שתף קטע נבחר
 

פה קבור השלד

לפני שנה מת לוויתן צעיר במעגן קצא"א באשקלון - ונקבר בחולות. בשבוע שעבר חשפו מתנדבים וחוקרים מאוניברסיטת חיפה את השלד והוציאו מהחול עצם אחר עצם וחוליה אחר חוליה, כדי שניתן יהיה להציג את השלד המלא לציבור. הצחנה והזבובים כמעט וניצחו אך המבצע הוכתר לבסוף בהצלחה

אם פח האשפה הקטן במטבח שלכם מדיף ריח לא נעים אם לא רוקנתם אותו יומיים, דמיינו לעצמכם כיצד מריח פגר של לוויתן באורך 14 מטר ובמשקל של כ-14 טונות לאחר שבילה חודשים ארוכים קבור בחולות, טבול במרינדת קומפוסט שהוכנה ממאות קילוגרמים של זבל פרות. ועכשיו דמיינו שאתם צריכים לבוסס עד ברכיים בעסק הזה, תחת שמש קופחת ותוך מלחמה במאות זבובים רעבים. עכשיו תגידו תודה שאתם רק קוראים על זה באינטרנט.

 

לפני יותר משנה הגיע למעגן הנמל של קצא"א (קו צינור אשקלון-אילת) באשקלון גור לוויתן מצוי בן כשנתיים פצוע, תשוש ומדמם. אנשי הנמל הזעיקו למקום את מתנדבי מחמל"י (המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים) כדי שינסו לסייע לו, אך הוא דעך לאיטו על הריף החולי ומת כעבור שעה.

 

בשלב הבא הובאו למקום מנופי ענק שהוציאו את פגר היונק הימי מהמים. לאחר שניטלו ממנו דגימות של רקמות לזיהוי הוא נקבר בבור ענקי בשטח חולי ומאובטח באזור הנמל, וכוסה בדשן כדי להאיץ את תהליך הריקבון. הכוונה הייתה להוציאו משם כעבור מספר חודשים ולהעביר את השלד לתצוגה. 
 
בשבוע שעבר, הגיעו מתנדבי מחמל"י וחוקרים מאוניברסיטת חיפה כדי לחשוף את השלד ולהוציאו מהבור. במבצע מורכב פינו טרקטורים את ערימות החול הגדולות, והותירו את קבוצת המתנדבים להתמודד עם מאות הזבובים הרעבים שהסתערו על שאריות הלוויתן - ועם הריח שעירפל כל מחשבה צלולה.
 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

  

החיה השניה בגודלה בעולם אחרי הלוויתן הכחול

"בניגוד ללוויתן הקודם שקברנו וחשפנו בחוף הבונים בשנה שעברה, הפעם מדובר ביצור גדול יותר ובמשקל מאסיבי יחסית לגילו. אבל גם הרטיבות והשומן הרב שהקיפו את הפגר לא הרתיעו אותנו", הסביר אביעד שיינין, יו"ר עמותת מחמל"י. "צריך לזכור שמדובר בבעל החיים השני בגודלו בעולם, אחרי הלוויתן הכחול. מבחינתנו זה הממצא הביולוגי המרתק ביותר שיש על פני האדמה בכזה גודל ועוצמה. להתחיל לחשוף אותו, לגלות מה הסתתר בתוכו, זה תמיד מרגש".
 
חשיפות שלד מסוג זה מתרחשות לעיתים נדירות למדי, לבטח בישראל. בחו"ל מדובר באירועים שהופכים להפנינג חינוכי שמושך מאות סקרנים שבאים לחוף; בארץ היה קצת עצוב לראות איך קומץ מתנדבי העמותה והחוקרים - חמושים בכפפות, מגפיים והרבה אהבה ליונקים ימיים - עושים את מלאכתם בלי תמיכה מאף גורם רשמי. הטרקטורים היו מושאלים, אנשי קצא"א עשו ככל שביכולתם לסייע ובשביל הגולגולת - שאורכה שלושה מטרים - ארגנו משאית.
 
צילום: אמיר כהן

 

 

"זה כמו לראות דינוזאור יוצא מהאדמה"

עובדי מתקן קצא"א שהגיעו לעקוב אחר פעולות החישוף, אמרו שבעיניהם "זה כמו לראות דינוזואור יוצא מהאדמה"; גם החוקרים חשו כך. "הלוויתנים מסתובבים כאן סביבנו כבר עשרות מיליוני שנים, וזו בהחלט תחושה מרתקת של לגעת במאובן חי", אמר ד"ר דני כרם, נשיא מחמל"י וחוקר מהמכון ללימודי-ים והחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.

