המעבדה של הגוף: כך תשמרו על הכבד שלכם

עם יד על הלב: מתי בפעם האחרונה חשבתם על הכבד שלכם? בעוד שמחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם ועודף כולסטרול, ואפילו מחלות סרטן מאיימות כמו סרטן השד וסרטן הערמונית, זוכות לשפע של יחסי ציבור, דווקא מחלות כבד אינן מקבלות אפילו מזער מתשומת הלב הזאת. ולא בגלל שהמחלות האלה נדירות. להפך, הן דווקא שכיחות מאוד. גורמים רבים הקשורים לאורח החיים ולהתנהגות היומיומית שלנו עלולים להוביל אליהן. למשל, השמנה ותזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול, יחסי מין לא מוגנים וגם לא מעט תרופות מוכרות ושכיחות בשימוש.

הכבד הוא האיבר המוצק, הגדול והכבד ביותר בגופנו (משקלו 1־1.2 ק”ג) וגם אחד החשובים שבהם. אם תרצו, אפשר לחשוב על האיבר הזה, שממוקם בבטן הימנית העליונה, מאחורי קשת הצלעות התחתונות ומתחת לסרעפת – כעל בית החרושת של הגוף: הוא אחראי לפירוק החלבונים, הפחמימות והשומנים המגיעים אליו ממערכת העיכול ולהפיכתם לאנרגיה ואחסונה. כמו כן, מתבצעות בו מלאכת הסינון והסילוק של רעלים, ייצור מיצי מרה האחראים לספיגת השומנים במערכת העיכול וייצור גורמי קרישה האחראים לקרישת הדם.

כשתפקוד הכבד נפגע, פוחתת יכולתו לבצע את מגוון הפעילויות החיוניות האלה ומתפתחת בהדרגה דלקת בכבד שיכולה להידרדר לעתים רחוקות עד לצורך בהשתלת כבד. עיקר הפגיעות נגרמות על ידי דלקות – חריפות או כרוניות. התפתחות תהליך דלקתי כרוני עלול להוביל אצל חלק מהחולים לשחמת הכבד – מצב שבו הרקמה הבריאה מוחלפת ברקמת צלקת. כשמצב דלקתי זה מתמשך, הוא פוגע ביכולת התפקוד של הכבד, עד שבסופו של דבר הוא כושל לחלוטין ודרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. לכן יש חשיבות רבה לאיתור הפגיעה ולטיפול בדלקת בשלב שבו עדיין אפשר למנוע את התפתחות השחמת, או לפחות למנוע את הידרדרותה למצב של כשל תפקודי של הכבד.

אך לפני שאתם נכנסים לפאניקה, קבלו בשורה מעודדת: קל למנוע את המחלות האלה, וגם אם כבר לקיתם בדלקת כבד, ברוב המקרים, אם עליתם על הבעיה בזמן - המצב הפיך, שכן הכבד ניחן ביכולת התאוששות מופלאה. כדי לעזור לכם בכך, אספנו את הגורמים השכיחים ביותר למחלות כבד, ואת הדרכים למנוע אותן או לפחות לעצור אותן בזמן.

הסכנה: עודף משקל

אפילו בסיוטים הכי גרועים שלו לא דמיין אייל גרינבאום (40) מהיישוב מעלה מכמש, שעודף המשקל שלו יעלה לו עד כדי כך ביוקר. לפני כשלוש שנים, בגיל 37, הוא הגיע למצב שבו נזקק להשתלת כבד ונע בין חיים למוות. ”הייתי עסוק מדי והזנחתי את עצמי”, הוא מודה. ”אמנם ידעתי שבגלל משקלי הגבוה – 148 ק”ג - פיתחתי בעיה בתפקודי הכבד שהצריכה מעקב בבדיקות דם, אבל לא התייחסתי לכך ברצינות”. מה שגרינבאום לא ידע היה שכתוצאה מעודף המשקל התפתחה בכבד שלו מחלה שנקראת ”מחלת הכבד השומני”, שהובילה לדלקת כרונית ולנזק הולך ומצטבר, עד שבשלב מסוים הגיע הכבד למצב של כשל תפקודי.

