותר: "הזוגיות היא חברות, שדווקא בשעות קשות כאלה מאוד משמעותית, והזוגות משקיעים משאבים רגשיים בחיזוק הקשר. זו המשענת - החברות לשעת צרה, ולפעמים היא חשובה יותר מכל רומן סוער שחלמת עליו. דווקא ברגעים קשים כאלו, אתה חופר ומוצא מחדש את מה שכבר שכחת שיש שם".

עד הבייבי-בום הבא

מי שלא חוזה עתיד ורוד לתא המשפחתי בתקופה הקרובה הוא ד"ר דוד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר-אילן, שמביא גם את תקדימי העבר כדוגמה - ומצביע על התאמה ברורה בין משברים כלכליים להליכי גירושים. "אנשים לא מוכנים להודות בנקודת זמן זו, שהמשבר הולך להיות ארוך טווח - לפחות עשור", הוא אומר. "במשבר כה ארוך, בעל השפעות מרחיקות לכת על מבנה הכלכלה והחברה, התהליכים השליליים גוברים על התהליכים החיוביים, ויהיו לכך השפעות גם על התא המשפחתי. יש יותר משברים פסיכולוגיים, דכאונות, לחץ שמביא גם לפחות ילודה".

אז איך כל זה ייגמר? יציאה ממשבר ארוך, טוען ד"ר פסיג, מלווה בדרך כלל באירוע ביטחוני גדול. "על פי התחזיות, בסוף העשור הבא נצא מהמשבר באירוע כזה, שייצור ילודה גדולה, בייבי-בום, וזו תחזק שוב את התא המשפחתי".

"אני עדיין לא גרושה, גם לא התחלנו בהליכים כלשהם, אבל בבית ישנה כל הזמן אווירה של פרידה, רוצים להיפרד, אבל פוחדים. ההתלבטות שלי היא אם בחוץ יהיה יותר טוב. אם לא יהיה קשה ומעיק, הלבד, הירידה העצומה ברמת החיים, הילדים שמפרקים להם את החיים שהם מכירים, אם לא אצטער על הרגע שפירקנו הכל.

יש תשובות לשאלות האלו?

או שרק הזמן יגיד?" (מירית, פורום "להתגרש ולהתחיל מחדש")