ב.מ.וו F800 GS - שווה כל שקל?

פעם, לפני משהו כמו 25 שנים, רכיבה על אופנוע של ב.מ.וו הייתה סוג של הצהרה. משהו בסגנון של "יש לי כסף, ואני לפחות בן 50, ואם לא אכפת לכם, תעזבו אותי מכל האקשן המסעיר הזה. אני בסך הכל רוצה לרכב את הקילומטרים שלי בזהירות, באיטיות, ועם מעט מאד התרגשות. מישהו סיפר לי פעם, שעודף אדרנלין גורם להאצה בפעילות משאבת הלב. לא בשבילי כבר, הסיכון הזה".

וזו פחות או יותר הנקודה על ציר הזמן, בה החליטה יצרנית האופנועים לשנות כיוון. בתהליך הדרגתי, שבאורח פלא כמעט, הואץ עם השנים, זנחה ב.מ.וו את הצבע הכל-שחור שאפיין אותה, ויתרה על עיצוב סופר-שמרני שהפך לסימן היכר, ושומו שמיים, החליפה אפילו את גל ההינע ומנוע הבוקסר ביחידות מעט יותר מקובלות, וזולות יותר לרכישה. ב.מ.וו החלה לייצר אופנועים שללא כל בעיה, ניתן היה לכנות קיצוניים. ראשית במראה, אחר כך ביכולת, ולבסוף גם וגם.

ה-F800 GS עליו רכבנו לאחרונה, מציג את השינוי שעבר על מוצרי החברה באופן מאלף. הוא נראה שונה, מציע מערך מכאני לא אופייני, מצוייד בפינוק המקובל בחברה הבווארית (ABS למשל, אך גם מחממי ידיים ולוח מחוונים מהודר) ובעיקר, עושה חשק לטפס עליו, ולצאת לרכיבה ארוכה.

ללא פשרות, בדרך כלל

אין דרך אחרת להבהיר את זה: רוכבים ותיקים, עם שנות רכיבה רבות ברזומה, יתרשמו מיידית מה-800. מי שלא מכיר את ב.מ.וו של העשור האחרון, עשוי לתהות מהיכן נשאבת אמירה גורפת שכזו. מי שמכיר ורכב, לא יופתע. האופנוע הרב-שימושי של החברה הגרמנית, מציע את כל ארסנל התחושות הממכר שיש לדגמים האחרים להציע, מרגע הרכיבה הראשון - אם לא לפני כן.

כמו בשאר דגמי החברה, כל מתג, מחוון ומנוף, ממוקמים היטב. ובעיקר מציגים את איכות החומר וההרכבה שהפכו שם נרדף למוצר העל הזה. מפונקים אמיתיים, שירדו מפסגת דגמי העל הסופר-יקרים של ב.מ.וו, עשויים להתאכזב מעט. אחרי הכל, ה-800 עולה כמחצית מפסגת ההיצע הדו-גלגלי של החברה, ופער האבזור-גימור ניכר. אלא שעבור אופנוע שבאמת אמור לבלות חלק משעותיו באבק, ולא רק להיראות כך, ה-GS איכותי דיו.

האופנועים המגיעים ארצה כוללים ללא יוצא מהכלל מחממי ידיים, מערכות נגד נעילת גלגל בבלימה (ABS), לוח מחוונים סופר-מפורט, וגם מנוע בנפח כמעט-800 סמ"ק עם 85 כ"ס, מתלים ברי כיוונון עם מהלך נדיב - 215 מאמור, 230 מ"מ מלפנים - מושב גבוה (880 מ"מ לפחות) דיסקים גדולים ורשימה אינסופית פחות או יותר של תוספות מקוריות. החל מארגזים, דרך מגינים וקסדות ושאר פרטי לבוש, אזעקות, מערכות ניווט ועוד.

כצפוי מאופנוע דו-שימושי, ובעיקר כזה שמגיע מב.מ.וו, אין שום בעיה לטפס, להניע, ולצאת לדרך. זאת אומרת, אם אתם גבוהים מספיק. יש שלוש תצורות גובה מושב: גבוה, גבוה למדי וגבוה מאד. קחו זאת בחשבון. מה שלא צריך לקחת בחשבון, למרות האיום הראשוני על חסרי ניסיון רכיבת ב.מ.וו, הוא התאמת התפעול לרעיונות העצמאיים של היצרן. שני מתגי איתות במקום אחד מרכזי? זמן ההסתגלות הוא שני צמתים. לוח מחוונים שונה? קילומטר וחצי של עירונית.

ואפרופו, ה-GS מרגיש לא פחות ממצוין בעיר. בדיוק כמו אחיו לקטגוריה, הוא מציע את הגובה הנכון, את תנוחת הישיבה הנכונה ואת הכידון הרחב, שעושים רכיבה עירונית לכמעט בלתי מורגשת. הוסיפו לכך תפעול חלק ומנוע עם כל הכוח הנחוץ יחד עם תיבת הילוכים חלקה ומדויקת, ותקבלו מכונה יעילה מאד. יעילה בתנועה צפופה, ונוחה למדי למרות האספלט המחורץ - תודות למהלך מתלה נדיב יחסית, ושיכוך ראוי.

מחוץ לעיר, המצב פחות מזהיר. המושב הצר יחסית, הופך רכיבה של למעלה מ-45 דקות לסוג של עינוי קטן. מאמץ ארוך מזה, אינו מומלץ לצנועי עכוז. אם בכביש בין עירוני המצב אינו נורא, על הכביש המהיר מרגיש ה-800 לא ממש במקום. המנוע מרעיש ומסתובב בסל"ד גבוה יחסית, חסרונו של משקף מקורי וגבוה מורגש בכל עת. רחוק עד מאד מהתחושה הנינוחה וחסרת המאמץ שמלווה את הגרסאות הגדולות - גם אלה הישנות יותר - של משפחת ה-GS.

שווה מאד, אבל...

מחפשים אופנוע רב-משימתי ומולטי-שימושי, שישמש אתכם בתנועה עירונית ובין עירונית קלה, בשטח ואפילו על הכביש המהיר לפרקי זמן קצובים? יכול להיות שיש אופנועים טובים מה-F800 GS לשימוש כזה, אבל אין שום ספק שאת תחושת האיכות הבלתי מתפשרת וההקפדה על רמת גימור ואבזור, לא תקבלו באופנוע אחר. וזו מחשבה די מרגיעה, כי המלצת קניה לב.מ.וו הזה, היא אחת שאפשר לתת בלב שלם וללא היסוס.

עם הסתייגות אחת - המחיר. 110 אלף שקלים הוא תג-מחיר גבוה. גבוה מאד, בכל קנה-מידה. וגם אם אתם משוכנעים (כמונו) שה-800 שווה כל אגורה שתוציאו עליו, הוא עדיין דורש מכם להוציא את זה. וכנראה שלא נפתיע אתכם יותר מדי, אם נזכיר שרק מעטים מסוגלים לכך. מה שהופך את האופנוע הזה לנחשק ובצדק, אבל לכזה שנותר בהישג ידם של אלה המוכנים - ובעיקר יכולים - להוציא סכום כזה.