שתף קטע נבחר

טרור בשולי המגזר: בדואים מתחברים לפלסטינים

האבטלה גבוהה ולכן הנוער משתולל, או שמדובר בתהליך התקרבות לגורמים קיצוניים? פעילות טרור במגזר הבדואי - מומחים מנסים לנתח

"הזדהינו עם הפלסטינים בעזה" - הסבירו בדואים משפרעם, שנעצרו לאחרונה בחשד לפעולות שהוגדרו כ"טרור". הפרשה שהותרה אתמול (יום א') לפרסום לבקשת ynet הייתה האחרונה בשורת אירועי טרור - בפועל או בתכנון - שבהם מעורבים צעירים מהעדה הבדואית. האם הם באמת מתחברים היום יותר לנרטיב הפלסטיני, ומהם הגורמים לכך?

 

"יש בקרב הבדואים בעיות - הרבה משקעים חברתיים והשכלתיים, הזנחה של המדינה שגורמת לכל מיני שגעונות של ילדים ונוער", מסביר פרופ' איסמעיל אבו-סעד,

מומחה למנהל ומדיניות חינוך שחקר את האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ. "לצעירים הבדואים חסר המון, המדינה לא משקיעה היום כמעט כלל בציבור הערבי. האבטלה גבוהה והנשירה גבוהה. כתוצאה מכך נוער נפגע ומשתולל".

 

עם זאת, הוא מתקשה להאמין כי הקבוצה משפרעם מעורבת בטרור. "יש מגמה לתרגם כל דבר לעניין ביטחוני. אני דוחה את התזה הזאת. קל מאוד תמיד להאשים את הפריפריה והאנשים החלשים והנחשלים באווירה הכללית", אומר פרופ' אבו-סעד.

 

"יש עלייה מדאיגה בנכונות בדואים להיות מעורבים בטרור. אם בעבר השתתפו ברמת הסייענות כמו הובלת מחבל מתאבד או הסעת משאית מתאבדים, האירועים האחרונים מצביעים על בדואים המוכנים להיות מעורבים ישירות בטרור", אומר אל"מ (מיל') יוני פיגל, חוקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

"תחושות קיפוח מובילות לזעם וייאוש"

"המקרה של הבדואים חמור כי יותר מכל מגזר אחר: בקרב הערבים הם מרגישים בצורה קשה את היחס הלא ראוי שמדינת ישראל נותנת להם. יש להם תחושות קשות של קיפוח, הזנחה ואי התייחסות מה שמוביל לעליה ברמת התסכול, הזעם והייאוש. מול הבדואים המדינה עשתה ועושה טעויות היסטוריות במובן שלא ידעה לטפח את האוכלוסייה כחלק מן החברה הישראלית", אמר.

 

"על רקע זה ולאור תהליכי השפעת האתוס הפלסטיני מחד והאיסלמיזציה מנגד, רואים כרסום בנכונות הבדואים להיות חלק ממדינת ישראל. זהו כר פורה לגורמי איסלאם רדיקליים – ערביי ישראל הם טרף קל בידי ארגוני הטרור. הם עושים תהליכים בקרב הבדואים של החזרה בתשובה בעיקר בקרב הנוער ששואל שאלות".

 

גם אל ג'זירה משפיעה

המזרחן ד"ר מרדכי קידר לא מסכים עם הטענה כי הזדהות הבדואים עם הפלסטינים נובעת ישירות מכשלון המדינה בפיתוח יישוביהם והטמעתם בחברה הישראלית. "לא דחקנו אותם יותר מכל ערבי אחר. העניין הוא שהם דחוקים לשוליים גם במגזר הערבי ולכן מבקשים לסלול את דרכם לתוך הציבור הערבי בישראל דרך הזדהות עם האתוס הפלסטיני", הוא אומר.

 

לדבריו, "הבדואים לא רצו את השיוך למדינה, וגם המדינה לא רצתה את השיוך הזה. הם משרתים בצה"ל כי הם צריכים פרנסה ולא שותפים לאתוס הציוני. תחת זה, חלק מהצעירים מפתחים אתוס פלסטיני - במיוחד אלו מצפון הארץ, לאור הקרבה אל הפלאחיות.

 

"הצעירים כבר לא רוצים להיות בני מדבר ומתחברים ליושבי הערים והכפרים. חלק מתהליך האורבניזציה שלהם הוא אימוץ האתוס של הפלסטינים החיים תחת אזרחות ישראלית",

מסביר ד"ר קידר. בהקשר לפעולה בעזה - גם כאן, לדעתו, לתקשורת השפעה חשובה. "הבדואים מוציאים את התסכול עם התחברות רדיקלית יותר, וזה נובע בין היתר מהחשיפה שלהם לערוצי הלוויין כמו אל-ג'זירה שמשדרת תעמולה נגד ישראל".

 

פרופ' אריאל מררי, מומחה להיבטים פסיכולוגיים של הטרור, סבור כי לא ניתן לראות בסמיכות המקרים מגמה מתמשכת. "אני לא יודע אם על סמך מקרה של צעירה בת 16 וקבוצה של ערבים מהצפון שהם במקרה בדואים ניתן לעשות הכללה", אמר.

 

"עד כה השתתפות ערביי ישראל הוותיקים בפעולות חבלניות עוינות נמוכה מאוד - וטוב שכך. יש להם תחושה של שיתוף במדינה גם אם קיימות הרבה טענות על שוויון זכויות. צריך לזכור כי רובם העצום של ערביי ישראל היו מעדיפים להישאר תחת ריבונות ישראלית. מוקדם מכדי להכליל ולראות במקרים אלו מגמה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"קל להאשים את החלשים באווירה הכללית" (ארכיון)
צילום: שי רוזנצוויג
עליה מדאיגה במעורבות בטרור. פיגל
קידר. לא נדחקו
מומלצים