אש ברחובות ירושלים

ביום ראשון הקרוב חל חג הפסחא של הכנסיות המזרחיות. בשבת שלפני הפסחא, מתקיים מדי שנה בכנסיית הקבר בירושלים "טקס האש הקדושה", בו על פי האמונה יורדת אש מהשמיים ומדליקה מנורת שמן הנמצאת בקבר ישו. הטקס מתקיים בכל שנה בכנסיית הקבר בלבד, ועל שמו נקראת שבת זו "שבת האור". זהו מהחשובים בטקסי הכנסייה האורתודוקסית, והוא פותח סדרה של טקסים המבשרים את יום תחייתו של ישו החל למחרת. עיני חברי כנסיות אלה בעולם כולו, ולעתים גם רגליהם, נשואות לירושלים באותם רגעים.

מגיעים ראשי קהילות ונציגים מרחבי העולם, אוטובוסים פורקים עולי רגל משעות הבוקר, מחסומי משטרה, כל הסממנים של אירוע גדול באמת. לחלק מהמאמינים, הצליינים וסתם סקרנים שמגיעים לכנסיית הקבר לטקס שבת האור, זו מיני "ויה-דלורוזה" - הסמטאות הצרות של העיר העתיקה הצרות מלהכיל את כל עולי הרגל שבאים לטקס האש הקדושה, הצפיפות, ההמתנה הארוכה... זה לא ממש נורא כי כל המסעדות, בתי הקפה, הקיוסקים וחנויות המזכרות בסביבה פתוחים, אז יש מה לעשות בינתיים.

מאות צליינים נדחקים בסמטאות (צילומים: בועז גטניו)

שנה שעברה הגעתי מאוחר, בחצות היום. יחד עם מאות צליינים ועולי רגל צבאתי על המחסום בכניסה לשער החדש. המשטרה הכניסה את המבקרים קבוצות קבוצת. ישר ושמאלה לכוון רח' קזנובה, שם נתקלתי במחסום אנושי. כולם עמדו או ישבו, המתינו. חלק ניסו להתקדם הלאה. היה בלתי אפשרי לעבור. עברתי לשער יפו. שם, במחסום הכניסה לרחוב הראשי בשוק (רח' דוד) הייתה תזזית באוויר. אנשים שלפו אישורים מאישורים שונים, התווכחו, הסבירו לשוטרים שהם גרים כאן. לא ממש עזר. תעודת העיתונאי עזרה והורשתי להיכנס, רק כדי להיתקל במחסום הבא.

שוב גברים, נשים עם סלים, דתיים שרוצים להגיע לישיבה. גם הסברים שלפני חצי שעה יצאו ומבקשים לחזור לא עזרו. גם לי לא עזר במחסום ברחוב הנכנס למוריסטן. קצין מג"ב במקום היה כבר "על הקצה". בכניסה לשוק הקצבים עמד "מחסומון" והשוטר הכניסני תוך שהוא אומר שזה לא ממש יעזור. הבנתי למה התכוון כשקרבתי למחסום הבא בשולי כנסיית הקבר: ראיתי את פתח הכנסייה, אבל בלתי אפשרי היה להגיע. פחות בגלל המחסום, יותר בגלל כמות האנשים.

הקדשתי את תשומת לב לעולי הרגל סביבי. אנשים על גגות הסמטאות מסביב, צליינים מעומדים, יושבים, נשענים, אוחזים אגודות של נרות, (33 במספר, כשנות חיי ישו), ממתינים. חלקם מנהלים שיחה ערה, חלקם שקועים בתוך עצמם. התהלכתי ביניהם, מקשיב, מביט, מצלם. בעלי החנויות המוסלמים מתבוננים בכל ה"סרט" הזה, ולא ברור אם הם מרוצים מההמון או לא. הכל מאוד רגוע, עם אורך רוח ראוי לציון, בעיקר בהתחשב שחלקם נמצאים כאן זמן רב.

ממתינים בציפייה לאש הקדושה

הטקס בכנסיית הקבר

כבר בכתבים מהמאה החמישית ישנה התייחסות לטקסים המתארים הדלקת מנורות לקראת מועד התחייה של ישו החל למחרת. אולם ככל הנראה רק במאה התשיעית הופיעה התפיסה לפיה הטקס והדלקת האש הוא נס. בטקסטים יש תיאורים של אש היורדת מהשמים, תיאורים של "תקלות" כאשר האש לא נדלקה, התייחסות של שליטים כצאלח א-דין לטקס, ועוד.

במהלך הטקס, נכנסים שני אנשי הכמורה האורתודוקסית הבכירים בישראל, הפטריארך היווני אורתודוקסי ונציג הארמני הארמני (פטריארך או בישוף), אל קברו של ישו בכנסיית הקבר. אלה מייצגים את שתי העדות בעלות זכויות העיקריות בכנסיית הקבר. נציגי הכנסייה הקופטית, האתיופית והסורית מורשים להשתתף בטקס אך אינם נכנסים לקבר (מעמדם פחות, וממילא כבר צפוף שם). הפטריארך היווני נכנס ראשון לקבר והארמני נכנס אחריו. בשעה ששני הפטריארכים בקפלה, הם כורעים ברך ונושאים תפילה ויחד הם חוזים בירידת האש הקדושה מהשמיים. למלעיזים אגיד שהם נכנסים בבגדים פשוטים וללא אמצעי הבערת אש לקבר שנבדק ונחתם כמה שעות קודם. איך נדלקת האש? הכל עניין של אמונה, אמרנו כבר.

