אימונים בכוח רצון
מדוע מצליחים הספורטאים הנכים במקומות שספורטאים ישראלים "רגילים" נכשלים? "כוח הרצון להראות שאנחנו לא שונים מאף אחד ויכולים לעשות הכל למרות המגבלות, הוא הגורם לפריחתו של ספורט הנכים בישראל". מאמן העל של נבחרת "טניס על גלגלים" קורא לכולם להגיע ולראות את פירות ההשקעה של הנכים בספורט
בימים אלו מתנהלת במרכז הטניס ברמת השרון תחרות טניס בינלאומית לנכים
- טניס על גלגלים. מדובר בענף ספורט ייחודי, הדורש מהשחקנים מאמץ עילאי משולב של תזוזה מהירה עם הכסא וחבטה מדויקת בכדור. הכל החל ב-1979 כשגולש אמריקאי בשם ברט פארט נפצע קשה בתאונת סקי באירופה.
פארט, ספורטאי בנשמה חשב כיצד יוכל להמשיך לעסוק בספורט למרות המגבלה וכך נולד הרעיון של משחק טניס על גלגלים. כדי להתאים את משחק הטניס ליושבי הכיסאות הוחלט שלכדור יהיה מותר לקפוץ פעמיים, בניגוד לטניס הבריאים שם מותר פעם אחת בלבד ובמהרה החלו לאמץ את המשחק בארצות הברית. בתחילת שנות השמונים החלו לשחק את המשחק גם בצרפת, ישראל והולנד ואט אט נערכו משחקים ותחרויות באופן פרטי בין מספר מאוד מצומצם של שחקנים.
ברגע שנודע לי על המשחק התחברתי אליו מיד והייתי מראשוני שחקני הטניס על גלגלים
עם השנים החל המשחק להיות נפוץ במדינות רבות בעולם ובסוף שנות ה-90 החליטו ב-ITF העולמי (INTERNATIONAL TENNIS FEDERATION ) לאמץ את טניס הנכים תחת חסותו. מאותו רגע הפך טניס הנכים למאוגד ברחבי העולם, כמות התחרויות הבינלאומיות עלתה בצורה משמעותית, שחקנים מרחבי העולם הפכו מדורגים לפי שיטת ניקוד ברורה, בדיוק כמו בטניס הבריאים.
אין אומנם פרסים יקרי ערך כמו שזוכים להם מדי שנה פדרר ונדאל אך 67 מדינות החברות ב-IWTA ( INTERNATIONAL WHEELE TENNIS ASSOCIATION) הן תעודת כבוד לענף.
השחקנים מחולקים לשתי קטגוריות, בהתאם לרמת הנכות בה הם לוקים. הקטגוריה הרגילה, מיועדת לנכים בעלי דרגת נכות קלה יחסית וקטגוריית ה- QUAD – מיועדת לדרגת נכות קשה.
"בואו לראות את הגמר"
"טניס על גלגלים"
לארגן תחרויות טניס על גלגלים במדינת ישראל זה לא עניין של מה בכך- צריך לארגן שרותי לינה המתאימים לצרכים המיוחדים, לארגן הסעות מתאימות ולחלק פרסים לזוכים וכל זה כשהספונסרים לא עומדים בתור מעבר לפינה. כמנהל התחרות, עליי לדאוג לכל הצרכים המיוחדים הללו, בנוסף לסידורים הקבועים של ניהול תחרות טניס כדוגמת הזמנת שופטים, קבלת האישורים המתאימים ועוד. לשמחתי, מצאתי בית חם במרכז הטניס לישראל שפתחו בפנינו את מגרשי הטניס ברמת השרון ודאגו להנגיש אותם לצרכים המיוחדים שלנו.
רגע השיא עבור כל העוסקים בספורט הנכים הוא ללא ספק האולימפיאדה. העובדה
שניתנת לאדם נכה האפשרות לייצג את המדינה ולזכות במדליה אולימפית היא מקור ההשראה שלו. בשתי האולימפיאדות האחרונות הוכיחו הספורטאים הנכים של ישראל שהם בטופ העולמי של ספורט הנכים וזכו בשלל מדליות.
לי באופן אישי היה הכבוד לאמן את צמד הטניסאים שרגא ויינברג ובועז קרמר שזכו במדליית כסף באולימפיאדת בייג'ין במשחק הזוגות. זה ללא ספק היה רגע השיא מבחינתי.
כוח הרצון להראות שאנחנו לא שונים מאף אחד ויכולים לעשות הכל למרות המגבלות הוא הגורם לפריחתו של ספורט הנכים בישראל. את התשובה הזו אני נוהג להשמיע בכל פעם מחדש שספורטאינו הנכים מגיעים להישגים, בעוד שספורטאינו הבריאים אינם מצליחים להתעלות ברגע האמת. אסיים בפנייה אישית לכם, חובבי הספורט טורנירי הטניס מתקיימים המשחקים במרכז הטניס ברמת השרון. בואו לעודד ולפרגן לספורטאינו הנכים. אני בטוח שתיהנו מהחוויה.
-
הכותב הוא מאמן העל של נבחרת הגברים של ישראל ב"טניס על גלגלים" ומנהל התחרויות הבינלאומיות בישראל.
- משחקי חצי הגמר והגמר יערכו מחר, (ו') ה- 8.5.09 בין השעות 9:00 - 13:00 במרכז הטניס ברמת השרון, צומת הכפר הירוק. לפרטים נוספים לחצו כאן
.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"אולי תרדו מהעליהום על מי שלא מתגייס?"
"להיות מורה? למה לי הכאב ראש הזה?"
"לנתב את התחושות הקשות לעשייה נחוצה"