ביידיש זה נשמע יותר טוב

נכון להיום שלום עליכם יותר נערץ בגלות מאשר בישראל, אפשר לראות זאת בהצלחה של המחזמר האמריקני "כנר על הגג", ובתרגומים שלו לאין ספור שפות שממשיכים לצאת. כמו כן, רוב הישראלים שנולדו בברית המועצות קראו את כתביו, כי הוא סימל עבורם את ספרות עם ישראל.

פסל של שלום עליכם בקייב. נערץ יותר בחו"ל (צילום: יוסף ג'קסון)

למעשה, כמעט בכל ספריה ביתית ניתן היה לפגוש בספריו, וזה לא בגלל השפה, כי גם היהודים שנותרו בברית המועצות לא שמרו על היידיש כשפת דיבור וקריאה. אבל דווקא בארץ, בקרב הצברים, הוא נדחק הצידה. אין זה מפתיע בכלל, ולמעשה יכולות להיות לזה מספר סיבות.

השפה

ראשית, הסיפורת החדשה של עם ישראל מחזיקה בשלושה קלסיקונים: מנדלי מוכר ספרים (1835- 1917), יצחק לייבוש פרץ (1852- 1915) ושלום עליכם (1859- 1916). שפת יצירתם העיקרית היתה יידיש. אלא שהשניים הראשונים כתבו גם בעברית, ולרוב יצירותיהם החשובות ישנן שתי גרסאות – ביידיש ובעברית, דוגמת "מסעות בנימין השלישי" ו"ספר הקבצנים" של מנדלי וכן "חסידות" ו"מפי העם" מאת י.ל.פרץ.

אפילו שברוב המקרים הגרסא היידית היא המקור, עדיין הגרסאות העבריות

נכתבו על ידי המחברים עצמם, מה שאיפשר לקורא עברי לקרוא את המקור, שהפך ברבות הימים למקור הסגנון העברי המודרני, המוכר בתורת הספרות כ"סגנון מנדלאי". לעומת זאת, שלום עליכם מיעט לכתוב בעברית. אמנם קיים כרך "כתבים עבריים" של שלום עליכם, אלא שמבחינה כמותית זוהי רק טיפה בים יצירתו. הקורא הישראלי העכשווי יכול לקרוא אותו רק דרך תרגום.

התרגום

שלום עליכם יחס חשיבות רבה לתרגום יצירותיו לעברית. רובן, למעשה, תורגמו עוד בחייו, או זמן קצר לאחר מותו, על ידי חתנו יצחק דב ברקוביץ'. ב-1944 זכה המתרגם החרוץ בפרס "שאול טשרניחובסקי", על תרגומו ל"כל כתבי שלום עליכם". תרגום זה הפך ל"שלום עליכם העברי" וכך נתפס שלום עליכם בעיני קוראיו העבריים העכשוויים.

מה שנאמר חשוב לא פחות מאיך שנאמר. עטיפת מוטל בן פייסי

כמו כן, שלום עליכם מחקה לפעמים בסיפוריו את אופי הלימוד המסורתי ב"חיידר", במהלכו כל צירוף מילים מהמקרא לווה בתרגום לשפה המדוברת. הקפיצות האלה מהסגנון העברי "הגבוה" לסגנון "הנמוך" של השפה המדוברת יוצרות את האווירה המיוחדת של הסיפור.

אבל איך לתרגם את זה לעברית? שהרי כמו שאומרים "ביידיש זה נשמע יותר טוב". הבעיה היא שבתרגום לשפות אחרות כמו אנגלית או רוסית קל יותר לפתור את הבעיה הזאת. כך יוצא שטוביה החולב מדבר אנגלית ורוסית טוב יותר מאשר עברית.

גלותיות מול ישראליות

שלום עליכם נתפס כסופר העיירה, זו המיטיבה לייצג את הגולה היהודית. אלא שבעוד שמקביליו מנדלי ופרץ לא היו ציונים, שלום עליכם היה ציוני פעיל; הוא הצטרף לתנועת חובבי ציון ב-1883 כמעט מראשיתה. הוא אפילו היה ציר בשני קונגרסים ציוניים וכתב סדרה שלמה של יצירות שניתן להגדירן כציוניות, בהן פמפלטים פובליציסטיים כמו "לשם מה צריכים היהודים ארץ משלהם" ו"דוקטור תיאודור הרצל".

למרות זאת, עדיין הדמויות בספריו נתפסות כגלותיות וזרות לתרבות

 הישראלית. הניגוד מחריף בהתחשב בעובדה שהחברה הישראלית צמחה על ברכי כור ההיתוך ושלילת הגולה. הקודים הדתיים השזורים ביצירותיו הופכים אותו לסופר יהודי, בחברה בה נוטים לזהות את המושג יהודי עם המושג דתי. טעות שכיחה זו מחבלת בהבנת עולמו של שלום עליכם, כך למשל, מי שנטול השכלה יהודית, לפחות ברמה של "חיידר", לא יבין את דבריו של טוביה החולב.

ד''ר וועלוול (זאב) טשרנין מלמד באוניברסיטה העברית בביה"ס ללימודי חו"ל, ומשמש כחוקר באוניברסיטת בר אילן במרכז רפפורט לחקר ההתבוללות ולחיזוק החיוניות היהודית. כמו כן, משמש כיו"ר פסטיבל "לימוד" ירושלים-פסטיבל לאוריינות יהודית וישראלית ברוח שלום עליכם.

עוד בפרויקט 150 שנה לשלום עליכם:

הבאנו שלום עליכם / מיכל זמיר

עכברים אוהבים ספרים / שלום עליכם