תשישות כרונית: לא מחלה של עצלנים. 10 עובדות

אחד מכל אלף ישראלים סובלים מתסמונת התשישות הכרונית, מחלה שהתובנות לגביה צצו רק בתחילת בשני העשורים האחרונים. היום כבר ידוע שאלפי הישראלים שלוקים בה, אינם סתם "מתחלים", "בכיינים" או ישנונים, ובטח לא עצלנים. מדובר במחלה חשוכת מרפא. הנה כמה עובדות שכדאי לדעת על התסמונת.

התחיל בשנות ה-80

הדיווחים על התסמונת החלו להישמע בתחילת שנות השמונים, כשעובדים סביב השעון, בעיקר בתעשיית ההייטק והרפואה החלו מתלוננים על תשישות מתמשכת המלווה בתסמינים נוספים כמו בעיות עיכול, כאבי ראש ודיכאון. ריבוי המקרים העניק לצירוף הסימפטומים את השם "תסמונת התשישות הכרונית" ובאנגלית: Chronic Fatigue Syndrome.

לא רק יאפים

אם פעם סברו שמדובר באנשי היי-טק שעבודתם מאופיינת בלחץ, בהישגיות ובשעות עבודה מרובות, היום נמצא שדווקא אנשים ללא השכלה אקדמאית בעשור החמישי והשישי לחייהם, נשים בנות 40-20 ולעתים גם ילדים נמצאים בסיכון יתר לחלות בה. עם זאת עדיין יש המכנים אותה "מחלת היאפים".

עייפות וחולשה

מחלת היאפים עשויה להופיע באופן פתאומי או בהדרגתיות, כשהסימן הבולט והעיקרי הוא עייפות מתמשכת וחולשה ניכרת. לתסמונת מגוון סימפטומים אחרים ובהם סחרחורות, טשטוש ראיה, כאבי ראש, כאבי גרון, שינויים בחום הגוף, עצירות או שילשול, כאבי בטן ודיכאון.

מחלה לטווח ארוך 

תסמונת התשישות הכרונית, כשמה כן היא, נמשכת זמן רב ולעתים גם כל החיים. התופעות המאפיינות אותה עשויות להימשך מספר חודשים, שנה, עשר שנים או יותר.

התעלומה נמשכת

מחקרים רבים ניסו להתחקות אחר הגורמים למחלה, אולם עד היום לא ברור מדוע חלק לוקים בה. כמה השערות שהיו מקובלות בעבר, שתלו את פרוץ המחלה לנגיף EBV הגורם למחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס) ולנגיפי דלקת כבד (הפטיטיס) נפסלו לאחר שלא נמצא קשר מובהק בין ההדבקה לבין המחלה. כיום הסברה המקובלת היא שהמדובר בהפרעה הורמונלית-עצבית גנטית הגורמת למחלה.

שינויים במוח

הדמיות מוחיות גילו הבדלים בתפקוד המוחי של החולים בתסמונת לעומת אנשים בריאים. כך למשל נתגלה כי קיימים שינויים ברמות המעביר העצבי סרוטונין במוחם של החולים, תהליכים דלקתיים, ירידה בנפח קליפת המוח, שינויים בזרימת הדם במוח, רמות חריגות של הורמון הסטרס קורטיזול ורמות גבוהות של חלבונים בנוזל הנע סביב חוט השידרה והמוח.

ליקוי חיסוני

מחקרים של השנים האחרונות הראו כי אצל החולים קיים ליקוי גם בתפקוד מערכת החיסון. בין היתר נמצא כי קיימת פעילות מוגברת של תאי דם לבנים מסוג T ו- NK, הפעלה מוגברת של מתווכים חיסוניים הקרויים ציטוקינים ושינוי בפעילות והרכב אנזימים שונים בעלי תפקידים שונים במערכת החיסון.

עייפות, פגיעה בזיכרון 

לא קיימות בדיקות מעבדה או הדמיות המאבחנות את המחלה. לפיכך האבחון מתבצע על סמך שלילת מחלות אחרות העלולות לגרום לסימפטומים דומים, ובהתאם לשני קריטריונים: עייפות משמעותית הנמשכת שישה חודשים או יותר, וארבעה או יותר מהסימפטומים הבאים: פגיעה בריכוז או בזיכרון לטווח קצר, כאב גרון, בלוטות לימפה רגישות, כאבי שרירים, כאבי מיפרקים מרובים ללא נפיחות או אודם, כאבי ראש חדשים, עייפות גם לאחר שינה וחולשה לאחר מאמץ גופני הנמשכת מעל 24 שעות.

הטיפול: רוגע ושלווה

מאחר שלא ברור מה הגורם לתסמונת, אין כל טיפול המרפא אותה. לפיכך הטיפול הוא תמיכתי ונועד לטשטש את סימני המחלה ולסייע לחזור לשגרה.

אחד המרכיבים החשובים בתהליך הטיפול הוא הימנעות מעומס יתר בעבודה ומעבר לעבודות רגועות יותר ותחרותיות פחות. למתח יש השפעה רעה על החולים, והוא עלול לעורר את חזרת המחלה ולהגביר את חומרת התסמינים. לפיכך מנוחה ורוגע הם המירשם העיקרי בדרך לחזרה לשגרה.

התרופות

אין כל תרופה המרפאת את המחלה, אולם הנסיון של השנים האחרונות הראה שטיפול בנוגדי דיכאון, ותרופות נוספות להפרעות שינה, לכאבי שרירים ולכאבי ראש מצליחים אף הם להקל על תסמיני המחלה. הטיפול התרופתי הוא לרוב זמני, ומופסק בהדרגה תחת ייעוץ הרופא, בהתאם להפוגה בתסמינים. גם הרפואה המשלימה מציעה מגוון של טיפולים ותכשירים הומאופטיים, אולם יעילותם לא הוכחה באופן מובהק במחקרים מדעיים.