תכנית שר התחבורה: 110 מיליארד לתשתית
בפגישה ראשונה עם התקשורת, הבטיח שר התחבורה הנכנס, ישראל כץ, כי יקדם השקעות בתחבורה ציבורית ובכבישים בסכומי עתק - עד 40 מיליארד לרכבת ו-70 לכבישים ותחבורה ציבורית
חזון או חלום? שר התחבורה החדש מתכנן השקעה של יותר מ-100 מיליארד שקל בעשור הבא: 40 מיליארד לרכבת, 40 מיליארד לכבישים בינעירוניים ו-30 מיליארד בכבישים עירוניים ותחבורה ציבורית. במפגש עיתונאים ראשון מאז נכנס לתפקיד, פרש היום (ב') שר התחבורה החדש, ישראל כץ, את חזונו לתחבורה בישראל עד 2020. הפרויקטים המשמעותיים אותם מבקש כץ לקדם דורשים השקעות בסכומי עתק, וכוללים את הקמת קו הרכבת בין אילת לדימונה, רכבת העמק, קו רכבת בין לוד לחדרה, מסילה מזרחית בגבול ישראל-ירדן ועוד. השר גם יקדם את המשך סלילת כביש חוצה ישראל: בדרום עד שער הנגב, ובצפון עד כברי.
יש לציין כי מרבית הפרויקטים אותם הציג היום כץ, אינם חדשים ונמצאים ב"מגירת" משרד התחבורה מזה שנים רבות. בחלק מהמקרים, כמו למשל מסילת הברזל בין מרכז הארץ לאילת, מדובר בפרויקטים שעל הקמתם דובר כבר לפני עשרות שנים. בנוסף, מרבית הפרויקטים כלל אינם מוכנים כיום לביצוע, ומחייבים עבודה בירוקרטית ארוכה וסבוכה בכדי להביאם לכדי יישום.
עוד אמר השר כי במטרה לשפר את השירות למשתמשים בתחבורה הציבורית, בכוונתו לקדם את השילוביות בין אמצעי התחבורה השונים - רכבות, רכבות קלות, אוטובוסים ומוניות. בהתייחסו לעניין תחבורה ציבורית בשבת, הצהיר כץ כי אין בכוונתו לקדם את הנושא, או ליזום כל שינוי. יש לציין כי בדבריו נמנע השר מהצגת סדר עדיפויות ברור, לפיו ייקבעו תוכניות העבודה המדויקות של המשרד בשנים הקרובות.
מימין: שר התחבורה החדש, ישראל כץ, וקודמו, שאול מופז (צילום: גיל יוחנן)
"לשנות את ישראל"
"אם כל הפרויקטים האלה יבוצעו, נצליח לשנות את פני מדינת ישראל", הצהיר היום כץ במפגש העיתונאים. "הפריפריה תחובר למרכז, ונוכל ליישם מדיניות שוויונית לאזרחים. צעירים יוכלו לעבוד במרכז, ולגור בפריפריה - ולהפך". לדבריו, ההשקעה בתשתיות נחוצה במיוחד בעת המשבר הכלכלי הנוכחי, וזאת מאחר שהיא מסייעת ביצירת מקומות עבודה ומעודדת צמיחה במשק. "זה מה שהנשיא אובאמה עושה בארה"ב, וזה מה שעושה כל תוכנית כלכלית במדינות אירופה", דברי השר.רשימת הפרויקטים שהציג כץ כוללת, למעשה, את מרבית קווי הרכבת שתוכננו בישראל מאז הקמתה: קו בין אילת לדימונה, רכבת העמק, מסילות הגליל העליון והמערבי, המסילה המזרחית, המסילה הרביעית בנחל איילון, מסילת הערבה, וכן רשת מסילות המחברת את נמלי הים לרשת הקווים הקיימת והעתידית. ההשקעה הכוללת בפרויקטים, אם יוכל המשרד להשיג את התקציב ולסיים את ההליכים הנדרשים, נאמדת ב-40 מיליארד שקל עד 2020. עוד מבטיח השר כי ייפעל לקידום פרויקטי הסעת המונים בערים הגדולים: קווי הרכבת הקלה בתל-אביב ובירושלים, קווי אוטובוס רב-קיבולת בחיפה ובאזור המרכז, וכן מערכת הסעת המונים בנתניה ובין מרחב רחובות לתל-אביב.
