שר ההגנה האמריקני: לא נהנה מהתפקיד

"האמת היא שלהיות שר המלחמה בזמן מלחמה זה דבר כואב מאוד. איך אפשר לאהוב את התפקיד הזה?". רוברט גייטס משמש כבר שנתיים וחצי כשר ההגנה של ארצות הברית, אך בראיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקנית, הוא אומר - זה לא תפקיד שמתרגלים אליו.

"כשאתה מגיע לוולטר ריד (בית החולים הצבאי בוושינגטון בו מאושפזים פצועי מלחמה נכים קטועי איברים), ואתה יודע שאתה שלחת את הגברים והנשים הצעירים האלה למקומות מסוכנים", אומר שר ההגנה, זה לא תפקיד מהנה. בראיון שישודר במלואו ביום ראשון מספר גייטס על הקשיים האישיים שלו כמי שאחראי למלחמה בעיראק, באפגניסטן ובטרור הבינלאומי.

גייטס, שהיה בעבר ראש ה-CIA, הוא שר ההגנה הראשון בהיסטוריה האמריקנית שנשאר לשרת שני נשיאים בזה אחר זה ועוד ממפלגות יריבות. "אני שלחתי כל חייל לשדה הקרב ואני לא שוכח את זה לשנייה. אני לא נהנה מהתפקיד שלי", הוא מודה.

גייטס החליף את דונלד רמספלד כשהמלחמה בעיראק הסתבכה ועזר לנשיא לשעבר ג'ורג' בוש לייצב את המצב ולהשיג הכרעה. לאחר מכן, נעתר לבקשת הנשיא ברק אובמה לשרת בממשלו למשך שנה אחת לפחות. הוא נשאל מדוע שר הגנה שאינו נהנה מתפקידו נעתר לבקשת הנשיא. לדבריו, "כי זו חובתי ואני עושה את זה כמעט בלעדית למען הגברים והנשים במדים המשרתים אי שם. אני עושה ככל יכולתי לעזור להם וכל השאר אינו חשוב מבחינתי".

יוצאים מעיראק, שוקעים באפגניסטן

גייטס, שהוא עצמו רפובליקני, נתבקש בראיון לתאר את עבודתו לצד שני הנשיאים. הוא בחר את מילותיו בקפידה כדי לא לפגוע באחד מהם. על בוש הוא אמר: "מחויב, מתחקר ולהוט לקבל החלטה ולעבור הלאה". את אובמה מתאר שר ההגנה גייטס: "מתייעץ, פסקני ורגוע".

אם המלחמה בעיראק היא המלחמה של בוש, הרי שעכשיו המלחמה באפגניסטן היא המלחמה של אובמה. תחת הנהגתו של גייטס מוציאה ארה"ב בהדרגה את חייליה מעיראק ושוקעת בתוך מלחמה קשה ובעייתית באפגניסטן.

הגנרל דייויד פטראוס, שהיה מפקד המערכה בעיראק והצליח להביא להכרעה שם, מנסה להוביל למצב דומה באפגניסטן שבו יאומנו כוחות צבא ומשטרה מקומיים שיחליפו בהדרגה את החיילים של ארה"ב וברית נאט"ו.

גייטס העריך שהצבא האפגני יוכל להתחיל להוביל את המבצעים הצבאיים במדינה בתוך שנתיים עד ארבע שנים. לדבריו, מדי שנה מצטרפים עוד 20 אלף חיילים אפגנים חדשים ויעברו שנים לפני שהצבא האפגני יכלול 160 אלף חיילים - המספר הדרוש כדי לשלוט עצמאית במדינה.