אודיסיאה ביוון: מקנחים באתונה

מגלקסידי, אליה הגענו בכתבה הקודמת, ניתן להמשיך רק עד המעגן של איוס ניקולאוס (Agos Nikolaos) ולחצות משם את המפרץ על גבי מעבורת אל העיירה אגיו (Egio).

מאגיו נוסעים מזרחה מספר לא רב של דקות אל העיירה דיאקופטו (Diakofto). משאירים את הרכב בחנייה של הרכבת ההררית המיוחדת היוצאת מהעיירה מעל הקניון העמוק של נהר הווראיקוס (Voraiakos) ויוצאים למסע מרתק ברכבת מיוחדת בערוץ מפותל עד לעיירת הסקי קאלאווריטה (Kalavrita). מקאלאווריטה ממשיכים דרומה בנסיעה הררית, דרך כפרי ארקדיה המיוחדים עד לאולימפיה. כפר יפה כזה, האידיאלי לעצירת קפה או ארוחה, הוא הכפר לנגדיה (Langadia) במרומי ההרים. משם ממשיכים מערבה עד אולימפיה.

כחול יותר מהמערה הכחולה

ממת'וני נחזור לפילוס וממנה מזרחה. אחרי כ-60 ק"מ וחציית כרמים של מיליוני עצי זית נגיע אל בירת הזיתים - קלמטה (Kalamata). העיר עצמה היא עיר תעשייתית, אך הטיילת שלה, בה מספר בתי מלון ומסעדות ובתי קפה, הופכת אותה למקום טוב לחניית לילה.

מקלמטה ניתן להמשיך לספרטה בשתי דרכים: הראשונה, הקצרה, בכביש נוף מדהים ומתפתל החוצה את רכס הטייגטוס (Taygetos) ממערב למזרח ומגיע לספרטה אחרי כ-70 ק"מ של פיתולים ועוד פיתולים בכביש. הדרך השנייה, הארוכה, לוקחת אותנו לטיול בחבל ארץ מאד מיוחד ביוון - חבל מאני (Mani). בתחילה יעבור הכביש לאורך שפת הים ומעליה, דרך עיירות חוף מקסימות כמו קארדאמילי (Kardamyli), סטופה (Stoupa) ולימאני. נקודת עצירה חובה היא מערת הנטיפים פירגוס דירו (Pirgos Dirou). המיוחד במערה זו, מעבר לנטיפיה היפים, היא העובדה שאתה מטייל בה בשיט בסירה.

המשך הביקור, דרומה, הוא בחבל מאני התחתון. חבל ארץ קודר וטרשי עם כפרי אבן מיוחדים. ייחודם במגדלים הרבים המתנשאים מעל בתי המגורים, ממש מנהטן בזעיר אנפין או סן ג'ימיניאנו אם תרצו. אלה מגדלים מבוצרים בהם התגוננו המשפחות במסגרת מלחמות נקמת דם ארוכות שניהלו כאן תושבי הכפרים המבודדים והנוקשים במשך עשרות שנים. מומלץ להגיע לפחות עד הכפר ואתיה (Vathia).

התיאטרון באפידוורוס (צילום: איוי לרר)

ביקור אצל הספרטנים

מי שבחר בדרך הארוכה ישוב מוואתיה וירולימאנס אל פירגוס דירו ועיירת המחוז אוראפולי (Areopoli) וממנה אל כפר הדייגים גית'יון (Gytheio). לבטח תפגשו במרפסות הטברנות שלו תמנונים רבים התלויים לייבוש. עוד אתם לוגמים קפה קטן בהפסקה שעשיתם בדרככם אל ספרטה, נספר לכם שגית'יון היה הנמל של ספרטה העתיקה. המיתולוגיה היוונית מספרת שאל נמל זה הגיעו פאריס והלנה היפה בלילה הראשון אחרי שנמלטו מספרטה, תינו כאן את אהבתם בפעם הראשונה ומכאן הפליגו אל טרויה... וההמשך ידוע.

