ניסה לרצוח את אמו "מתוך רחמים" - וייכלא לשנה

שלמה ראב מקריית מוצקין, הורשע שניסה לרצוח את אמו הקשישה, ונידון הבוקר (יום ב') לשנת מאסר בפועל בבית משפט המחוזי בחיפה. השופטים נחלקו בדעותיהם לגבי חומרת העונש - חלקם גרסו כי ניתן להסתפק בעבודות שירות, ואחרים דרשו לגזור עליו מאסר.

בסוף חודש יוני בשנה שעברה הגיע ראב, בן 59, לתחנת משטרת זבולון. הוא הציג את עצמו בפני היומנאי והתוודה כי בשתי הזדמנויות ניסה לרצוח את אמו הקשישה, באמצעות מתן כדורים במינון מוגבר. באותה עת היתה האם מאושפזת בבית החולים רמב"ם בחיפה. הוא הסביר כי ניסה לגאול אותה מיסוריה. לטענתו, אהב את אמו וביקש להמיתה "המתת חסד".

בכתב האישום נטען כי ראב פורר כדורים מסוגים שונים, והעביר את האבקה לקפסולות ריקות, של תרופות שהאם לקחה באופן סדיר. האם אושפזה במצב של תרדמת בבית החולים, אולם חייה ניצלו. בסופו של דבר היא הלכה לעולמה באוגוסט אשתקד.

ראב הורשע על פי הודאתו בניסיון רצח. עו"ד תמי אולמן, שייצגה אותו, תיארה בפני בית המשפט מסכת של עשר שנים בהן טיפל ראב במסירות באמו הקשישה והחולה. גם התובע, עו"ד צחי נימירובסקי מפרקליטות מחוז חיפה, הזכיר את המסירות של ראב לאמו, אולם דרש למרות הכול להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל. הוא ציין כי על אף המסירות הרבה - האם מעולם לא ביקשה ממנו שיקצר את חייה בדרך זו.

"אמא שלי גססה לפני עיניי"

השופטים נחלקו בדעותיהם לגבי גזר דינו של ראב. השופטת צילה קינן הייתה המקלה ביותר, וטענה כי די בחצי שנת מאסר, שתרוצה בעבודות שירות. השופטת חני הורוביץ הייתה המחמירה, וגרסה כי יש לגזור מאסר בפועל של שנה וחצי, ואילו אב בית הדין, השופט אילן שיף, גזר שנת מאסר בפועל ובסופו של דבר זהו העונש שנקבע.

"אמא שלי לא גססה בבית חולים, אמא שלי לא גססה בבית אבות או בהוספיס. אמא שלי גססה לפני עיניי שנתיים ימים. שנתיים ימים. יום אחר יום. שעה אחרי שעה", כתב ראב במכתב לשופטים. "במשך חודשים 'ישנתי' בלילות בחדרה של אמא מטה לצד מטה כששעון מעורר מעיר אותי כל שעה או שעתיים לבדוק אם צינורית החמצן נמצאת במקומה".

השופטת הורביץ, שקראה להחמיר, קבעה כי מסירותו של ראב לאמו יוצאת דופן,

אך הדגישה את הצורך "לשדר לציבור בקול צלול וברור כי מדובר במעשה אסור וחמור". לעומתה, השופטת קינן, שביקשה להקל, הדגישה: "הנאשם עשה את שעשה מתוך דחף רגעי, בלתי מושכל, שנבע ממצב נפשי קשה, מאבדן עשתונות, שברון לב, ייאוש ותסכול".

לבקשת הסנגורית, עוכב ביצוע גזר הדין בחודש, על מנת לאפשר ערעור לבית המשפט העליון. בתום הדיון התקשה ראב לדבר, ורק שלף מכיסו את תמונתה של אמו המנוחה, והתקשה להסתיר את דמעותיו. עו"ד אולמן אמרה כי תשקול ערעור לבית המשפט העליון, לאחר לימוד גזר הדין. "בית המשפט התלבט, זה מאוד יוצא דופן שיש שלוש דעות", אמרה.