קיה מג'נטיס - כמו במכונת זמן

לפני שנתיים בלבד הגיעה לכאן לראשונה קיה מג'נטיס, כשהיא מצוידת במנוע 2.0 ליטר ובתג-מחיר תחרותי. אלא שהשנתיים הללו לא עשו חסד עם קיה בכלל, ועם המג'נטיס במיוחד. המכירות דשדשו, היבואנית (סמל"ת) והיצרנית הסתכסכו, ולבסוף נפרדו דרכיהן. טלקאר, היבואנית החדשה, מוכיחה כי אפשר לשפר את הנתונים. מכירות קיה - לכל רוחב שדרת הדגמים - זינקו מאז באופן מרשים. סיבה טובה לקחת את המשפחתית הגדולה, המג'נטיס, האחות התאומה של יונדאי סונטה, לסיבוב קצר.

עיצוב מכובד

לתוך המצב החדש, בו מתחיל המותג הקוריאני להתקדם כראוי לעבר המיינסטרים המוטורי בישראל, חוזרת המג'נטיס בכוחות מחודשים. מתיחת פנים מקיפה שעברה לאחר שמונה שנות שיווק בעולם, מעניקה לה מראה רענן ומרשים בהרבה מבעבר, כזה שמצליח אפילו לסובב מבטים. לא ממש ברור לנו מה כל-כך מושך במראה המג'נטיס, שלא נהנית מעיצוב ייחודי דווקא, אבל בפועל, זה המצב. בכל מקרה, המשפחתית הגדולה נראית מכובדת ונדיבת מידות - ניגוד קיצוני לאנונימיות המוחלטת של הדגם המקורי.

קיה מג'נטיס. עיצוב שמשדר רושם מכובד בלי להיות יוצא דופן

בתא הנוסעים מציעה הקיה הגדולה מרווח טוב לנוסעים. עם זאת, ולמרות שיפור לעומת הדגם היוצא מבחינת איכות חומרים ועיצוב, מוטב היה למג'נטיס לחקות את אחותה הקטנה והצעירה - הסיד. בניגוד לקפיצה הגדולה לפנים שעשתה המשפחתית הקומפקטית, המג'נטיס היא כמו קפסולת זמן מהעבר: מיושנת מדי למראה ולמגע, לא ממש איכותית ועם הנדסת אנוש בעייתית לפרקים. כך למשל מחשב דרך פשוט מדי, ולא נוח לתפעול, או מתגים נפרדים לאורות ערפל קדמיים ואחוריים. יותר מדי פרטים נראים עדיין כאילו לא הקדישו מספיק זמן לתכנונם והצבתם.

אמריקה או קוריאה?

כדי להתרשם מהמבחר המלא בארץ, נהגנו בשתי גרסאות המג'נטיס המשווקות כאן - זו המצוידת במנוע ה-2.0 ליטר, וזו עם ה-V6 בנפח 2.7 ליטר. והמרשימה יותר מהשתיים היא החזקה יותר, ה-V6 עם תיבת חמישה הילוכים אוטומטית איטית, אך ביצועים נאים. היחידה הגדולה יחסית לקטגוריית המחיר בה מתנהלת המג'נטיס, מציעה גמישות טובה, שקט יחסי ופעולה נעימה. דברים שלא ניתן לומר על גרסת ה-2.0 ליטר, שהופכת רועשת למדי תחת עומס. וחבל, כאן יש תיבת ארבעה הילוכים אוטומטית מיושנת. בעידן בו מרבית המשפחתיות מצויידות כבר בחמישה (ואף שישה) הילוכים, מדובר בנקודה שלילית, המתבטאת הן על הכביש, והן באולם התצוגה.

האיכויות הדינמיות חושפות את גילה המבוגר

המג'נטיס מצליחה להעניק נסיעה נוחה במהלך מרבית הזמן, אלא שכיול מתלים רך, כמעט בסגנון אמריקני מיושן (השוק העיקרי של המכונית), פוגע בריסון המרכב. וזה אומר שהמג'נטיס מתנדנדת לעיתים שלא לצורך, גם בעת נהיגה רגועה למדי, ובוודאי כאשר היא עמוסה בנוסעים. לתחושה הלא נעימה מצטרף היגוי מעורפל, שפוגע בתחושת בטחון הנהג, גם בנהיגה בינעירונית רגועה - המגרש הביתי המפרגן ביותר עבור המכונית הגדולה.

שאלה של זמן

לו היינו פוגשים במג'נטיס לפני חמש שנים, סביר להניח שהייתה זוכה למחמאות רבות. היא אינה רחוקה כל-כך ממתחרותיה לתגי המחיר הנמוכים יחסית, ובהחלט ראויה כאלטרנטיבה זולה במיוחד. אבל בעידן בו קיה מנסה ומצליחה להתחרות במיטב תעשיית הרכב, כפי שמוכיחה הסיד הטובה בכל אמת מידה, המג'נטיס היא תזכורת לשושלת הלא מוצלחת של היצרנית.

ולכן, למרות תג-מחיר תחרותי לשתי הגרסאות שנבחנו, ואבזור בטיחותי מלא (לא נערך מבחן ריסוק למכונית לאחר מתיחת הפנים), קשה להמליץ על המג'נטיס מול מתחרות כמו פורד מונדיאו, מאזדה 6 או טויוטה אוונסיס. מחליפה מודרנית ברוח הדגמים החדשים של קיה, נדרשת כאן במהרה.