"איטליה הקטנה"

שני דברים בולטים לעין כשמתקרבים אל נפפליון: האחד הוא האי הקטן, עליו מבנה מבוצר, במפרץ של העיר. זהו הבורצי, שנבנה על ידי הוונציאנים כ"מוצב-חוץ" להגנה עליה. בימי השלטון הטורקי על יוון התגורר במקום התליין מטעמו, ובחצר מבצר הבורצי הוא היה כורת את ראשם של הנידונים למוות. לימים נפתח במקום מלון אך גם הוא נסגר לפני כמה שנים.

מבצר הבורצי שבמפרץ נפפליון (צילום: איוי לרר)

הדבר הבולט השני הוא הביצורים האדירים שבראש הגבעה מעל העיר: זהו מבצר פאלאמידי, על שם פאלאמידס נכדו של פוסידון. הוונציאנים, שבנו את המבצר במאה ה-17 כנגד הטורקים העות'מאנים, היו בטוחים שהמבצר לא ניתן לכיבוש. אולם כבר נאמר כי בתחבולות תעשה לך מלחמה והטורקים גילו בסיוע בוגד יווני מעבר סודי מתחת לביצורים. הם כבשו את המבצר ואת העיר בתוך שעות מעטות. הנוף והתצפית על העיר ממבצר פאלאמידי שווים ביקור במקום.

הוונציאנים שלטו בנפפליון במשך כמה מאות שנים, כמו בעוד ערי חוף ביוון, בכרתים ובזקינטוס ואפילו בעכו שלנו. את הסימנים רואים מייד: בכל מקום כמעט ניתן לראות את האריה המכונף, סמלה של הרפובליקה הימית של ונציה. בנוסף, גם בטיול רגלי קצר בעיר העתיקה של נפפליון ניתן לראות את הסגנון האיטלקי של הבתים, ממש איטליה הקטנה. כדי שלא נשכח את ימי השלטון הטורקי, מממוקמים שלושה מסגדים בסביבות הכיכר המרכזית המרוצפת והיפה של העיר. מאז עצמאותה של יוון (1829) הם אינם משמשים כמסגדים.

במשך שנה (1829-1830) אף הייתה נפפליון בירתה של הרפובליקה העצמאית הצעירה. אך דווקא כאן נרצח ב-1830 ראש הממשלה הראשון של יוון העצמאית, על ידי שני קיצונים ימניים מחבל מאני. התוצאה הייתה העברת הבירה אל אתונה, ביטול הרפובליקה והקמת מונרכיה ביוון (עד 1948, רק אז שבה יוון להיות רפובליקה דמוקרטית). הרחובות הצרים של העיר העתיקה, בתי המלון ובהם גם קטנים וציוריים, המון הטברנות ובתי הקפה שבסמטאות ועל שפת הים הם מקום נפלא לחניית לילה או שניים ולבילוי ערב אביבי/קיצי אל תוך הלילה.

נפפליון היא מקום מצוין ליציאה אל כמה אתרים מימי המיתולוגיה היוונית: אל הרפתקאותיו של הרקולס בנימאה ובאגם סטמפליה, אל מיקנה עירו של אגממנון ואל טירניס העתיקה. אנחנו בחרנו לנסוע מערבה ולעצור באתר הארכיאולוגי המרשים של אפידוורוס (Epidavros).

המקום שימש בימי יוון העתיקה במשך שנים רבות כמרכז רפואי מרכזי בעולם הפאן-הלני. מתוקף כך הוא היה מקודש לאל הרפואה, אסקלפיוס, שהאטריביוט שלו הוא הנחש, שעד היום מסמל את הרפואה. במקום מוזיאון קטן בו מוצגים הכלים והעזרים הרפואיים שהרופאים בני האנוש (עם קצת עזרה מאסקלפיוס) השתמשו בהם כדי לבצע ניתוחים כבר לפני 2,500 שנה. מכיוון שחולים רבים ומלוויהם מילאו את המקום לאורך כל השנה, יש במקום גם אצטדיון (לטיפוח הגוף) וגם תיאטרון (לטיפוח של הנפש). התיאטרון היווני של אפידוורוס הוא התיאטרון המשוחזר היפה ביותר ביוון והוא בעל אקוסטיקה מדהימה עד היום הזה.

