משפחת כצנלסון: מרוסיה לעין גנים

עת התחילו רדיפות היהודים ברוסיה בשנות העשרים של המאה הקודמת, עלו בני הזוג ציפורה (פייגלה) ויצחק כצנלסון ושבעת ילדיהם לארץ. בהמלצת בן הדוד ברל כצנלסון הם מתיישבים במושבה עין גנים, שחרטה על דגלה "עבודה עברית". פרק ראשון

נדב מןפורסם: 15.05.09 , 08:43

מושבת עין גנים הוקמה בחג סוכות תרס"ח, 1908, בידי קבוצת פועלים חברי "הפועל הצעיר" על אדמה שנרכשה מהכפר פג'ה ליד פתח תקווה. קבוצת יהודים זו, כולם בני העלייה השנייה, חרטו על דגלם "עבודה עברית". מאחר שהתקשו להתקבל לעבודה אצל איכרי פתח תקווה, שהעדיפו עבודה זולה, קמו והחליטו להקים בעצמם משק חקלאי.

בעין גנים עבדו רבים ממנהיגי הישוב העברי בארץ ישראל: א"ד גורדון, י.ח. ברנר, ברל כצנלסון, א. הרצפלד, דוד בן גוריון, לוי אשכול ועוד רבים נוספים וחשובים. כאן גם נוסדה הסתדרות הפועלים ביהודה. בעין גנים עבדו קבוצות חלוצים מהכשרות התנועות בחו"ל בטרם נמצא עבורן מקום התיישבות קבע. במשך השנים "נבלעה" המושבה עין גנים על ידי העיר פתח תקווה, והיום לא נותר ממנה אלא רחוב בעיר.

הסיפור המצולם שלנו עוסק במשפחתם של ציפורה (פייגלה) ויצחק כצנלסון ושבעת ילדיהם, שהגיעו לעין גנים מבוברויסק שברוסיה עת התחילו שם רדיפות היהודים בשנת 1923-4.

אחיו הצעיר של יצחק, בנימין, נשלח מבוברויסק ללמוד בגימנסיה "הרצליה", התנדב לגדוד העברי תחת פיקודו של יוסף טרומפלדור, נלחם בגליפולי ונהרג שם. משפחתו של יצחק הייתה אמידה לפני המהפכה הבולשביקית ברוסיה. יצחק עסק בתעשיית העץ ולאחר מכן ניהל בית חרושת לשמן. עם המהפכה באו גם האנטישמיות והפרעות ביהודים. יצחק הצליח למכור בחשאי את מרבית רכושו ובשנת 1923 עלה בגפו לארץ.

בנמל יפו הוא פוגש את בן דודו הוותיק בארץ - ברל כצנלסון, והוא ממליץ לו להגיע לעין גנים, "שם יש עבודה עברית". יצחק מגיע למושבה, קונה 50 דונם אדמה ומקים רפת. שנה לאחר מכן מגיעים לארץ ציפורה ושבעת הילדים. במשך שבע שנים גרים הילדים ברפת עם הפרות וההורים - באוהל. רק בשנת 1932 עוברת המשפחה לבית קומותיים שבנו, והוא ניצב עד היום במקום. החיים קשים אך מלאי הנאה וסיפוק מעצם עבודת האדמה ויישוב הארץ. שבעת ילדיה של משפחת כצנלסון גדלו על מסורת המשפחה והקימו דור המעורה עד היום בחיים הציבוריים והחינוכיים בארץ.

ברצוני להודות לגדעון פרי ולדפנה כצנלסון-בנק, נכדיהם של ציפורה ויצחק כצנלסון, על שפתחו בפניי את אלבומי משפחותיהם והסכימו לשתף את ציבור הקוראים בסיפורם המשפחתי. בחלק מהתצלומים בפרק זה ובפרקים הבאים נראים אנשים שלא עלה בידינו לזהות. נשמח מאוד לקבל סיוע מידי הקוראים במלאכת הזיהוי לצורכי תיעוד.

1. הוריו של יצחק: אריה לייב כצנלסון עם אשתו שיינה חיה לבית שוורצמן.

2. האחים רוחקה ויצחק כצנלסון, שנות העשרה של המאה הקודמת ברוסיה.

3. האחים לבית כצנלסון. יושבים, מימין: יחיאל, יצחק ואשתו ציפורה. מלפנים: האחות בריינה, 1914.

4. בשנת 1923 יצחק עולה לארץ ישראל. ציפורה (1) נשארת בבוברויסק עם שבעת הילדים: בריינה (2), משה (3), שרה (4, אמו של גדעון), רבקה (5), ישה-יעקב (6, אביה של דפנה), אהרון (7), בת עמי (8).

5. לאחר עליית המשפחה לארץ. הבת שרה עם חברה ליד אוהל ההורים בעין גנים, 1927.

6. שרה והפרה "לבנה" ליד ערמת החציר.

7. זה עתה נסתיימה בניית בית משפחת כצנלסון. לפני הבית, הבן אהרון עם רכבו, 1932.

8. הבן משה מפעיל חרמש בחלקת הירק.

9. "Hotel Imperial", עין גנים, תרפ"ח 1928.

10. הפרה "כוכבה" בחליבה, 1931.

11. הבן משה עם הפרה "אביבה". מאחור נראית רפת המגורים, עין גנים, יוני 1930.

12. טיול צופים למבצר אנטיפטרוס, ליד מקורות הירקון. יושבת מימין: צילה סגל (אמו של ביבי נתניהו), עומדת מימין בלבן - שרה כצנלסון, במרכז - מלכה ליכטנשטיין, ראש שבט הצופים. יום שבת, חודש תמוז, 1927.