עם זאת, יש לזכור כי מרבית האומדנים בתחום תשתיות התחבורה, התגלו בשנים האחרונות כהערכות-חסר: עם תחילת הביצוע של פרויקטים גדולים, מתברר לרוב כי נדרש תקציב גבוה משמעותית מכפי שתוכנן. דוגמה לכך אפשר למצוא בקו הרכבת המהירה בין ירושלים לת"א: בתחילת התכנון, לפני יותר משש שנים, נאמדה עלות הפרויקט בכ-3.2 מיליארד שקל. כיום נשמעות הערכות המתייחסות לתקציב כפול ויותר. בנוסף, בפני מרבית פרויקטי התשתית שהציג היום השר החדש ניצבים מכשולים רבים - תכנוניים, סטטוטוריים וביצועיים - שצפויים להביא לעיכובים משמעותיים ביישומם, ויתכן אף לביטולם.
אין שינוי בסטטוס-קוו
בכל הנוגע לתחבורה ציבורית, ולשילוביות בין אמצעי התחבורה השונים, נראה כי כץ מאמץ את המדיניות שהוביל קודמו, שאול מופז: "אחד הדברים החשובים ביותר הוא ליצור אינטגרציה. המגמה צריכה להיות שאם מישהו בוחר בתחבורה ציבורית, ומוותר לצורך כך על הרכב הפרטי, הוא יוכל להגיע ברצף ובמהירות המרבית ליעד שלו". בכך מתייחס כץ לחזון "דלת לדלת", לפיו יש לתכנן את שילוב אמצעי התחבורה הציבורית, כך שאזרחים יוכלו להגיע מנקודת המוצא ליעדם במהירות ובנוחות מרבית, ותוך שימוש במספר הנמוך ביותר האפשרי של אמצעי תחבורה.גם בעניין תחבורה ציבורית בשבת, מאמץ כץ את הקו של מופז, שהתנגד באופן נחרץ לשינוי הסטטוס-קוו, לפיו אסורה כיום הפעלת תחבורה ציבורית בשבתות. "אפשר להסתדר בלי תחבורה ציבורית בשבת, בגלל שיש כיום גמישות רבה", אמר השר. "באופן כללי, אני מתנגד לשינוי כזה, במיוחד בתקופה כזו - יש את האיום האיראני, יש משבר כלכלי. לא צריך גם מלחמה בענייני דת ומדינה".
עוד הבטיח השר כי יפעל לקידום תחבורת אופניים, וכן לשילוב אופניים באמצעי התחבורה הציבורית הקיימים. כץ גם התייחס לעניין השירות הלקוי הניתן לאזרחים בתחנות מרכזיות ברחבי הארץ, והבטיח כי יפעל לשיפור המצב. נקודה חשובה נוספת בדבריו נגעה לפתיחת ענף האוטובוסים לתחרות: לדברי כץ, פתיחת השוק לתחרות שיפרה את רמת השירות הניתנת לנוסעים, והביאה להורדת תעריפי הנסיעה. כץ הבהיר כי תהליך פתיחת הענף לתחרות יימשך, תוך הידברות עם כל הגורמים הנוגעים בעניין - ובעיקר עם הקואופרטיבים הגדולים, אגד ודן. יש לציין כי התנגדות הקואופרטיבים בשנים האחרונות, הביאה בפועל לעצירת תהליך התחרות, וזאת בתמיכה מלאה של ההסתדרות.
"הנושא המשמעותי: נוכחות שוטרים"
נדמה כי בעניין בטיחות בדרכים, לשר החדש עדיין אין חזון ברור - אם כי גם הוא, כמו קודמו, מתנגד לקיצוץ 200 מיליון שקל מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אמנם כץ מצהיר כי יש לדעתו לחזק את הרשות, ולהפוך אותה לבעלת מעמד עצמאי יותר, אך בדבריו לא הייתה כל התייחסות באשר לדרכים שיאפשרו לו לעשות זאת.למעשה, כץ הצהיר כי בכוונתו להאריך את תוקף החוק לפיו פועלת כיום הרשות, וזאת למרות ביקורת חריפה שנמתחה כנגדו. יש לזכור כי החוק, שעבר בכנסת ב-2005, ביטל את מרבית המלצות ועדת שיינין, שקבעה תוכנית לאומית למאבק בתאונות, והמליצה להפוך את הרשות לגוף עצמאי לחלוטין, בעל תקציב שאינו נתון לשינויים שנתיים במסגרת דיוני התקציב. בהצהרתו זו, מסמן כץ כי שינוי בפועל של המצב הקיים אינו נמצא בתוכנית העבודה של המשרד.
גם בעניין אכיפה, נדמה כי כץ ממשיך את הקו הנוקשה יחסית של מופז: לדבריו, נוכחות משטרתית מוגברת יוצרת שינוי התנהגותי בקרב הנהגים, ולכן יש לפעול להגדלת מספר הניידות והשוטרים באגף התנועה. "נוכחות ניידות ושוטרים בכבישים, היא הנושא המשמעותי ביותר מבחינת האכיפה, מאחר שהוא משנה התנהגות", דברי כץ.
לפנייה לכתב/ת 