יום אחד, במהלך פגישת עבודה, הוא התמוטט ואושפז בבית החולים, שם התברר שהכבד שלו קרס והוא נזקק בדחיפות להשתלת כבד. למזלו הרב, למרות מצוקת האיברים בארץ, נמצאה עבורו תרומת כבד והוא עבר בהצלחה ניתוח השתלה, התאושש והחלים. לאחר הניתוח הוא השיל ממשקלו 60 ק”ג וכיום הוא מקפיד לאכול נכון ולבצע פעילות גופנית. ”עברתי מהפך – לא רק התנהגותי, אלא גם מבחינת ההתייחסות שלי לחיים”, הוא אומר. ”אילו ידעתי שעודף משקל יכול להוביל למחלת כבד כה חמורה, לא הייתי מניח לעצמי להעלות במשקל ולהגיע למצב כזה”.

מחלת הכבד השומני היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי. על פי הערכות בינלאומיות, אחד לשלושה או ארבעה מבוגרים סובל ממנה. בקרב בעלי עודף משקל גבוה, כלומר אנשים שה־BMI שלהם גבוה מ־30, השכיחות יכולה להגיע ל־50%־90%! הנתונים האלה מדאיגים מאוד את המומחים, בייחוד לאור העובדה שמגפת ההשמנה הולכת ומתפשטת במדינות המערב עקב הרגלי תזונה לא נכונים והיעדר פעילות גופנית, ומה שמדאיג במיוחד הוא העובדה שאפילו ילדים ומתבגרים סובלים מכבד שומני. שכיחות המחלה אצלם מגיעה ל־3%־8%, ואצל ילדים שמנים היא מגיעה ל־40%־50%.

למה זה קורה? אצל אנשים הסובלים מעודף משקל, מצטבר שומן בתאי הכבד. בעקבות זאת, נוצרת דלקת כרונית מסביב לתאי הכבד, שעם השנים מתפתחת לרקמת צלקת. התאים ברקמת הצלקת אינם מתפקדים כתאי כבד בריאים, ולכן כשהדלקת נמשכת והצלקות מתרבות, פוחתת יכולת הכבד לבצע את תפקידיו – מצב שנקרא שחמת הכבד. החולים מפתחים בהדרגה אי ספיקת כבד (כשל בתפקוד הכבדי) המתבטאת בצהבת, בלבול והפרעות בזיכרון, נטייה לדימומים ממערכת העיכול והצטברות נוזלים בחללי הגוף, ובפרט ברגליים ובחלל הבטן. בהמשך, המצב עלול להידרדר עד לכדי צורך בהשתלת כבד.

פעילות גופנית מונעת את מחלת הכד השומני

וזו לא הצרה היחידה של החולים. כבד שומני מהווה חלק מהסינדרום המטבולי – מקבץ של גורמי סיכון הכוללים נוסף על השמנת יתר גם פרופיל שומנים גבוה בדם, יתר לחץ דם, עמידות בפני אינסולין ורמות גבוהות של סוכר בדם. במחקר שפורסם בכתב העת הרפואי Circulation, ביצעו חוקרים אמריקאים בדיקות דם ולחץ דם ל־300 ילדים שגילם הממוצע 12.7, מתוכם 150 ילדים שאובחנו באמצעות ביופסיה כסובלים מכבד שומני ו־150 ילדים בריאים. הם מצאו שבקרב הילדים שסבלו ממחלת הכבד השומני גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, בהם רמות סוכר, כולסטרול כללי וכולסטרול ”רע” (LDL), טריגליצרידים ולחץ דם, היו גבוהים משמעותית לעומת הילדים הבריאים. מנגד, רמות הכולסטרול ה”טוב” (HDL) בקרב הילדים שסבלו מכבד שומני היו נמוכות יותר לעומת הילדים הבריאים.