 

בקרן הטבע העולמית (WWF) מעריכים כי אוכלוסיית הלוויתנים המצויים בים התיכון מונה מספר אלפי פרטים בלבד. "מדובר ביונקים השונים ממבחינה גנטית מהלוויתנים המצויים באוקיינוס האטלנטי, והם ככל הנראה אנדמיים (ייחודיים) לאזור שלנו, חיים ומתרבים כאן", הוסיף כרם.

 

ביקורים של לוויתנים בחופי ישראל הפכו תכופים בשלוש השנים האחרונות האחרון אירע בחודש שעבר, אז נצפה לוויתן מצוי מול חופי הרצליה, תל-אביב ואשדוד. פגר של לוויתן נמצא בנמל חיפה סמוך לאחד הרציפים, ולוויתן אחר נלכד ברשת דייגים באזור חוף נחשולים שליד זכרון יעקב. בחוף בת גלים נמצא לוויתן מת, ופגר של לוויתן נוסף נמצא בנחל הקישון. בשנת 2006 נצפה לוויתן מסוג "מינקי" מול חוף הים במכמורת.

 

אז מדוע הם מתים? מה מאיים על הלוויתנים המצויים המגיעים לחופי ישראל? "התנגשויות עם כלי שיט בים התיכון ובאוקיינוסים", פוסק כרם. "יש לנו עדויות רבות על פגיעות בהם; אחת מהן, ככל הנראה, גרמה גם לפציעה של הלוויתן שקברנו. ראינו שחלק גדול מהזנב שלו חסר וכנראה נחתך בעקבות מפגש עם מנוע של ספינה גדולה".

 


לוויתן מצוי בים

 

גולגולת של 3 מטר

לאחר שהסתיימה העבודה המאסיבית של חישוף השלד בעזרת כלים כבדים, החלו המתנדבים והחוקרים לחשוף את העצמות בפעולות עדינות. עצמות וחוליות הגוף של הלוויתן, גדולות ככל שיהיו, צברו לחות במהלך שהייתן הארוכה באדמה החולית ולכן היו שבירות. לפיכך השאירו את השלד חשוף למשך הלילה - כדי שיתייבש קצת - ולמחרת החל תהליך התיוג: ניקוי וסימון כל עצם כדי שניתן יהיה לדעת את מיקומה המדוייק בעת הרכבת השלד מחדש.

 

אליענה רטנר, מתנדבת בעמותה וסטודנטית בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, התרוצצה בין החוליות השונות והסבירה למתנדבים כיצד לבצע את התיוג. תוך כמה שעות נערמו בצד שבע חוליות צוואר, 15 חוליות חזה ו-15 חוליות מותניים מכל צד, 22 חוליות זנב ולקינוח - גולגולת באורך של 3.3 מטר וברוחב של 1.6 מטר, שמשקלה כ-200 קילוגרם.

 

"אחרי שננקה את העצמות הן תשקולנה פחות, אך האתגר הגדול הוא להרכיב אותן לכדי שלד שלם", מסבירה רטנר. אוניברסיטת חיפה מממנת את פעולות הניקוי, השיחזור והרכבת השלד ולמעשה, זו תהיה הפעם הראשונה בישראל בה יוצג לקהל הרחב בישראל שלד לוויתן ששומר במלואו באוניברסיטה. 

 


(צילום: ארז ארליכמן)

 

מלאכת החישוף, האיסוף והתיוג בחול נמשכה יומיים. ביום השני נדמה היה כי אפילו הזבובים התעייפו והתפזרו לדרכם. כל עצם שנאספה, נוקתה ניקוי ראשוני, קוטלגה וסומנה, והועמסה אחר כבוד על המשאית.

 

רק הגולגולת הגדולה איימה בשלב מסויים להאריך את מבצע החילוץ אל תוך הלילה. 

 

בזכות מאמץ קבוצתי ועזרה יוצאת דופן של נהג המשאית המיומן הסתיים המבצע. הלוויתן המפורק החל לעשות את דרכו צפונה - לחיפה.

 

את שרידי הניחוחות שהותירו רקמות הלוויתן בבגדים כמעט בלתי אפשרי להסיר, אך מספיק היה לראות את החיוך המרוצה על פניהם של המתנדבים כדי להבין שהמשימה עברה בשלום.


פורסם לראשונה 03/05/2009 13:50

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
צילום: יהונתן צור
צילום: WWF-Canon
צילום: WWF-Canon
מומלצים