הבלש: כשהגעתי לבית רוני רון - פתאום שרר שקט

הפרשה שזיעזעה את המדינה מגיעה אל טחנות הצדק: כמעט שנה לאחר שרוז בת ה-4 נרצחה, וגופתה הושלכה בתוך מזוודה לירקון, נפתח הבוקר (יום א') שלב ההוכחות במשפטם של הנאשמים ברצח - אמה מארי פיזם וסבהּ רוני רון.

העד הראשון שעלה לדוכן הוא הבלש רפי שמילוביץ' ממשטרת נתניה, שסיפר כי בעקבות הדיווח על היעדרותה של רוז הגיע לדירה של רון ומארי: "נקשתי על הדלת, קול גברי שאל מבפנים מי נוקש בדלת. בבית היה רעש, אבל כשההשבתי שמדובר במשטרה, פתאום השתרר שקט. רק לאחר דין ודברים רוני הסכים להכניס אותי לתוך הבית".  

שמילוביץ' העיד כי כששאל על רוז, רון ופיזם השיבו: "תעזבו אותנו, מה אתם רוצים מאיתנו? כל הזמן המשפחה מטרידה אותנו, הם רוצים לקחת אותה, יש בינינו סכסוך". שמילוביץ' הוסיף כי השניים אמרו שרוז נמצאת בגן.

בתשובה לשאלות הסנגורים, שמילוביץ' הוסיף כי כששהה בבית, מארי דיברה עברית. הוא סיפר כי השניים הציגו לו כל מיני פרוטוקולים בצרפתית, שאותם לא הבין, ושהוא הציע לרון להגיע לתחנת המשטרה ולהתלונן על כך שבמשפחה מטרידים אותו. בהתחלה הסכים רון לבוא, אך לאחר מכן אמר שהוא הולך לעבודה.

הבלש העיד כי בהמשך, כשהגיעו לתחנה, לרון ניתנה האפשרות לבצע מספר שיחות טלפון, והוא סיפר שרוז נמצאת בבית חב"ד. בעקבות דבריו, שמילוביץ' ושוטר נוסף נסעו יחד עם רון לבית חב"ד - אך הילדה לא היתה שם. שמילוביץ' סיפר כי בהזדמנות מאוחרת יותר, כשהגיע לבית המשפחה כדי לבצע חיפוש, בארון הבגדים של הילדים ראה רק כחמישה-שישה פרטי לבוש השייכים לרוז. 

"רוני רון היה גאה ברוז"

אחד מעדי התביעה במשפט הוא ליאור מסלאווי, חברם של רוני ומארי. לפני שעלה לדוכן העדים סיפר מסלאווי לכתבים שהגיעו לאולם על שיחת הטלפון שקיבל ממארי בעת שהמשטרה הגיעה לחפש את רוז: "מארי התקשרה אליי ואמרה לי - 'תביא את הבת שלך אלינו הביתה'. לא הבנתי מה היא רוצה' רק כשהגעתי הבנתי שקרה משהו נורא, לא האמנתי. היינו חברים טובים, אני מכיר את רוז, טיילתי איתה הרבה".

מסלאווי הוסיף כי לא הבחין ביחס קשה מצד רוני ומארי כלפי רוז. "רוני תמיד היה אומר איזו ילדה יפה, היה מדבר עליה בגאווה". לאחר עדותו של החבר אמורה לעלות לדוכן העדים הבייביסיטר של הילדים המשותפים של רון ופיזם.

אחד האנשים שהגיעו לדיון בבית המשפט הוא שלמה סלמן, שעבד עם רוני רון בעיריית תל אביב. הוא סיפר: "מדובר בבן אדם חביב, רגיל, אין מילים לתאר אותו. עבדנו הרבה זמן ביחד, אני לא יודע איך הוא הגיע למצב הזה".

בתחילת הדיון הורה ראש הרכב השופטים אברהם טל לנעול את דלת האולם, ולא לתת לאף אחד להיכנס או לצאת ממנו במהלך הדיון מאחר שפתיחת וסגירת הדלת מפריעה לו. כ-30 נוכחים באולם מצאו את עצמם "כלואים" בתוכו, ואנשים שביקשו לממש את זכותם להיכנס - הדבר נמנע מהם. 

הילדה שאיש במשפחתה לא רצה

פיזם ורון, שאינם מודים ברצח, הובאו לדיון מכלא השרון ומכלא נווה תרצה. השניים נעצרו באוגוסט 2008, לאחר שהסבתא-רבתא של רוז, ויויאן, התלוננה במשרדי הרווחה של עיריית נתניה על-כך שהילדה נעדרת, והיא דואגת לשלומה.

מיד לאחר מעצרו הודה רון בפני החוקרים כי נסע עם רוז במכונית, ולאחר שהחלה לבכות היכה אותה. מכיוון שאיבדה את הכרתה, היה בטוח שמתה - ולכן שם את גופתה במזוודה אדומה והשליך אותה לנחל הירקון בתל אביב. לאחר מכן שינה רון גירסאות, ורק כעבור כחודש - לאחר חיפושים נרחבים - נמצאה

המזוודה שעליה סיפר בתחילה, במרחק של עשרות מטרים מהמקום שעליו הצביע בחקירה.

רון טען כי לא התכוון לרצוח את רוז וכי מדובר לכל היותר בתאונה טרגית. פיזם טענה כי לא ידעה על מעשיו של רוני ולא הייתה מעורבת בהיעלמותה. לטענתה, בזמן היעדרותה של בתה, רון סיפר לה כי היא נמצאת בבית ספר צרפתי.

לפני כמה שבועות, בעקבות בקשה של סנגוריו, נקבע כי רון יישלח לבדיקה פסיכיאטרית כדי לקבוע אם הוא כשיר לעמוד לדין ואם בשעת המעשה היה במצב נפשי נורמלי. מסקנות הבדיקה טרם התקבלו.