הבעיה הגדולה במחלה היא ברוב המקרים, מחלת הכבד השומני מתקדמת בשקט וללא תסמינים – כך שהחולים אינם חשים בקיומה במשך שנים, עד שהנזק לכבד נרחב. מאחר שאין טיפול תרופתי יעיל למחלה, אם היא מתגלה מאוחר – אתם בבעיה.

מה עושים?

1. בדיקות דם. המחלה קלה לאבחון באמצעות בדיקות הדם השגרתיות (בדיקות לאנזימי הכבד במסגרת). אם הבדיקות מצביעות על ערכים גבוהים של אנזימי הכבד, תופנו להמשך הבירור באמצעות בדיקת אולטרסאונד בכבד, שברוב המקרים מגלה את נוכחות הכבד השומני.

2. מפחיתים משקל. ברוב המקרים, אם המחלה מתגלה ומטופלת בזמן היא הפיכה. שני מחקרים שבוצעו לאחרונה באוניברסיטת וושינגטון מצאו שהפחתת המשקל יעילה עד כדי כך, שאפילו הפחתה של 10% במשקל מביאה לשיפור דרמטי ולירידה בכמות השומן בכבד. המטרה היא להגיע למצב שבו משקל הגוף התקין, וה־BMI עומד על 18־25. עם זאת, הדיאטה חייבת להיות הדרגתית, שכן מחקרים מראים שגם הפחתה דרסטית במשקל עלולה לגרום לנזק לכבד ולעודד דלקת. דיאטה נכונה היא כזאת שבה מפחיתים 10% מהמשקל במשך שישה חודשים.

3. פעילות גופנית. במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת מיסורי בארצות הברית ופורסם בכתב העת The Journal of Physiology נתנו החוקרים לעכברים בעלי משקל עודף גישה חופשית למסלול ריצה על גלגלים במשך 16 שבועות, ולאחר מכן נעלו את הגלגלים, ובכך אילצו את העכברים לנוח. בבדיקה שבוצעה לעכברים בתום תקופת הפעילות הגופנית לא נמצאו ערכים גבוהים של אנזימי כבד אצל אף אחד מהם. לעומת זאת, מרגע שנמנעה מהם הפעילות, בתוך שבוע ימים הם החלו לפתח אנזימי כבד גבוהים, ובתום 16 שבועות נמצאו אצל כל העכברים סימנים של מחלת הכבד השומני.

הסכנה: קיום יחסי מין לא מוגנים

יחסי מין לא מוגנים הם אחד הגורמים המרכזיים להידבקות בדלקת נגיפית של הכבד, בעיקר מסוג B – מחלה ויראלית המוכרת בשם הפטיטיס B. הנגיף גורם לדלקת כרונית של הכבד. 90% מהחולים הבוגרים הנחשפים לנגיף אמנם מבריאים, אך 2%־3% מפתחים דלקת סוערת בכבד, המידרדרת במהירות לצורך בהשתלת כבד, וכ־8% מפתחים מצב של זיהום כרוני בנגיף, העלול להוביל לשחמת הכבד או לגידול ממאיר של הכבד. כיום אנו משערים שיש בארץ כ־90 אלף נשאים של הפטיטיס B, וכ־9,000 מתוכם סובלים מדלקת כרונית.

למה זה קורה? הסיבה להידבקות ביחסי מין נובעת מכך שכמות הנגיף גבוהה ביותר בנוזלי הגוף השונים – זרע, נוזלי הנרתיק, דם ורוק. דרכי ההדבקה כוללות את כל צורות יחסי המין – רגילים, אוראליים, אנאליים, וכן שימוש בצעצועי מין לא מחוטאים. קבוצת סיכון מיוחדת היא גברים הומוסקסואלים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים. מנתוני ה-CDC (או בשמו המלא: Centers for Disease Control and Prevent – המרכזים למניעה ולבקרת מחלות בארצות הברית), כ־15%־20% מן ההידבקויות החדשות בהפטיטיס B בארצות הברית הן בקרב גברים הומוסקסואלים. ב־2007 התפרסם בכתב העת הרפואי האלקטרוני Medscape מחקר שבדק יותר מ־7,000 גברים הומוסקסואלים ומצא סיכון גבוה משמעותית להעברת הנגיף ביחסי מין לא מוגנים.