צרה אבל מרשימה. התעלה הקורינתית (צילום: איוי לרר)

ברוכים הבאים לאתונה

מהתעלה הקורינתית עולים על האוטוסטרדה ופחות משעה (תלוי בעומס בפאתי אתונה ובתוך העיר) אנו בלב ליבה של בירת יוון. התחנה הראשונה שלנו היא האקרופוליס - "העיר העליונה". אל האקרופוליס מובילות מדרגות שיש רחבות. זוהי הפרופילאה - המבואה אל האתר הקדוש, המדרגות התלולות שהובילו את בן האנוש הקטן אל המתחם המקודש של האלים הגדולים. כך זה היה בתרבות של יוון העתיקה וכך זה היה בו זמנית גם בתרבויות הנוספות של המזרח הקדום, כולל הפרופילאה של הר הבית בירושלים (בכותל הדרומי של הר הבית).

עם סיום הטיפוס במדרגות אנו נכנסים למתחם הענק והמסולע של האקרופוליס ומייד נגלה לעינינו המקדש הענק של האלה את'נה, מקדש הפרתנון. אחרי כל התלאות, הכיבושים ורעידות האדמה ובעזרת שיקום ארכיאולוגי הנערך במקום שנים רבות, באיטיות אך ביסודיות, עומד מולנו פלא ארכיטקטוני. פלא זה מייצג את יוון העתיקה, הקלאסית, זו של המאה החמישית לפני הספירה, זו של אתונה של השליט פריקלס. זהו סמל לא רק לארכיטקטורה מושלמת אלא גם לבסיס הפילוסופי העומד מאחורי סגנונות הבנייה, לבסיס המתמטיקה של פיתגורס, הבסיס למחזות של סופוקלס ולרטוריקה והפוליטיקה ודברים רבים נוספים, שהפכו כולם יחד לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית של היום.

הפרתנון. פלא ארכיטקטוני ופילוסופי

נבקר גם במקדש הנוסף שבאתר, המקדש של פוסידון ובמוזיאון הקטן אך המרשים שבפאתי האתר. במקום גם נקודת תצפית פנורמית על העיר המודרנית שמתחת לאקרופוליס ועד לאופק הרחוק (כיום באתונה רבתי חיים למעלה משלושה וחצי מיליון תושבים - שליש מאוכלוסיית המדינה כולה).

מהאקרופוליס, משכן מקדשי האלים, נרד אל האגוֹרה, השוק שהיה מרכז העיר של בני האנוש. האגורה הייתה לא רק השוק ומרכז החיים הכלכליים של העיר, אלא גם המרכז הפוליטי ומרכז החיים הרוחניים. בימי הכיבוש הרומי האגורה הופכת להיות הפורום הרומאי ומכאן באו לנו הביטויים "שוק של רעיונות" ו"פורום חשיבה" ועוד. הקצה השני של האגורה מביא אותנו אל פאתי שכונת הפְּלָאקָה המפורסמת, די קרוב אל ככר מונאסטראקי.

זוהי אתונה של המאה ה-19 עם הבתים בסגנון עות'מאני, עוד לפני שהפכה בירת יוון העצמאית ומלך מולך בה. משגדלה אתונה הפכה הפלאקה לשכונה צבעונית וכיום למרכז התיירותי של אתונה. בינות חנויות הבגדים והמזכרות הרבים תמצאו טברנות ומסעדות לרוב, בהן ניתן לנוח מההליכה הרגלית הארוכה או לאכול ארוחת ערב עם צמד מוזיקאים ומיטב המוזיקה היוונית.

• לכתבות הקודמות בסדרה: היכרות עם יוון , מסע בצפון: מהעיר קאבאלה ועד מחוז אפירוס , מסע במרכז: ממנזרי מטאורה ועד הפלופונז
  

• רמי סימסולו הוא מומחה ליוון ומדריך בחברת אקו טיולי שטח