עיתוני מצרים: "עבר זמנה של הסחבת של נתניהו"
בעקבות ביקורו של ראש הממשלה בשארם א-שייח, תוהים במצרים במה שונה נתניהו מודל 2009 מנתניהו מודל 99': "השאלה היא אם נתניהו ייכנס להיסטוריה כמו בגין ורבין או שיהיה כמו מורו ורבו יצחק שמיר", כתב עורך "אל אהראם"
"עבר זמנן של הסחבת וההתחמקויות" - זה המסר שאותו מבקשת מצרים להעביר היום (ג') לישראל באמצעות שורה של מאמרי מערכת בעיתונות המצרית, בעקבות הפגישה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא מצרים, חוסני מובארק. "המשפט הברור שאמר הנשיא מובארק נשא יותר ממסר אחד לראש הממשלה הישראלי, שנודע בתמרונים, בהונאה, בדחייה ובסחבת שלו", כתב עורך "אל-גומהוריה", מוחמד עלי איברהים.
"הנשיא התכוון לכך ששיטת 'בלוני הניסוי' אינה מתאימה עוד כפי שהתאימה בעבר, והמטרה ברורה ומוגדרת - הקמת שתי מדינות, ישראלית ופלסטינית". לכן, מסביר הכותב "אין כל אפשרות לשוב לאחור, לנסות דברים חדשים או לדחות מה שהסכימו עליו ממשלות ישראל הקודמות
בתואנה שהליכוד לא היה שותף להן או אחראי להן".
המסר השני שאותו שלח מובארק לישראל ולקהילה הבינלאומית, גם הוא, על-פי הכותב, "חשוב מאוד". לפי אותו המסר, "אין למצרים ולישראל על מה לדון בעת הנוכחית, פרט לסוגייה הפלסטינית. אין דבר שמחבר בין מצרים וישראל פרט לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי... אין אינטרסים בין שתי המדינות. מצרים לא תהיה שותפה לישראל בתוקפנותה כלפי איראן בשל סוגיית הגרעין. האיבה בין קהיר לטהרן נובעת מסיבות אחרות, והניסיונות של כלי התקשורת הישראלים לטעון כי הגרעין האיראני מאיים על מצרים כמו על ישראל היא ניסיון לתקוע טריז בין מצרים לבין כמה מדינות ערביות".
"בדרכם של בגין ורבין?"
מסר דומה הביע עורך העיתון הממסדי המצרי "אל-אהראם", אוסמה סראיא. במאמר המערכת שפרסם תחת הכותרת "נתניהו 2009", תהה סראיא אם נתניהו של היום שונה מזה שלפני עשר שנים. "נתניהו שמע בשארם א-שייח את מה שציפה לו לפני ביקורו, את מה שכתבה העיתונות הישראלית אודות נחישות עמדתה של מצרים ונשיאה כלפי הסוגייה הפלסטינית - הסירוב לבנייה הישראלית בשטחים הכבושים ובראשם בירושלים".
"טרם ביקורו של נתניהו בשארם, נשמעו הערכות מדיניות שסברו כי ראש הממשלה השתנה וכי נתניהו של 2009 שונה מזה של תקופת כהונתו הראשונה, השנים בהן הוקפא תהליך השלום", כותב סראיא. "השאלה היא אם נתניהו, המגבש עתה את עיקרי מדיניותו באמצעות שורה של פגישות שבהן החל במצרים, יהיה אדם שייכנס להיסטוריה כמו בגין ורבין, כפי שהעיד עליו שמעון פרס לאחרונה בוועידת איפא"ק, או שיהיה כמו מורו ורבו הפוליטי, ראש הממשלה לשעבר, יצחק שמיר, ויהיה נתון ללחצים פנימיים".
מאמר אחר של העיתון קבע כי "אין זמן לתכסיסי התחמקות". "סוגיית השלום, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית באמצעות פתרון של שתי מדינות - זו הסוגיה העיקרית אשר מעניינת את מצרים... לא ניתן עוד לשתוק על תכסיסי ההתחמקות הישראלים אשר שללו כל תקווה בנוגע לפתרון הבעיה הפלסטינית".
