למה יש הסכם ממון ואין הסכם תנאים של אהבה?
שין התאהב בריש ודי מהר הציע לה נישואים. כשהבינה אמו שאין סיכוי לפרידה אמרה שתי מילים, והן לא היו "מזל טוב"
ריש ושין הכירו בתור בקפיטריה באוניברסיטה, שם עומדים סטודנטים בתור מבלי שיהיה כתוב על גבם מה מצב העו"ש שלהם. הם התחילו לצאת. היא לא ידעה שהוא בנו של איש עסקים עתיר נכסים המוכר בארץ. שין הוא בחור צנוע, נהג במכונית פשוטה והתגורר בדירה שכורה.
בפעם הראשונה שהגיעה ריש לארוחה בבית הוריו של שין בקיסריה נותר פיה פעור למשך שניות ספורות. שניות אלו הספיקו לאמו להבין שהיא "לא משלהם". בארוחה נכחו משרתים, כולל האומנת של שין מילדות. שין, זאת לדעת, נולד עם כפית יהלומים בפה. יהלומים שקשה לבלוע וקשה להקיא. עם השנים למדה ריש שיהלומים הם אכן לנצח, אבל האהבה - לא.
אמו של שין כבר סיווגה את ריש כבחורה לא מהמעמד הנכון, למרות היותה בחורה נאה חכמה ומקסימה. העובדה שמאחוריה לא השתרכה נדוניה בדמות נכסים, מפעלים או עסקים חובקי עולם לא נתנה לה סיכוי קלוש.
הוריו של שין הם אנשים קרים. החום היחידי שנבע בביתם הגיע מכיוון האח הבוערת. היחסים בין שין להוריו נראו לריש כמו יחסי עובד-מעביד. השיחות היו ענייניות, בעיקר בענייני עסקים. העיסוק סביב הכסף היה מרכזי. לעומת זאת, ריש באה מבית בו שני ההורים הם מחנכים. חום ואהבה היו דיירי קבע בבית, והשיחות היו שיחות של דאגה, הקשבה וכבוד.
היא הרעיפה עליו חום והפשירה אותו
שין התאהב בריש, וכעבור שבעה חודשים הציע לה נישואים. הוריו קיבלו את הבשורה קשה. עוד באותו היום ניסתה האם ההמומה להכיר לבנה את הבת של חברתה. כשהבינה שאין סיכוי לפרידה אמרה שתי מילים, והן לא היו "מזל טוב" אלא "הסכם ממון".
שין לא ידע כיצד לבשר על כך לאהובתו, אבל איכשהו הוא ביקש. היא הבינה והסכימה לחתום על ההסכם, שנישל אותה מכל רכוש הרשום על שמם של שין ומשפחתו. ימים ספורים לאחר מכן ביקרו אצל נוטריון המשפחה וחתמו על ההסכם.
בשנה השנייה הפכו ביקוריה של האם תכופים יותר, בעיקר בזמנים שהבן לא היה בבית. בביקורים האלה נהגה האם לעלוב בכלתה ולבקש ממנה לעזוב את בנה. היא אפילו הציעה לה כסף. למעשה, היא התחילה במלחמת התשה. ריש לא סיפרה לבעלה על הביקורים של אמו, כדי לא לפגוע בו. מאוחר יותר גילה לה שין שאמו נהגה להתקשר אליו ולנסות לשכנעו לעזוב את אשתו..
כך התנהלה במשך שנתיים מלחמה, בה עמד שין באמצע בין רעייתו לבין אמו. עד לבוקר בו החליטה ריש על אולטימטום וביקשה שיעברו לאזור מרוחק, שיתחילו מדירה שכורה, מאפס. חיים חדשים.
האהבה חמקה לה מביתם
שין התלבט מאוד ולא ידע מה הדבר הנכון לעשות. הוא חש שלא יוכל לעזוב את המשפחה, אבל גם לא רצה לעזוב את ' אהובתו. עם הזמן היחסים הידרדרו היחסים ביניהם. האהבה חמקה לה מביתם, הפשטות בה חיו הלכה והסתבכה למציאות מכוערת. ריש ארזה תיק ועזבה את הבית. חודש לאחר מכן נכנס לתוקף הסכם הגירושים, ובעקבותיו הסכם הממון.
שין בחר במשפחתו. הוא ויתר על ריש.
השבוע שוחחתי עם ריש. היא תהתה איך זה שיש הסכם ממון לגיטימי והגיוני, אבל אין "הסכם תנאים של חיבה ואהבה". במשך שנתיים הרעיפה בן זוגה אהבה בכמויות שלא ניתן לכמת ולמדוד. נתנה ללא חשבון אהבה, תשומת לב, חיבה והקשבה. היא בנתה אותו, חיזקה אותו ואת אישיותו. היא קיבלה אותו כמו שהוא. אבל כל הדברים האלה כאילו נכתבו בקרח. כל השינויים האלה שחלו בו, שערכם לא יסולא בפז, אינם ניתנים להוכחה או למדידה.
ריש מעולם לא התעניינה בכספו של שין. ליבה לא התאהב בשטרות של כסף שיש בבנק, או בדירות של הוריו ברחבי העולם. ליבה התאהב בתכונות אופי, בנאמנות, בחביבות, ברוגע שנבע ממנו, ובעיקר בתחושת הביטחון שנתן לה ובאהבה שלו. אבל בעולם בו הערך הכספי הוא ערך חשוב קובע ועליון, ידה של ריש היתה על התחתונה. אמו של שין הצליחה להבריח אותו מאשה פשוטה ואמיתית, שהעניקה לו דברים שכסף מחוויר לעומתם.
עכשיו יוצאת ריש לדרך חדשה. מרוקנת, עם לב שבור, עם חשבון בנק ממוצע, אבל בעיקר עם אוברדרפט בנתינה ובאהבה. אוברדרפט שייקח זמן עד שתצליח להתגבר עליו.
טורים נוספים של אורית אהוביה: