התחבורה הציבורית בישראל: מלוכלכת וצפופה
מבקר המדינה בדק את איכות התחבורה הציבורית בישראל, והגיע למסקנות עגומות. את האצבע המאשימה הוא מפנה בעיקר כלפי משרד התחבורה, שנכשל בבקרה ופיקוח על אגד והמפעילים הפרטיים
תחבורה ציבורית בישראל, מודל 2009: איחורים כרוניים, צפיפות מעיקה, לכלוך בכל פינה, תחנות ללא שילוט, נהגים לא אדיבים, היעדר בקרה ואכיפה, חוסר תיאום בין המפעילים השונים - וגם, נהיגה מסוכנת ובעיית נגישות לנכים. זו רשימת הליקויים הארוכה שמצא מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בביקורת שערך בחברות האוטובוסים הפרטיות, אגד ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
- אגד ודן כופפו את רפורמת התחבורה של האוצר
מהביקורת עולה כי מרבית הליקויים אותם מצא המבקר, מוכרים היטב למשרד התחבורה. כך למשל, על חלק ניכר מהליקויים בחברות האוטובוסים הפרטיות, כבר הצביעה ועדת סדן, שבחנה את הרפורמה בתחבורה הציבורית ב-2007. אלא שממצאי בדיקת המבקר מעלים כי משרד התחבורה אינו מפיק לקחים ראויים, ואינו אוכף את ההסכמים שנחתמו עם חברות האוטובוסים: "על משרד התחבורה לוודא כי החברות יספקו את השירות לציבור, כנדרש על-פי התקנות, הרישיונות ועל-פי ההסכמים החתומים בין המשרד והמפעילים".
"נמצאו ליקויים רבים בשירות שמספקים מפעילים פרטיים ואגד", קובע המבקר - ומאשים את משרד התחבורה: "על משרד התחבורה לתבוע מאגד ומהמפעילים הפרטיים באופן נחרץ לקיים את מחויבותם כלפי הנוסעים".
כמה זמן לוקח להקים רשות?
דוגמה לחוסר האונים אותו מפגין משרד התחבורה, אפשר למצוא בפרשת הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית, שאמורה לרכז את הטיפול בענף ולשאת באחריות על רמת השירות. כבר ב-1996, קבעה ועדה של משרד התחבורה כי יש להקים רשות כזו. שלוש שנים לאחר מכן הומלץ שוב על הקמת הרשות, במסגרת רפורמה מקיפה בענף האוטובוסים. ועוד באותה שנה, אושרה הרפורמה במלואה.
אלא שבכל אלה, לא היה די, ומשרד התחבורה לא פעל. שמונה שנים מאוחר יותר, ב-2007, הומלץ שוב על הקמת הרשות שאמורה הייתה לפעול בשלב זה כבר מספר שנים, הפעם במסגרת מסקנות ועדת סדן, שבחנה את תוצאות הרפורמה בתחבורה הציבורית. למרבה הצער, גם המלצות ועדה זו - שאושרו על-ידי השר שאול מופז - טרם יושמו.
וכך מסכם את הפרשה מבקר המדינה: "בניגוד להמלצות הוועדה משנת 1996, תוכנית הרפורמה מ-1999 והמלצות ועדת סדן מ-2007, עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008, הרשות טרם הוקמה". יש לציין בהקשר זה, כי גם היום, שמונה חודשים מאוחר יותר וכ-13 שנים לאחר שהומלץ לו לעשות כך, משרד התחבורה לא הקים את הרשות המדוברת.
"ללא פח, עם גרפיטי"
גם ממצאי בדיקת המבקר בחברות האוטובוסים הפרטיות, מציירים תמונה קשה ומטרידה: הבדיקה העלתה כי מפעילים רבים לא עמדו בלוחות הזמנים שנקבעו ברישיון, נמנעו מביצוע נסיעות נחוצות, והפילו קווים שלא תאמו את מסלול הנסיעה כפי שנקבע ברישיון. עוד אומר המבקר כי מצא מפעילים שהפעילו אוטובוסים בין-עירוניים, שבהם עלתה הצפיפות על המותר. מפעילים אחרים לא עמדו בתקנות הבטיחות, כאשר נהגים שונים עברו עבירות תנועה חמורות. עוד התגלה כי מפעילים שונים הפעילו אוטובוסים מלוכלכים, ללא פח אשפה ועם ציורי גרפיטי.מסקנותיו של המבקר ברורות, ומפנות - שוב, אצבע מאשימה כנגד הגוף האחראי - משרד התחבורה. המבקר מציין כי המשרד נכשל בפיקוח ובבקרה על חברות אוטובוסים פרטיות, "...(המשרד) לא הצליח לאכוף עמידה של כל המפעילים בהתחייבויותיהם... לא עודד את המפעילים לאכוף משמעת על נהגיהם... לא הצליח לחייב את המפעילים לספק דו"חות מפורטים כנדרש... לא הצליח לאכוף עמידה בלוח הזמנים, בתדירות ובהגבלות על מספר הנוסעים".
