האפיפיור נפרד: החומה - מראה מעציב ביותר
ביקורו של בנדיקטוס ה-16 בישראל הגיע לקו הסיום. לפני צאתו, התייחס לגדר ההפרדה: "אחד המראות המעציבים ביותר היה החומה". הוא חזר לביקור השנוי במחלוקת ביד ושם, והפעם דיבר על השמדת יהודים. הנשיא פרס: "ההצהרות במהלך הביקור נגעו ללבנו. בייחוד בנוגע לשואה"
האפיפיור בנדיקטוס ה-16 חתם בצהריים (יום ו') את ביקורו בישראל והמריא חזרה לוותיקן. בנאום הפרידה בנתב"ג, התייחס לסוגיית השואה - ובניגוד לדברים הפושרים ב"יד ושם", דיבר הפעם על היהודים שהושמדו בשואה. הוא הביע תקווה שחזון שתי המדינות יתגשם, והתייחס גם לגדר ההפרדה שראה בביקורו ברשות הפלסטינית: "אחד המראות המעציבים ביותר היה החומה".
הכס הקדוש שחזר את ביקורו בישראל: "לאחר הטקס במשכן הנשיא חוויתי את אחד הרגעים המכובדים ביותר במהלך שהותי בישראל - הביקור ביד ושם, אתר ההנצחה לשואה, שם פגשתי כמה מן השורדים שסבלו מזוועות השואה. המפגשים האלה שריגשוני עמוקות, העלו בי זכרונות מביקורי לפני שלוש שנים במחנה המוות באושוויץ, שם יהודים רבים כל כך - אמהות, אבות, ילדים, נשים, אחים, אחיות, חברים, הושמדו באכזריות תחת משטר מרושע שהפיץ אידיאולוגיה של אנטישמיות ושנאה".
סוף הביקור בישראל (צילום: AFP)
ביומו האחרון בארץ הקודש, התפלל בכנסיית הקבר בירושלים, אחר כך נפגש עם הפטריארך הארמני. אחר כך הגיע לנמל התעופה בן גוריון, שם נפרדו ממנו הנשיא פרס וראש הממשלה, בנימין נתניהו.
הוא פנה בצורה נרגשת וביקש לפנות לדרך השלום: "הרשו לי לפנות לכל תושבי האדמה הזו בקריאה זו: לא עוד שפיכות דמים. לא עוד קרבות. לא עוד טרור. לא עוד מלחמה. במקום זאת בואו נשבור את מעגל הקסמים של האלימות, מי ייתן ויכון שלום בר קיימא המבוסס על צדק, מי ייתן ויהיה פיוס הדדי כן והחלמה, מי ייתן וכל העולם יכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל ובזכותה ליהנות משלום מביטחון בתוך גבולות הזוכים להכרה בינלאומית. מי יתן ותוכר גם זכותו של העם הפלסטיני למולדת ריבונית ועצמאית, בזכותו לחיות בכבוד ולנוע בחופשיות. מי ייתן ופתרון שתי המדינות יהפוך למציאות ולא יישאר חלום".
הוא נזכר במראה גדר ההפרדה שראה בביקור ברשות הפלסטינית: "אחד המראות המעציבים עבורי במהלך הביקור היה החומה. בעודי עובר לאורכה התפללתי לעתיד שבו עמי ארץ הקודש יוכלו לחיות יחדיו בשלום ובהרמוניה, ללא צורך באמצעים כאלה של ביטחון והפרדה, ושיכבדו וייתנו אמון אחד בשני, וינטשו את כל צורות האלימות והתוקפנות".
עם אבו מאזן על רקע החומה (צילום: AFP)
הנשיא שמעון פרס ניסה לתקן במשהו את הרושם שנוצר בעקבות התקרית ביד ושם, ואמר לכס הקדוש: "ההצהרות שלך במהלך הביקור כאן היו כבדות משקל, ונגעו ללבנו. בייחוד ההצהרה בנוגע לשואה שאסור שתישכח ואסור שתוכחש ושיש להילחם באינטנסיביות באנטישמיות".
הוא אמר לאפיפיור כי ביקורו תרם תרומה משמעותית לקשרים החדשים בין ירושלים לוותיקן: "אני מקווה שביקורך איפשר לך לעמוד על מאפייניה של ארצנו: יופיה, החיוניות שלה, בניה ובנותיה, האנרגיה האינסופית של עמנו. אך בראש ובראשונה - השאיפה הכנה לשלום של כל הישראלים. שלום עם שכנינו, עם האויבים הרחוקים. שלום עם כולם".
פרס: אל תיתן לטרוריסטים לחטוף את האמונה
פרס דיבר על הצורך להפריד את האמונה מהטרור, "ולמנוע מטרוריסטים לחטוף את האמונה על-ידי הסוואת פעולת הטרור באמתלה שקרית של משימה דתית. הוד קדושתך, אני מאמין כי מנהיגותך הרוחנית הגדולה עשויה לסייע לאנשים להבין שאלוהים אינו נמצא בנפשם של טרוריסטים. זו משימה היסטורית ששוכנת ביכולת הגדולה שלך להשפיע על אחרים".
הנשיא הודה מקרב לב לאפיפיור על ביקורו, "העולם והעם היהודי עקבו אחרי צעדיך בארצנו בעניין רב ובכבוד רב. הגדרת הביקור כצליינות של שלום היתה מרגשת. אנחנו בטוחים שתמשיך במשימת השלום בשובך לוותיקן... מילים לא יוכלו לבטא את תחושותיי. אוכל לומר רק בפשטות: תודה לך. באת בשלום ואתה הולך בשלום - ונאמר לך שלום. אסיים בדברי הנביא ישעיהו: 'כִּי-בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן' (ישעיהו נה,יב)".
בכך מגיע לסיומו ביקורו בן חמשת הימים של האפיפיור בישראל, שהתאפיין בעליות ומורדות. עם נחיתתו ביום שני התקבל בכבוד מלכים בבית נשיא המדינה, אך אותו היום הסתיים דווקא בטונים צורמים: תחילה עורר עליו ביקורת חריפה בשל נאומו ביד ושם, שלא כלל התנצלות על השואה,
ולאחר מכן נאלץ לנטוש דיון בין-דתי בירושלים בגלל התפרצות של ראש בתי הדין השרעיים, תייסיר תמימי, שקרא קריאות בגנות ישראל.
המשך ביקורו התאפיין בניסיון להתרחק מפוליטיקה והתמקד באתרים דתיים. ביום שלישי סייר בירושלים ובין היתר ביקר בהר הבית ובכותל המערבי; ביום רביעי ביקר בבבית לחם ובין היתר הנחה מיסה בכנסיית המולד וצפה בגדר ההפרדה; את יום רביעי הקדיש לנצרת, שם קיים מיסה בפני 40 אלף מאמינים בהר הקפיצה.
האפיפיור חוזר לרומא בטיסת אל על. את הכס הקדוש ומלוויו ישרתו 20 דיילים ואנשי שירות בני שלוש הדתות המונותיאיסטיות.