החלל שבלב: הסיפורים שלכם, הזיכרון של כולנו
אחת לשנה עוצר ynet את שגרת האקטואליה ומפנה את כותרתו הראשית לחלל שבליבנו. בשמונה השנים האחרונות כתבתם כאן אלפי סיפורים, ונראה שבכל שנה ננעצות המילים האישיות שלכם, כמו רסיסים תועים, עמוק יותר בלב. ספרו כאן על החלל הפרטי שלכם, והדליקו נר-עד לזכרו
פעם, בישראל הקטנה, עם התלבושת האחידה, הצווארון הכחול, הערוץ האחד ובלי סלולר, היינו נמשכים אחת לשנה ביום הזה כמו במגנט ענק אל רחבת הטקסים בתיכון. זה היה המסע השנתי שלנו אל החלל שבליבנו: היינו מתייצבים בקהל, מדביקים את דם המכבים על חולצה לבנה, קרוב ללב, נמתחים לשתי דקות של צפירה מייבבת, ומופתעים לגלות כמה הרבה השתנה בית-הספר מאז נצרב כאן בפעם האחרונה החיוך שלהם בזיכרון שלנו.
מעת לעת היינו נופלים על צווארם של בוגרים "קבועים" אחרים, שכמונו, פשוט נמשכו לכאן, כמו במגנט. וגם הם קצת מתביישים ששוב אנחנו פה, ושוב אביב, ושוב כחול ושוב הים. וגם הם קצת נבוכים, כי איך קורה ואיך קרה שהם אינם ולא יוכלו לשוב, והחיטה, כמעט באדישות, צומחת שוב.
לא מזמן היינו אנחנו שם, על אותה הבמה, במקום אותם תלמידי י' או י"א, מגמגמים בעצמנו את הטקסטים הנמלצים שכתבה לנו המורה לדרמה, מתנהלים בגמלוניות על רקע תפאורה מאולתרת ולפיד יזכור בוער, ואפילו לא מדמיינים שאם נרצה או לא, בתוך שנה-שנתיים כבר נתחבר שלא בטובתנו אל הקלישאות האלה בגופנו, בדמנו, בנסיבות של החמצה ואובדן.
מאותו הכפר הגלובלי
גם היום, בעידן שבו סמס הוא תחליף לביקור תנחומים, ועמוד בפייסבוק הוא מקום להיזכר בחברים, המגנט הזה עדיין פועל עלינו, מדביק אותנו ביחד, קורא לנו לחזור הביתה, אל הקבוצות של ילדותנו, בכיתה, בתנועה, בחוגים. לחזור אל הפנים והשמות - לעצור לרגע, ולזכור.
וגם היום, כמדי שנה, עוצר ynet ליום אחד את שטף השגרה, מרכין את כותרתו הראשית, וקורא לכולנו להוריד ביחד ליום אחד את האינטרנט אל חצי התורן. ביום הזה כולנו, בני התפוצה הישראלית ההיפר-אקטיבית, משם, מכאן ומכל מקום בעולם, מוזמנים לראות בכותרת הראשית של ynet את אדן החלון הלאומי, ולהדליק כאן את הנר הפרטי לזכרם של אלה שבמחיר חייהם נתנו לנו את החופש.
בתשע השנים האחרונות פורסמו כאן אלפי סיפורי זיכרון מרגשים, פתיל ארוך, מטלטל ורב-רבדים, של עצב אישי וקולקטיבי. אתם מוזמנים גם השנה לספר על חייו ומותו של החלל הפרטי שלכם, לכתוב קווים לדמותם של קרובים או רחוקים שנפלו, ולהזכיר לכולנו שלא שכחנו.
החלל שלי, אתם כותבים על הנופלים - דף הבית
השנה תוכלו לזכור ולהזכיר את חללי מערכות ישראל:
- באמצעות "תגובה לכתבה" בתחתית עמוד זה: אנא ציינו בכותרת את שם החלל הפרטי שלכם.
- באמצעות נר זיכרון וירטואלי ענק שמורכב מאלפי נרות קטנים.
איך מדליקים נר אישי?
הקלידו את שם החלל במשבצת הלבנה ולחצו "הדלק". בתוך זמן קצר יידלק בשורת הנרות העליונה נר לזכרו של יקירכם. עברו עם העכבר על השלהבות הקטנות (אין צורך ללחוץ) ותקבלו את שמות החללים שלזכרם הודלק נר זיכרון.
כמו בכל ימות השנה, גם היום תוכלו למצוא קהילה חמה ותומכת בפורומים שלנו: אובדן ושכול, יתומי צה"ל, נכי צה"ל ונפגעי טרור.
ותודה גדולה לאילן יצחייק, יוזם הפרוייקט, על כל השנים ועל המילים.