בשיא, בוועדת החקירה: המפונים לא שיתפו פעולה

המפונים מרצועת עזה הם האשמים המרכזיים במחדלי הטיפול בהם במהלך ההתנתקות. זו הגרסה שהציג היום (א') ראש מנהלת סל"ע לשעבר, יונתן בשיא, שהיה הממונה מטעם הממשלה על הטיפול במתיישבים. הדברים נאמרו בפתח דיוני ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת הטיפול באוכלוסייה המפונה.

"הפרה רצתה להניק במלוא עטיניה, אולם העגל לא רצה לינוק", טען בשיא. "ככל שהזמן עבר וההתנתקות התקרבה נוצר נתק בין המנהלת לקהילות המפונים.

אני חושב שמבקר המדינה לא ראה את הדברים כפי שאנו ראינו. עשינו מאמץ אדיר לעזור לכל קהילות המפונים", הוסיף.

בשיא אמר כי התהליך היה מאוד אמוציונאלי. "צריך להבין שלא ניתן ליישב בכוח אנשים, באותה תקופה אנשים לא ידעו מה הם רוצים, לא היתה התגבשות דעה ולא מנהיגות. נקטנו בכל דרך אפשרית כדי להיפגש עם המתיישבים, גם עם מנהיגים וגם עם אנשים בשטח. הנחת העבודה שלנו היתה להכין אלטרנטיבה לכולם. קודם כל רצינו לדבר עם המתיישבים, לראות מה הם רוצים שנעשה - ורק אז להקים מבנים".

יו"ר מינהלת סל"ע לשעבר הוסיף: המדינה עשתה ככל הניתן כדי לתת את המענה הראוי, אולם רוב מפוני צפון השומרון העדיפו להתיישב באופן עצמאי". בוא טען גם כי ראש המועצה האזורית חבל עזה האמין שלא תהיה התנתקות ואף מנע ממשפחות המפונים לשתף פעולה.

בהמשך הדיון אמר בשיא, בעקבות שאלה של חברי הוועדה, כי במינהלת סל"ע הכינו 1,000 חדרי מלון, שבהם היו אמורים המפונים להשתכן - עד שיעברו למגורים ארעיים. "זה היה כאשר לא היה לנו מושג ירוק כמה מהאנשים אירגנו לעצמם מגורים אצל קרובי משפחה", הסביר. הוא אף ציין כי ההיערכות לפינוי שיימשך בין שלושה לארבעה שבועות, אך בפועל הוא נמשך ימים ספורים.

למרות הערות חברי הוועדה על כך שמיד לאחר הפינוי, אנשים רבים לא מצאו את עצמם איפה שרצו, אמר בשיא כי מבחינתו ההיערכות היתה טובה - ואף אחד לא מצא את עצמו מבלי כר לשים עליו את ראשו.

"אנשים עדיין משלמים את מחיר הכישלון"

יו"ר ועד מפוני גוש קטיף, דורון בן שלומי, הציג לפני הדיון בוועדה נתונים, לפיהם רק 60-70 מתוך 1,800 משפחות שהתגוררו בגוש קטיף גרות היום במבני קבע, 1,200 עדיין גרות בקראוונים והיתר במבנים זמניים. לדבריו, מחצית מהמשפחות טרם החלו בהליכי בנייה וייקח 6 עד 7 לפני שהן יעברו למבני קבע.

בן שלומי ציין כי המפונים פנו לראש מנהלת סל"ע, וביקשו ממנו להישאר בתפקידו כיוון שהכיר את המערכת - אך זה עזב. לדבריו, עם תחילת כהונתה של ממשלת אולמרט חלה האטה בטיפול במפונים ומאז סוף 2007 המדינה לא מסייעת לתעסוקתם.

"לא מגיע לנו מזל טוב על תחילת הדיונים. חשוב לזכור את הרקע להקמת הוועדה. הוועדה בודקת כשלי עבר והווה, יש אנשים שעד היום משלמים את מחיר הכישלון. יש לנו ציפיות מהוועדה שתעשה הכל כדי

להביא לסיום הכשלים בכל התחומים. כל יום שאנחנו לא נמצאים בבתי הקבע עולה למדינה הרבה כסף", אמר בן שלומי.

ועדת החקירה הממלכתית מורכבת מהמשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליהו מצא, ומד"ר שמעון רביד ופרופסור ידידיה שטרן. בפתח הדיון אמר מצא כי בתחילה תשמע הוועדה את עדויותיהם של אנשים שעליהם נמתחה ביקורת בדו"ח מבקר המדינה ואת עדויות המפונים. "הרעיון הוא לתת במה לחלק מהמבוקרים ולשמוע את המפונים. התהליך יהיה לא ארוך ולא קצר, ואם יהיה אפשרי - נקווה לתת סעדי ביניים", אמר מצא.

יוזם הקמת ועדת החקירה הממלכתית, ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), אמר כי "הוא מצפה שהוועדה תבוא חשבון נוקב עם מי שגרם לחורבן הנוראי, גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית, לעשרת אלפים שרובם הגדול טרם מצא פיתרון, לא בתעסוקה ולא במגורים".