ברוב המקרים, ההידבקות בנגיף איננה מלווה בתסמינים והחולים אינם מודעים לקיומה של דלקת כבד כרונית. האבחון נעשה באקראי, כשבדיקות דם שגרתיות אצל רופא המשפחה מראות עלייה באנזימי הכבד.

מה עושים?

1. מחסנים. קיים חיסון המפחית את הסיכון להידבקות ב־95%. הוא מיוצר בשיטה של הנדסה גנטית ואינו מכיל את הנגיף עצמו, כך שאין בו סיכון. בישראל, הוא ניתן בשגרת החיסונים לתינוקות מאז שנת 1992. הבעיה היא שצעירים בני 17 ומעלה אינם מחוסנים, כך שרצוי שיקבלו את החיסון לפני שהם מתחילים לקיים יחסי מין, ועל אחת כמה וכמה אם הם מתכננים טיול למזרח הרחוק, שכן שיעור הנשאים במחלה שם גבוה ביותר. החיסון ניתן בכל קופות החולים בשלוש זריקות בעלות לא גבוהה – השתיים הראשונות במרווח של חודש זו מזו, והשלישית כעבור שישה חודשים.

2. משתמשים בקונדום. אם אינכם מחוסנים הקפידו על קיום יחסי מין מוגנים, בפרט אם מדובר בבן זוג חדש.

3. בודקים אם בן הזוג הוא נשא של הפטיטיס B. אם אחד מבני הזוג נשא, בן הזוג השני עלול להידבק ולחלות בצורה קשה.

הסכנה: קעקועים, פירסינג ואקופונקטורה

בלי לשים לב, במהלך עשיית קעקוע, פירסינג, או טיפולי אקופונקטורה אתם עלולים להידבק בהפטיטיס B, וגם בסוג נוסף של נגיף הפטיטיס, מסוג C, שאף הוא עלול להוביל לדלקת כרונית של הכבד, ולמרבה הצער – נגדו עדיין אין חיסון. זיהום בהפטיטיס C חמור יותר מהזיהום בהפטיטיס B, שכן רק 20% מהאנשים הנחשפים אליו מבריאים, ואילו 80% (!) מפתחים דלקת כרונית בכבד. רוב החולים יסבלו רק מדלקת קלה, אבל כ־20%־30% מהם יפתחו עם השנים שחמת של הכבד וכשל כבדי, וכ־5% מהם עלולים לפתח סרטן ראשוני של הכבד. כיום, משערים שיש בארץ כ־90 אלף נשאים של נגיף ההפטיטיס B, וכ־9,000 מתוכם סובלים מדלקת כרונית. מספר החולים הסובלים מדלקת כרונית על רקע של הידבקות בנגיף ההפטיטיס C בישראל עומד על כ־70 אלף.

למה זה קורה? חוסר הקפדה על סטריליות וחיטוי, ובעיקר אי החלפת המחטים בין לקוח אחד לשני.

למותר לציין שמכורים לסמים העושים שימוש רב־פעמי וללא חיטוי במזרקים, נמצאים אף הם בסיכון גבוה להידבקות בשני הנגיפים.

מה עושים?

הקפידו לעשות קעקועים, פירסינג, או טיפולי אקופונקטורה במקום הידוע כסטרילי.

הסכנה: עירויי דם

עירויים הם עוד מקור אפשרי להידבקות בהפטיטיס B ו־C.

למה זה קורה? דם נגוע מועבר באמצעות מנת הדם לחולה הנזקק לה מסיבות שונות.

מה עושים?

בישראל ההדבקה בדרך זו נדירה ביותר כיום, שכן מאז שנת 1972 נבדקות כל מנות הדם בארץ לנוכחות נגיף ההפטיטיס B, ומשנת 1991 גם לנוכחות הפטיטיס C. עם זאת, אם קיבלתם עירוי דם או תוצריו לפני שנים אלה, אתם חייבים להיבדק. בדיקת דם פשוטה תאפשר לשלול את נוכחות הנגיפים. כמו כן, כדאי שתהיו מודעים לסיכון אם מסיבה כלשהי אתם נאלצים לקבל עירויי דם במדינות מפותחות פחות.

הסכנה: תרופות

לפני כחמש שנים הובהל לבית החולים שניידר לילדים תינוק בן שנתיים לאחר שאמו נתנה לו מינון מוגזם של סירופ המכיל פרצטמול להורדת חום לילדים. המינון העודף גרם להרעלת פרצטמול, החומר הפעיל בסירופ, ובעקבות זאת, התינוק סבל מפגיעה קשה בכבד ונזקק להשתלת אונת כבד. רק בעזרת טיפול אינטנסיבי מאוד והרבה מזל הצליחו הרופאים להצילו ולמנוע את הצורך בהשתלה. תרופות רבות,

 בהן גם כאלה שנחשבות ל”פשוטות” יחסית, המיועדות לשיכוך כאבים ולהורדת חום, כמו אלה ממשפחת הפרצטמול, עלולות להיות רעילות לכבד ולגרום לו נזק.

למה זה קורה? ”הסיכון נובע מכך שכמו אלכוהול, גם התרופות מפורקות בכבד”, מסביר רפי פרחי, רוקח קהילתי ברשת הסופר פארם. ”תהליכי הפירוק יוצרים עומס על הכבד, שצריך לעבוד ’שעות נוספות’, ותוצרי הפירוק עלולים להיות רעילים לכבד”. חשוב להדגיש שבמקרה של התרופות ממשפחת הפרצטמול, וגם של תרופות אחרות נגד כאבים וחום, תרופות נוגדות דלקת ממשפחת ה־NSAID, זה קורה אך ורק כשהן ניתנות במינון מוגזם, שלא על פי ההוראות בעלון התרופה. למשל, במחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת Hepatology, נמצא ש־42% מהמקרים של אי ספיקה כבדית חמורה נגרמים בעקבות נטילת מינון יתר של פרצטמול, ברוב המקרים בטעות, בגלל התעלמות מההמלצות בעלון התרופה.

אבל לא מעט תרופות אחרות, שכיחות למדי בשימוש, עלולות בשימוש ממושך, לעתים אף של כמה חודשים, לגרום אצל חלק מהאנשים לעלייה באנזימי הכבד ולנזק לכבד גם כשהן ניטלות במינון מתאים. עמן נמנות, למשל, תרופות ממשפחת הרואקוטן לטיפול באקנה, תרופות לטיפול בפטריות הניטלות בבליעה כגון ניזורל, תרופות להורדת הכולסטרול בדם ממשפחת הסטטינים, סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה כמו אוגמנטין, גלולות נגד הריון, תרופות הניתנות להסדרת קצב הלב (פרוקור) ועוד. אזהרה חשובה נוספת מתייחסת לשילוב בין תרופות לאלכוהול. מאחר שהן האלכוהול והן התרופות מפורקים בכבד, הרי שילוב של תרופות עם אלכוהול (בעיקר פרצטמול) עלול לגרום לעומס יתר על הכבד, ובעקבות זאת, לעלייה באנזימי הכבד.

מה עושים?

1. ראשית, חשוב לציין שמדובר בסיבוכים נדירים, שברוב המקרים הם הפיכים עם הפסקת התרופה, אך מאחר שהסיכון קיים, נטילת תרופות אלה מצריכה מעקב סדיר אחר אנזימי הכבד בדם, שכולל בדיקת דם לניטורם לפני התחלת השימוש בתרופה, וכן אחת לזמן מה, בהתאם להחלטת הרופא, במהלך השימוש.

2. אם אתם סובלים מבעיות בתפקודי הכבד או מכבד שומני, אתם חייבים להיזהר במיוחד. ידעו את רופאכם שבמידת האפשר ישתדל להתאים לכם תרופות חלופיות אחרות, ואם אין ברירה, לנטר את תפקודי הכבד לעתים תכופות כדי למנוע נזק.