לאחר סיום התפילה, הם מדליקים את נרותיהם מהאש הקדושה, ומעבירים אותה לעוזריהם ולנציגי הכנסיות האחרות, אל המאמינים שבכנסייה, אל הקהל שבחוץ ועד בואכה שערי העיר. נציגים יעבירו את האש לכנסיות אחרות בעיר, לכנסיות ברחבי הארץ, ואף לרחבי העולם לארצות כרוסיה, יוון, גאורגיה ועוד.

סדרי הטקס מדוקדקים ומנוהלי על פי סטטוס קוו שביר למדי. ישנה היסטוריה ארוכה של ויכוחים וחיכוכים בנושא הכיבודים בטקס ובכלל, מי נכנס ראשון (היווני), מי יוצא ראשון (הארמני). החיכוכים מתועדים כבר מהמאה ה-16, וקצרה היריעה מלהרחיב עליהם כאן. נספר רק שבטקס האש הקדושה בשנת 2002 הגיע הדבר לידי דחיפות בין הפטריארכים שגררו ומהומה ואלימות בקהל. מאז יש מתח רב, כולל הצבת אולטימטום של המשטרה לפטריארך הארמני, והאשמות מצד הארמנים כי המשטרה מסייעת לפטריארך היווני... לא משעמם.

סטטוס קוו שביר למדי 

אש ברחובות

עוד לפני שאני רואה את האש, אני חש בהתעוררות של אלה שעבורם הגיע הרגע המיוחל. במאמינים שהמתינו בסבלנות ושקט ברחוב עובר רחש, מתעוררת רוח חיים כמשב רענן. אגודות של נרות מורמות בציפייה, והאש מועברת מיד ליד, נר לנר, מהכנסייה החוצה לעבר סמטאות העיר העתיקה. באוויר ניחוחות עשן, חיוכים, אושר.

המאמינים סביבי "טובלים" ראשם בעשן הנרות, עוצרים לרגע את הזמן, רק הם והשוכן במרומים. קתרזיס אמיתי. אני עוקב אחר התקדמות האש בסמטאות לכוון רח' דוד. שם הסוחרים המוסלמים נוזפים במאמינים המטפטפים שעוות נרות על הסחורות ומאיצים בהם לכבותם. נזירים ונזירות חולפים לידי בדרך לשער יפו עם נר או עששית שמן דולקת, בדרך לכנסיות אחרות.

האש מתקרבת - ההתרגשות מגיעה לשיא 

קתרזיס טבול בעשן נרות

זה אינו סופו של היום. זהו רק אחד מבין הטקסים המבשרים את תחייתו הקרבה של ישו המתקיימים בשבת האור בכנסיות השונות. בשש אחר הצהריים תערוך הכנסייה האתיופית לקראת תחיית ישו טקס מעניין שייקח כמה שעות. הטקס נערך על גג כנסית הקבר (קפלת הלנה), בדיר אל סולטן, מקום ששימש כאולם הסעודות של האבירים הצלבניים ששהו בכנסייה בתקופה הצלבנית. באחת בלילה מתחיל בכנסיית הקבר טקס ארמני שנמשך עד לבוקר המחרת. למעשה החל משבת בבוקר ועד תום חג הפסחא ישנה פעילות של הפלגים השונים. לטובת הטקסים השונים מתחם כנסית הקבר יישאר פתוח ברציפות משבת בבוקר עד סוף יום ראשון, מוצאי חג הפסחא. נכון הדבר גם לגבי כנסיות אחרות בעיר. זו הפקה מהגדולות בעולם הנוצרי, הסובבת את אירוע תחייתו של ישו, בעצמו מההפקות הגדולות של ההיסטוריה האנושית. ישו כוכב עליון.

רגע של התבודדות עם האל בסמוך לשערי כנסיית הקבר

מידע שימושי

מתי: השנה יתקיים הטקס בשבת, 18 באפריל, שכן חג הפסחא של הכנסייה המזרחית חל השנה ב-19 באפריל (של הקתולית ב-12 באפריל).

איפה: אפשרויות הכניסה הנוחות הן משער יפו השער החדש ושער שכם. דלתות הכנסייה נפתחות בסביבות 9:30. רבים ימתינו מול הדלתות משעה מוקדמת בבוקר. לא פשוט להיכנס לכנסיה ביום הזה, בייחוד לאלה שאינם נוצרים. אבל די לצאת לסמטאות העיר העתיקה ולספוג את חווית החג סביב כנסיית הקבר. לקראת שתיים בצהריים תגיע האש לסמטאות.

מומלץ: צפוף פחות בטקס האתיופי המקסים שנערך בשעה 18:00 בדיר אל סולטן. הכניסה למקום מרחבת הכניסה לכנסיית הקבר דרך המתחם האתיופי (בפינה מימין), או מרחוב בית הבד המוליך מרח' דוד לשער שכם. חפשו בתקרת הרחוב המקורה את השלט Mike's center, המורה למדרגות הנמצאות בצידו המערבי של הרחוב, או פשוט שאלו את הסוחרים. ניתן גם להצטרף לסיורים הנערכים בכנסיות העיר סביב אירועי שבת האור (ע"י בית שמואל למשל).

• בועז גטניו הוא גיאופיסיקאי, צלם ומדריך טיולים בהכשרתו.