תיאום עמלות הבנקים: זרם התביעות מתגבר
תובע ייצוגי נגד מזרחי טפחות ביקש להשתמש בקביעתה של הממונה על הגבלים עסקיים להסדר כובל בין הבנקים כראיה במשפט. זאת, לאחר שבשבוע שעבר הוגשה בקשה לייצוגית נגד חמשת הבנקים
תובע שהגיש באחרונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק המזרחי, ביקש אתמול (יום ב') מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, באמצעות עו"ד סיני אליאס, להורות כי קביעת הממונה משבוע שעבר בעניין ההסדרים הכובלים כביכול בין בנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי והבינלאומי בעניין העברת מידע הנוגע לעמלות תצורף כראיה בתיק. התביעה שהגיש התובע עוסקת בעמלת דמי ניהול פיקדון ניירות ערך, שנגבתה לטענתו ביתר.
קביעתה של קן באה לאחר שהמו"מ בינה לבין הבנקים על אפשרות גיבושו של צו מוסכם בנושא עמלות הבנקים, לצד תשלום של 290 מיליון שקל על ידי הבנקים, לא הניב תוצאות. לפי קביעת הממונה, מראשית שנות ה-90 ועד תחילתה של בדיקת הרשות בעניין, נהגו מומחים בתחום העמלות בחמשת הבנקים להעביר ביניהם מידע על עמלות שנגבות בהווה ועל התנהלות עתידית בעניין.
המידע, שכלל נתונים לא פומביים, הובא בחשבון בזמן שהבנקים קבעו את מדיניותם בתחום העמלות, ואיפשר יישור קו בנושא העמלות תוך פגיעה בתחרות בין הבנקים. הממונה קבעה כי לנוכח ממצאי החקירה, ולאור כשלי התחרות הנמשכים במערכת הבנקאות בישראל, המאופיינת בריכוזיות גבוהה, העברות המידע בין הבנקים הן הסדר כובל אסור.
בשבוע שעבר, יממה בלבד לאחר שפורסמה קביעת הממונה, הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כייצוגית לבית-המשפט המחוזי בת"א נגד חמשת הבנקים הגדולים - בשל טענה לתיאום עמלות כביכול.
הידיעה המלאה מתפרסמת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
