"גם לחברתיים מותר להרוויח"

לאחרונה כולם מדברים על אחריות חברתית ותפקידם של עסקים בקידום נושאים חברתיים. בעולם הנושא נקרא Corporate Social Responsibility ובארץ הנושא התקדם מאוד בזכות ההובלה של ארגון מעל"ה. ארגונים מסחריים מבינים שלא ניתן עוד להתעלם מדרישתה של החברה שחלק מהרווחים הכלכליים יושקעו בחזרה למטרות חברתיות.

עם זאת, מתעוררת השאלה האם החברות המסחריות מחזירות לחברה די על הנזק שחלקן עושות, בכך שהן מעודדות אותנו לצרוך מוצרים ושירותים, שיוצרים הן זיהום סביבתי והן פערים חברתיים הולכים וגוברים? מוטב היה אם קברניטי החברות המסחריות היו בוחנים את האסטרטגיה העיקרית שלהם ומתאימים אותה יותר לצרכי החברה. אנשים כיום מודעים יותר לשימוש הציני שנעשה באחריות החברתית למטרות "green-wash" או קידום שיווקי, ומצפים לשינוי אמיתי ועמוק יותר בליבת הפעילות של החברות המסחריות.

לעומת העסקים המסורתיים שמטרתם רווח בלבד קיימים עסקים שונים לגמרי, שחרטו על דגלם מיום הקמתם מטרות שונות מאלה של הארגונים המסורתיים: עסקים חברתיים. על פי הויקיפדיה עסק חברתי "שואף להשיא רווח מפעולות אשר יוצרות שיפורים בחברה ומקדמות את פיתוח האנושות. מאפיין מרכזי יהיה גידול ברווחים במקביל לגידול בקידום החברה. המשימה החברתית תחדור לתרבות ולמבנה הארגון בזמן שקיומן של שתי המטרות יחדיו, חברתית וכלכלית, מובטח לאורך זמן".

מוחמד יונס, זוכה פרס נובל, שיצר את העסק החברתי הידוע ביותר, בנק גרמין למיקרו-מימון, הציע את הכללים הבאים לסיווגו של עסק כעסק חברתי. נדרשות מטרות חברתיות חיוביות למשל בנושאים כמו בריאות, חינוך, מיגור עוני, סביבה או אקלים. נדרש שהבעלות תהיה בידי הקהילה, והמשקיעים, לאחר שקיבלו החזר על השקעתם, אינם מורשים לקחת רווחים מהעסק. בארץ הנושא של עסקים חברתיים אינו מפותח דיו. עדיין אין תשתית תיאורטית וממסדית כדי להגדיר עסקים אלה ולתת להם מעמד משפטי וכלכלי בשונה מעסקים אחרים.

"רוח, רווח ורווחה"

כתוצאה מכך, נוצר מצב בו יזמים חברתיים בוחרים בדרך כלל להתאגד בצורה של עמותה, ובכך דנים את עצמם (לא בהכרח אך על פי רוב) לחיי דלות, תלות בפילנטרופיה והתנהלות לא עסקית בעליל. הנזק מכך הוא רב. אנשים מוכשרים רבים יעדיפו שלא להכנס לעולם העמותות ולהמשיך לרתום ולתרום את כשרונם לעסקים ה"מסורתיים" למטרות רווח. כמו כן, פעילים חברתיים רבים נשחקים, עקב תחושה שאינם מתוגמלים באופן הוגן, וכתוצאה מכך יורדת המוטיבציה שלהם לפעול למען הנושא החברתי אותו הם מקדמים.

סיעור מוחות בין יזמים חברתיים ב- hub

מיותר לציין כי כולם מפסידים מכך, והעולם של פיתוח וקידום החברה נשאר נחלתם של אלה שמסתפקים במועט, מקריבים מעצמם ובסופו של דבר מתעייפים ועוזבים. לכן, יש חשיבות לנסות ולמצוא דרכים לעידוד יזמים המקימים עסקים חברתיים. כמי שהנושא בוער בעצמותיו מצאתי דרך להתמודד עם מורכבות הנושא, ופעלתי להקמת סניף ישראלי לרשת בינלאומית שהתחילה בלונדון ומתפתחת כעת בכ-40 ערים גדולות בעולם, רשת של חממות ליזמות חברתית המכונה the-hub .  

בשאיפה להתמודד עם שחיקתם של פעילים חברתיים רבים כתוצאה מהתנאים הקשים בהם הם צריכים לעבוד וחוסר החשיבה הכלכלית המאפיינת את המיזמים החברתיים. הרעיון של החממה הוא לעזור ליזמים לפתח את המיזם שלהם לטובת החברה ובד בבד להתפרנס מזה בכבוד. ב-the-hub  קיימת מערכת של שירותים תומכים ליזמים, שתעזור לפעילים לבנות את המיזם שלהם בצורה נכונה מבחינה כלכלית, תוך יצירה של כלים ומקורות להכנסה, ותוך יצירת רווח. כן, רווח היא לא מילה גסה ב-the-hub. היזמים מאמינים שבכל ארגון ראוי שיהיה שילוב מנצח של: "רוח, רווח ורווחה" (הקרדיט לביטוי ליועצת הארגונית טובה אורבוך). נוסחה זאת יכולה להביא לקיימות והישרדות גבוהה יותר של יזמים ומיזמים חברתיים. היעדר חשיבה כלכלית ועסקית במיזמים חברתיים פוגע בסופו של דבר בנושא החברתי עצמו.

הרעיון המרכזי של the-hub הוא לספק את כל התנאים שיזם זקוק להם כדי שהרעיון שלו יצליח ולא ישאר בגדר פנטזיה או שיחת סלון עקרה: תנאים פיזיים כמו משרד, חדר דיונים, מרפסת קפה ומטבחון, אינטרנט, מכונת צילום, פקס, טלפוניה

תנאים חברתיים הבאים לידי ביטוי בקהילת יזמים, כולם עוסקים בהרמת מיזמים, תומכים ולומדים אחד עם השני. גם תנאים מקצועיים כמו יעוץ מרו"ח, עו"ד, אנשי שיווק ועוד מומחים ביזמות ויזמות חברתית מרפים את ידיהם של יזמים חברתיים רבים שלא רוצים "לטבוע" בבירוקטיה ולעיתים אפילו מוותרים מראש על יצירת מיזם. בנוסף מוענק ליויי אישי של מנטורים מנוסים שיעמדו לרשות היזמים.

החממה היא יוזמה אחת המנסה להתמודד עם מורכבות החיבור בין עשייה חברתית של פעילים חברתיים ל"עשייה לביתם" של אותם יזמים, כולי תקווה שיוזמות נוספות ינסו להתמודד עם אותה הבעיה והרווח בין חברתיות ורווחיות יצומצם ככל האפשר.

• הכותב דני גל  הוא פסיכולוג ארגוני וממייסדי ה- the hub  בישראל
• מסיבת ההשקה של the-hub תתקיים ב-15 למאי, יום ו', מ-13:00 ועד השקיעה בדרך בגין 55, קומה 7 בתל-אביב. תהיה מוזיקה חיה, בר משקאות וכיבוד קל, תצוגות מיזמים והרבה אוירה טובה ויצירתית. לפרטים נוספים לחצו כאן  . 
  

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל  hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

לקריאות נוספות לסדר:

"למרות ובזכות הכל, היום אני זכאי לתואר ראשון"

"יש "נפגעי צה"ל" - אסור לחלקם לקבוצות"

"אימונים בכוח רצון"

"מעודדים השתמטות מהצבא? לכלא"  

"אולי תרדו מהעליהום על מי שלא מתגייס?"