3. בזמן נטילת תרופות הימנעו משתיית אלכוהול.

הסכנה: שתיית אלכוהול

שתייה מרובה של אלכוהול היא גורם שכיח נוסף במדינות המערב למחלות כבד. בארצות הברית לדוגמה, מעריכים שכ־4% מהאוכלוסייה סובלים ממחלות כבד עקב שתייה מרובה. בישראל אין אמנם נתונים על היקף הבעיה, אך בשנים האחרונות, מספר המקרים של דלקת כבד כרונית הנגרמים מסיבה זו עולה גם אצלנו עקב העלייה בצריכת האלכוהול, בעיקר בקרב העולים מארצות חבר העמים ומזרח אירופה וכן בקרב הצעירים הישראלים.

צריכת כוס אלכוהול ביום אינה גורמת למחלות כבד

למה זה קורה? האלכוהול מגיע דרך מערכת העיכול לכבד, שם הוא עובר תהליכי עיבוד ופירוק כדי לסלקו מן הגוף. הבעיה היא שחלק מתוצרי הפירוק רעילים לרקמת הכבד, כך שאם אתם צורכים יותר אלכוהול ממה שהכבד שלכם מסוגל לעבד, רעלנים אלה פוגעים בכבד וגורמים לדלקת כרונית וליצירת רקמה צלקתית. אם השתייה נמשכת, הכבד ממשיך להצטלק עד שבסופו של דבר הוא נהרס ומגיע למצב של שחמת הכבד, לאי ספיקת כבד, ולבסוף, לצורך בהשתלת כבד.

מה עושים?

שותים במתינות. אף אחד עוד לא לקה בשחמת מלגימת כוס יין בקידוש, ואפילו לא משתיית כוס בירה בערב. השאלה היא כמובן כמה שותים, מה שותים ובמשך כמה זמן. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Hepatology, מצאו חוקרים שצריכה מתונה של כוס אחת ביום של משקאות אלכוהוליים, כמו יין ובירה לבנה, אינה גורמת למחלות כבד. לעומת זאת, צריכה מרובה וקבועה בהחלט מסוכנת. מה נחשב ל”מרובה”? הכמויות משתנות בין גברים לנשים. גברים עלולים לפתח מחלת כבד אם ישתו יותר מ־80 גרם אלכוהול ליום במשך יותר מ־10־15 שנה. לעומת זאת, לאשה מספיקה מחצית מהכמות הזאת. נוסף על כך, חשובה תדירות השתייה. אם אתם שותים מדי יום 3־4 כוסות יין, אתם מסתכנים יותר מאשר אם אתם שותים פעם בשבוע בפאב, גם אם אתם ”מורידים” שם כמה משקאות טובים, שכן המנוחה בין חגיגת שתייה אחת לשנייה מאפשרת לכבד להתאושש. ועוד דבר שקובע הוא ריכוז האלכוהול, השונה במשקאות שונים. ככל שהאחוז גבוה יותר, כך הסיכון גדול יותר.

אם כבר התגלתה אצלכם מחלת כבד עקב שתייה, אתם חייבים מיד להפסיק לצרוך אלכוהול. אם תנהגו כך לפני שהתפתחה שחמת, הנזק לכבד הפיך.

הסכנה: מכת שמש

באחד מימי אוגוסט הלוהטים עבד יורי (שם בדוי), עולה חדש מרוסיה בן 34, בשטיפת רכבים בתחנת דלק. פתאום הוא התמוטט ואיבד את הכרתו. חבריו לעבודה הבהילו אותו למרכז הרפואי אסף הרופא כשהוא סובל מחום גבוה של 42 מעלות ומנזק חמור לכבד, ובעקבות זאת, מפגיעה קשה במנגנון קרישת הדם. הוא לא שב להכרה ומאחר שמצבו היה קשה עד כדי סכנה לכשל מערכות כללי, הוחלט להעבירו להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי רבין (בילינסון), ושם החל תהליך הרישום שלו כמועמד דחוף להשתלת כבד ברשימת המועמדים הארצית. למרבה המזל, בתוך יומיים, עוד בטרם נמצאה תרומה מתאימה, חל שיפור ניכר במצבו, הוא התעורר, וכעבור עשרה ימים שוחרר לביתו ללא כל נזק.

