תובעים את צה"ל? 10 שלבים שצריך לדעת

לא רק פציעות בשדה קרב מוכרות כפציעות שנגרמו מהשירות הצבאי. גם מחלות ופגיעות שונות יכולות להתרחש במהלך השירות הצבאי, ומי שרואה עצמו כנפגע משרותו הצבאי יכול להגיש תביעה באגף השיקום של משרד הבטחון, שם תידון בקשתו לקבלת פיצויים. 

אלא שמקרים אלה, של פגיעה בגין שירות צבאי, אינם מובהקים והדרך להוכחה ולמציאת הקשר בין הפגיעה לשירות הצבאי אינה תמיד קלה ומובנת מאליה. לשם כך, הנה מספר עצות כיצד להתכונן לתבוע את הצבא בשל בעיית בריאות.

א. תיעוד

אחת המשוכות הקשות העומדות בפני התובע היא הוכחת העובדות וקשירת קשר סיבתי בין תנאי שרותו לפגיעה בו (מחלה, אירוע חבלה ועוד). משוכה גבוהה נוספת היא השגת תיעוד בנוגע לפגיעה, תיעוד אשר יעיד על הנסיבות, האירועים ותנאי השרות שהיה בכוחם לגרום להופעת המחלה או החמרתה.

על כן חשוב לשמור מסמכים ותיעוד של התלונות במהלך השירות. אנשים נוטים שלא לשמור דו"ח פציעה, ביקורי רופאים בצבא, הפנייה לקב"ן וכדומה, ומסמכים אלו הינם בעלי חשיבות מהותית בתביעות אלו.

ב. הוכחות

החייל צריך להוכיח שבמועד גיוסו לשירות היה כשיר וללא בעיות הקשורות לנשוא התביעה בגינה הוא תובע. אם היו לו בעיות רפואיות התואמות את תביעתו, קצין התגמולים יוכל גם במקרה שיש עבר רפואי לפני השירות הצבאי להחליט ולהכיר בו בהחמרה על חשבון השרות. כלומר, השירות החמיר את מצבו אך לא גרם לבעיה. בכל מקרה, על החייל להוכיח כי מצבו הרפואי נגרם עקב שרותו הצבאי וכי חבלתו או מחלתו נגרמו עקב שרותו, וכי קיים קשר סיבתי בין המחלה או החבלה לנכותו הרפואית.

ג. עדויות

יש להשיג עדויות של מפקדים וחברים. בעדויות אלו על החברים לתמוך בעובדות המופיעות בתצהירו של התובע. אם אפשר, להשיג אישור מהמפקד הישיר על תנאי שרותו של החייל.

ד. תצהיר

במרבית המקרים נדרש התובע להגיש לקצין התגמולים תצהיר בשבועה, מבוסס, מפורט ומעמיק, הנתמך בעדויות של חבריו ו/או מפקדיו המאמתים את טענותיו. נדרש להציג את התצהיר בפני עו"ד או שופט אשר יאשר כי המצהיר הוזהר כי

 עליו להצהיר את האמת. כדאי להיזהר ולא לגשת לעו"ד באמצעות קצין העיר. 

ה. התיישנות

יש לזכור שתביעה נגד משרד הביטחון יש להגיש בתוך שלוש שנים מתום שרותו של החייל. קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה כאשר מדובר ב"חבלה רשומה" - כלומר בחבלה אשר קרתה בזמן השרות הצבאי ויש לה תימוכין בכתב. במקרה זה ניתן להגיש תביעה בכל עת.

ו. טופס התביעה

מומלץ שלא להגיש את התביעה באמצעות ר"מ 2 וקצינת נפגעים. הסיבה היא שלעתים נאלצים החיילים למלא "טופס תביעה" שנראה תמים, ואולם בפועל מדובר בתביעה משפטית לכל דבר ועניין, וזוהי למעשה גרסתו הראשונית של החייל. כך שבמידה ובעתיד תדחה תביעתו, הרי משרד הביטחון והפרקליטות עלולים "לשלוף" את טופס תביעה זה בפני בית המשפט ושם יטענו כי החייל לא טען בתביעתו הראשונית טענות ו/או עובדות אשר בגינם יש מקום להכיר בחבלתו ו/או מחלתו כמי שנגרמו עקב שרותו הצבאי. וכך, בשל עניין פעוט זה, עלולה תביעת החייל להידחות.

ז. חוות דעת מומחה

במקרים רבים יש מקום לצרף חוות דעת של מומחה רפואי כבר בשלב התביעה לאגף השיקום של משרד הביטחון. הסיבה היא שלפני שקצין התגמולים מחליט אם לקבל את התביעה או לדחותה, הוא מפנה את החייל למומחה רפואי מטעמו, וכמובן שעדיף שבפני אותו מומחה תעמוד חוות דעת רפואית המכירה בקשר בין הפגיעה בחייל לשרותו הצבאי.

ח. טיפול רפואי ומשכורת בזמן חופשת מחלה

חייל אשר הגיש תביעה זכאי לטיפול רפואי מלא כל עוד תביעתו מתבררת מול אגף השיקום. טיפול זה כולל תרופות, אשפוזים וניתוחים, וכל העלויות הכרוכות בטיפול זה אמורות להיות ממומנות ע"י משרד הביטחון. בנוסף, חייל אשר הגיש תביעה לאחר תום שירותו הצבאי ואינו יכול לעבוד עקב פגיעתו או מחלתו יוכל לבקש מאגף השיקום משכורת חודשית כל זמן שאינו מסוגל לעבוד.

ט. בקשה לעיון מחדש לאחר שתביעה נדחתה

גם אם תביעתו של החייל נדחתה בעבר ע"י קצין התגמולים ואותו חייל לא הגיש ערעור לבית המשפט, עדיין ניתן לפי הוראות חוק הנכים להגיש בקשה לעיון נוסף. בקשה זו ניתן להגיש בכל זמן, גם שנים לאחר שהתיק נסגר.

לבקשה זו ראוי לצרף חוות דעת של מומחה הקושרת בין החבלה ו/או המחלה לשרות הצבאי. עצם הגשת חוות דעת זו מהווה "ראיה חדשה" בגינה חייב משרד הביטחון לפתוח את התיק מחדש.

י. טיפול עו"ד

חשוב להיעזר או להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום וזאת מכיוון שתביעה שלא תעמוד בדרישותיו של קצין התגמולים, תדחה. לאחר מכן, לא תוותר ברירה אלא להגיש ערעור לבית המשפט השלום ולהיגרר להליך ארוך הכרוך בהוצאות רבות. עו"ד העוסק בתחום והבקיא ברזי חוק הנכים ובפסיקות בתי המשפט, יוכל למצוא את הגורם, "הטריגר", שהביא לפגיעה בחייל בשירותו הצבאי.

הכותב הוא מומחה לתביעות נגד משרד הבטחון ובייצוג נכי צה"ל