"אגד חרגה בתחומים רבים"
גם הבדיקה בחברת אגד העלתה ממצאים חמורים. חברת בקרה מטעם משרד התחבורה ערכה ביקורת בשלושה "אשכולות" קווים, ואלו המסקנות: "אגד חרגה במידה רבה בתחומים הבאים - אי-ביצוע נסיעות ואי-עמידה בלוח זמנים, מפגעים וניקיון לקוי בתחנות מוצא, דיווח חסר למשרד התחבורה, ביצוע נסיעות בניגוד לתכנון, דיווח לקוי על מצב אוטובוסים, שילוט לקוי בתחנות, (ו)חוסר מידע לציבור".
עוד העלתה הבדיקה כי הביקורת שמבצע משרד התחבורה על פעילות אגד - באמצעות חברת בקרה חיצונית - מצומצמת משמעותית בהשוואה לביקורת על פעילות החברות הפרטיות. "נמצא כי בהסכם הבקרה לא נקבעה בקרה על אגד... בנובמבר 2005 הוחל בבקרה מדגמית על חלק מקווי אגד... (ב)היקף נמוך בהרבה מזה של מפעילים חדשים, ואינה מייצגת את כלל הפעילות של אגד".
ושוב, האצבע המאשימה של מבקר המדינה מופנית אל משרד התחבורה: "אגף תחבורה במשרד התחבורה, אינו פועל כדי להפיק לקחים מאי-עמידת אגד בתנאי רישיונות הקווים, ואינו מפעיל את סמכותו על-פי תקנות התעבורה... המשרד אינו פועל מול אגד כגוף מתכנן, ואינו מונע את הפגיעה בשירות לציבור הנוסעים... משרד התחבורה לא קבע, בתקנות ובהסכמים עם אגד, רמת שירות ותחזוקה להפעלת תחנות מרכזיות".
"שיפור השירות ייטיב עם הציבור"
שורת ההמלצות שמצרף המבקר לדו"ח הביקורת ארוכה, וכוללת התייחסות לכל אחד ואחד מהליקויים שנמצאו. כך מסכם המבקר את עיקרי המלצותיו: "על משרד התחבורה לקבוע אמות מידה מינימליות לשירות לציבור, לוודא את אכיפתן באמצעות פיקוח ובקרה הדוקים יותר, ואף לשקול את החמרת האמצעים הננקטים נגד מפעילים שאינם עומדים בתנאים... על (ה)משרד לקבוע תנאי סף במכרזים שיבטיחו את זכייתם של מפעילים בעלי צי אוטובוסים מספק, בעלי חוסן פיננסי ובעלי ביצוע איכותי וניקוד גבוה בשירות לציבור".המבקר גם קורא למשרד להפעיל בהקדם האפשרי מרכז מידע משותף לכל חברות התחבורה הציבורית, וכן להרחיב את השימוש בכרטיס "חכם", המאפשר מעבר מהיר ונוח בין החברות השונות. יש לציין כי צעדים אלה כלולים בתוכניות המשרד, אך יישומן אינו מתקדם בהתאם לתכנון הראשוני. המבקר מציין כי זו חובתו של משרד התחבורה לדאוג לכך שחברות האוטובוסים יספקו שירות ראוי לנוסעים. "שיפור השירות והגדלת נפח הנסיעות בתחבורה הציבורית ייטיב עם הציבור בכלל, ועם הנוסעים בתחבורה הציבורית בפרט".
"אין משקל לקשיים חיצוניים"
ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "בעניין הליקויים שהתגלו בשירות שמספקים המפעילים הפרטיים ואגד - משרד התחבורה מבצע פעולות אכיפה יומיומיות לשיפור רמת השירות. במסגרת הקמת הרשויות המטרופולניות, מתכוון המשרד לשפר את יכולתו לאכוף כל חריגה של החברות מתנאי הרשיון. במקביל, פועל המשרד בימים אלה להרחיב את יכולת האכיפה שלו עד להקמתן של הרשויות".
מחברת אגד נמסר בתגובה: "המבקר אינו נותן את המשקל הראוי לקשיים החיצוניים שבהם אנו פועלים - סתימת עורקים עירוניים בגלל עבודות תשתית, אי-אכיפת נת"צים במבואות הערים, אי-אכיפת איסור חניה בתחומי תחנות האוטובוסים, וגודש בכבישים. כל אלה משבשים את מערך הנסיעות המתוכנן, וגורמים לאיחורים ולאי-ביצוע חלק מהנסיעות - שלא באשמת אגד".
אילן קרני, נציג פורום המפעילים הפרטיים, אמר כי הישגי הרפורמה בתחבורה הציבורית אינם מוטלים בספק, כמו למשל עליה במספר הנוסעים, הפחתת תעריפים מהותית, חדשנות טכנולוגית, כרטוס חכם, שקיפות מול ציבור הנוסעים, מערך בקרה ופיקוח, אוטובוסים חדישים ועוד.