שפעת החזירים: למה בישראל אפשר להיות רגועים
אנחנו לא לגמרי מכירים את אפקט שפעת החזירים על בני אדם, המוטציות עדיין נחשבות חדשות, ובכל זאת - הרוב המוחלט של מקרי התמותה מתרחשים בעולם השלישי בעוד שתושבי העולם המערבי חוטפים שפעת קלה. אז מי נמצא בסיכון, והאם יש טעם לפאניקה?
ארגון הבריאות העולמי הכריז אמש כי העלה את רמת המוכנות למגיפה בינלאומית לרמה 5 מתוך 6, מה שדורש מחברות התרופות להגביר את ייצור התרופות לשפעת, ומהבנק העולמי להעביר תקציבים לטיפול. "כל האנושות נמצאת תחת איום במגיפה" קבע ארגון הבריאות העולמי. אבל חרף הפאניקה, נראה שלפחות אנחנו כאן בישראל - מוגנים היטב.
נכון להבוקר (ה'), דיווחו תשע מדינות באופן רשמי על 148 מקרי שפעת החזירים
שפעת החזירים: כל התשובות
איך נדבקים והאם בטוח לאכול חזיר
ד"ר איתי גל
איך נדבקים בשפעת החזירים, מה התסמינים, האם זה בדרך אלינו, כיצד ישראל נערכת למגיפה אפשרית, האם מותר לאכול בשר חזיר, מה ההמלצות למבקרים במקסיקו והאם בכלל קיים טיפול?
כמו כל נגיפי השפעת, כך נגיף שפעת החזירים משתנה ללא הרף. החזירים נדבקים בנגיפי שפעת העופות, שפעת בני האדם וגם שפעת החזירים. כשזנים שונים אלה תוקפים חזירים, הם יוצאים מוטציות חדשות הנקראות כימרה הכוללות צירופים שונים של חלקי הווירוסים הללו. נכון להיום, אותרו במעבדות המרכז לבקרת מחלות בארה"ב ארבעה תתי זנים: H1N1, H1N2, H3N2, H3N1. עם זאת, למגיפה הנוכחית אחראים הוירוסים H1N1.
מה גורם למקרי המוות?
בדומה לנגיפי שפעת רגילים, אוכלוסיות הסיכון הן תינוקות ילדים, קשישים ונשים הרות כמו גם חולים הסובלים מחסר חיסוני (נוטלי סטרואידים, טיפולים כימותרפיים, חולים ללא טחול, חולי חסר חיסוני). אלא שהפעם, מרבית מקרי התחלואה הקשים שאירעו במכסיקו היו דווקא בקרב אוכלוסיות צעירות. נגיפי השפעת גורמים תחילה לעליית חום מיידית, צינון, כאבי שרירים, חולשה, התייבשות, חוסר תיאבון, ודלקות ריאות.
אבל שפעת החזירים יודעת לעשות הרבה יותר: החולשה, מצב מאזן הנוזלים בגוף המידרדר בשל היעדר שתיה מספקת ומצב התזונה הירוד עקב חוסר התיאבון מאיצים את תהליך הקריסה. תוך כדי כך, וללא טיפול תרופתי, מחריף הנגיף את דלקת הריאות. בשל המצב הדלקתי של הריאות, נוטים "להתלבש" עליהם חיידקים נוספים המבעירים עוד אש בקלחת השפעת. כך, ללא טיפול מתאים סובל החולה מאי ספיקת נשימה, זיהום חמור בדם ומוות.
פאניקה במכסיקו. שפעת החזירים (AP)
בטיפול המקובל במדינות המערביות, מבודדים את החולה המצוי במצב תזונתי ירוד בחדר סגור וכל גישה אליו מתבצעת באופן סטרילי. החולה מטופל מיד בעירוי נוזלים השומר על רמות תקינות של אלקטרוליטים כמו נתרן, כלור, אשלגן, מגנזיום, זרחן וגלוקוז. העירוי הזה לא רק שומר על הגוף מפני קריסת מערכות, אלא שומר גם את לחץ הדם במצב תקין. כך מצליח הגוף להתמודד עם הדלקת באופן נאות.
יחד עם הטיפול בטמיפלו הניתן לחולים החשודים לשפעת החזירים, ניתן גם טיפול אנטיביוטי מונע, המיועד להפחית את הסיכון להתלקחות דלקת ריאות נוספת מחיידקים, על הדלקת אותה יצרה השפעת. מצב כזה הוא הרה אסון ועלול לגרום להידרדרות קשה ומהירה של החולה. מילת המפתח בטיפול בחולי שפעת החזירים היא השגחה, ניטור ותמיכה, שכן לא קיימת תרופת פלא למחלה.
אלא ששיעור התמותה הגבוה שנצפה במכסיקו, הוא אופרה אחרת לגמרי: לדעת מומחים, מצבם התזונתי הירוד ממילא של החולים, היעדר ההיגיינה, הצפיפות האיומה בבתי החולים הציבוריים הקורסים, זיהום האוויר הגבוה במכסיקו סיטי וסביבותיה ושירותי הרפואה הירודים שם, כולם תרמו לשיעור התמותה הגבוה, שהיה יכול להימנע.
מערכת הבריאות בישראל היא אחת העניות בעולם המערבי, וסובלת מחוסר משמעותי של תקנים, ציוד ובתי חולים פריפריים. יחד עם זאת, נחשבת רמת הרפואה כאן לגבוהה מאוד ומסיבה זו נראה שאין סיבה לכל בהלה. בתי החולים ערוכים היטב לאבחון מהיר תוך כדי טיפול מיידי, משרד הבריאות הכין מלאי של חצי מיליון מנות טמיפלו המיועדות לטיפול בחולים, כשעיקר הטיפול הכולל ציוד ניטור, השגחה, אנטיביוטיקה ומעבדות משוכללות – קיים ממילא ונכון להיערך לכל תרחיש, גם האיום ביותר. אז כן, אפשר לישון בשקט. מגיפת שפעת קטלנית, לא בדרך אלינו.
טמיפלו. ישראל אגרה
צילום: AP
יפן. נוסעים מבודדים
צילום: AP
מומלצים