למה זה קורה? חשיפה מוגזמת לשמש בקיץ, ובייחוד כשהיא משולבת עם מאמץ פיזי גדול, עלולה להוביל למכת שמש ולמצב מסכן חיים הנגרם בעקבות עלייה חדה ביותר בטמפרטורת הגוף. העלייה העצומה בחום הגוף עלולה לגרום לנזק קשה מאוד לכבד, שמתבטא בדרך כלל בעלייה באנזימי הכבד בבדיקות הדם ולהרס של תאי הכבד.

מה עושים?

במידת האפשר הימנעו מפעילות פיזית בשמש. אם אתם בכל זאת חייבים לעבוד בשמש, הגנו על עצמכם באמצעות לבוש הולם, כיסוי ראש ושתייה מרובה למניעת התייבשות. בישראל, שבה הקיץ מתאפיין בעומס חום כבד מאוד, הסכנה גדולה במיוחד, ולא אחת נזק לכבד מהווה את אחד מסימני ההיכר של מכת חום. עם זאת, למרבה המזל, מצב של כשל כבדי וצורך בהשתלת כבד או מוות כתוצאה ממכת חום הם נדירים ביותר.

הסכנה: דיאטת אטקינס

הדיאטה שזכתה לפופולריות הגבוהה ביותר בעולם בעשור האחרון היא דיאטת אטקינס, דיאטה עתירת חלבונים ושומנים האוסרת על אכילת פחמימות. למרות שהדיאטה נחשבת ליעילה מאוד בהפחתת משקל מהירה, היא גם שנויה מאוד

 במחלוקת בגלל צריכת החלבונים הגבוהה העלולה לגרום לבעיות בכליות ולהחלשת העצמות, וכן בגלל צריכת השומן המרובה העלולה להגדיל את הסיכון למחלת לב. אבל מתברר שלדיאטה הפופולרית הזאת יש עוד סכנה – נזק לכבד. לפני כמה חודשים אושפז בחדר המיון של המרכז הרפואי רבין (בילינסון) חולה בן 47 שסבל מבלבול, מעייפות ומחוסר תקשורת עם הסובבים אותו. מצבו הידרדר במהירות לחוסר הכרה עמוק, ובדיקות הדם גילו רמה גבוהה של אמוניה. בשיחה עם משפחתו התברר שיומיים לפני האשפוז הוא החל בדיאטת אטקינס. לאחר טיפול אינטנסיבי, שכלל תרופות והמודיאליזה שנועדו לסלק במהירות את הרעלן, חל שיפור ניכר במצב החולה, שכעבור 48 שעות חזר להכרתו ולתפקוד מלא ותקין ללא כל נזק.

למה זה קורה? תופעה זו קרתה בשל פגם גנטי המופיע בין 1 ל־50 אלף עד 1 ל־100 אלף אנשים ומתבטא בחסר חלקי של האנזים בכבד שתפקידו לסלק את האמוניה. מאחר שבדיאטת אטקינס אוכלים כמות גדולה של חלבונים, הכבר לא מצליח לפרקם ולא מצליח לסלק את האמוניה.

מה עושים?

הימנעו מדיאטת אטקינס. לכו על תוכנית דיאטה בריאה ומאוזנת יותר. למרות שמדובר בפגם גנטי נדיר, כדאי לזכור שמדובר בדיאטה שמיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים בה, כך שבהחלט ייתכן שחלק קטן מהם סובלים מהחסר באנזים ואינם מודעים לכך.

• ייעוץ מקצועי: פרופ' זיו בן־ארי, מומחית למחלות כבד ומנהלת יחידה במרכז הרפואי רבין