משפט קצב: מה נדע על הדיונים בתיק?
את ההמולה התקשורתית של פתיחת משפט קצב צפויים להחליף דיווחים שבדיעבד על פרוטוקולים שהוצגו בדיונים. מומחים למשפט סבורים שבית המשפט יקבל את בקשת הפרקליטות למשפט בדלתיים סגורות - כדי להגן על המתלוננות
אורות המבזקים ותקתוקי המצלמות ליוו אתמול (יום ה') את פתיחת משפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, המואשם באונס ועבירות מין נוספות. אלא שההמולה התקשורתית שהיתה בבית המשפט המחוזי צפויה לשכוך מעט, בין היתר מכיוון שהפרקליטות ביקשה לנהל את המשפט בדלתיים סגורות. מומחים למשפט פלילי מעריכים שהבקשה תתקבל, וכי בית המשפט לא יסטה מהחוק הישראלי המגן על מתלוננות בעבירות מין - גם אם מדובר בדמות ציבורית ומשפט כה מתוקשר.
משפט קצב:
- "פה זה כבר לא משפט שדה" / צפו בקצב בביהמ"ש הכל אודות קצב: מא' ועד א'
- הפגנה מחוץ למשפט: קצב לכלא, ועכשיו
פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, אומר כי אמנם לבית המשפט שיקול דעת האם לנהל משפט בדלתיים סגורות או פתוחות, גם במקרים של עבירות מין, "אבל כמעט שאין תקדימים להעדפת אינטרס הציבור על אינטרס המתלוננות".
לדברי גרוס, אם כל המתלוננות בתיק היו מוותרות על ההגנה שניתנה להן, ממילא היה פג הטעם לסגירת הדלתות - וניתן היה לקיים משפט פתוח. אפשרות זו לא נראית סבירה במיוחד - ודאי נוכח העובדה שאת הבקשה לדיון בדלתיים סגורות הגישה הפרקליטות, המייצגת את התביעה.
עם זאת, משפט קצב לא צפוי להיות מאופל לגמרי, שכן לרוב נוהג בית המשפט לאפשר פרסום עדויות בתיקים של עבירות מין, לאחר השמטת פרטים העשויים לפגוע בצנעת הפרט של המתלוננות. "כשחלק מהדיונים מסתיימים, אין כל סיבה שפרוטוקול שלא יכול לפגוע בפרטיות לא יפורסם", אומר גרוס. "זה נעשה בעבר, והדבר מהווה איזון בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על פרטיות המתלוננות".
האינטרס הציבורי: לא לחשוף
בעבירות מין קלות יותר מזו שבה מואשם קצב - כמו למשל במשפטו של חבר הכנסת חיים רמון - התיר בית המשפט לנהל את הדיון בדלתיים פתוחות, ואולם עדותה של המתלוננת בתיק נוהל ללא קהל. האם קיים סיכוי לקיום משפט קצב בדרך זו? ד"ר ג'ודי ברודר, מומחית לדיני ראיות מאוניברסיטת תל אביב, אינה סבורה כך.
"העובדה שהנאשם הוא דמות ציבורית לא צריכה לשנות במקרה של עבירות מין", היא אומרת. "גם עדותו של קצב יכולה לחשוף פרטים שיפגעו במתלוננות ולנו, כציבור, אין זכות לדעת את הפרטים האישיים והאינטימיים של הקורבנות. זה לא מעניינו של הציבור - הוא אינו בית משפט. זה לא יתרום דבר וחצי דבר... הכרעת הדין, לעומת זאת, בעלת חשיבות ולכן תפורסם תוך השמטת פרטים. מקרה שונה אך דומה היה בתיק ואנונו, שגם אז לכאורה הייתה זכות לציבור לדעת, אולם השיקול הביטחוני גבר".
ד"ר ברודר מציינת כי למרות שמבחינת אינטרס הנאשם נראה שצריך לחשוף את שם המתלוננת אם היא מתלוננת שווא, ואז אולי גם לאתר אנשים נוספים מעברה שהתלוננה נגדם ללא סיבה. "אלא שגישה זו נוגדת את האינטרס הציבורי", היא מסבירה. "אם נחשוף מתלוננות בעבירות מין, תוך כמה שנים לא יהיו יותר עדויות של קורבנות מין בבתי המשפט, וההפסד הציבורי יעלה על ערך הגנת הנאשם. רק אם ידוע שיש משהו קונקרטי בחשיפת המתלוננות, שעשוי לסייע לנאשם, זכותו תגבר וכדי להגן על המתלוננות הפרקליטות תמיד תוכל למשוך את כתב האישום. אחרת, אין סיבה להטות את דעת בית המשפט מהנאשם לקורבן".