לא עוזב את העיר
שמוליק דובדבני, מבקר במקצועו ותל אביבי במוצאו, ממשיך במסע בעקבות הסרטים שעיצבו את דמותה הקולנועית של תל אביב. והפעם: החוף המיתולוגי של "מציצים" והטבח ההמוני ברחוב אלנבי מ"החיים על פי אגפא"
ב-1972 יצא לאקרנים "מציצים", הסרט שפתח את הטרילוגיה התל אביבית של אורי זוהר (אחריו הגיעו "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל"). עלילת הסרט ליוותה את חיי היומיום של שני בטלנים (זוהר ואריק איינשטיין), שמכלים את זמנם על החוף התל אביבי ומהווים מעין אנטי-תזה לדמותו של הצבר המיתולוגי.
חוף מציצים שבצפון העיר, שם צולם הסרט, היה גם המקום בו שכן הצריף המפורסם של אביגדור - היכן נהגה להתכנס חבורת "לול". הצריף עצמו נהרס ב-2005 בהוראת עיריית תל אביב. הסרט אמנם לא זכה להצלחה מסחרית עם
צאתו, אך לימים הפך לסרט הפולחן הישראלי הראשון, עם ציטוטים בלתי נשכחים כמו "הפוך, גוטה, הפוך!" ו"בשישי לשישי".
לא רחוק מחוף אחר, דרומי יותר, צולם 20 שנה מאוחר יותר חלק ניכר מתוך "החיים על פי אגפא", סרטו של אסי דיין שתיעד לילה אחד ב"ברבי", בר תל אביבי שמקבץ אליו את הייצוגים השונים של מרכיבי החברה הישראלית למפגש שמסתיים בטבח המוני. הסרט נעשה בתקופה כאובה בהיסטוריה הישראלית - זו של האינתיפאדה הראשונה - והציג נבואה אפוקליפטית עבור עתיד החברה הישראלית.
לקריאה נוספת:
