דו"ח באירלנד: כמרים ונזירות התעללו באלפי ילדים

כמרים ונזירות בבתי ספר קתוליים באירלנד הטילו אימה על אלפי ילדים וילדות ופקחי הממשלה כשלו במניעת התעללויות כרוניות שכללו מכות, אונס והשפלה - כך קבע היום (ד') דו"ח שפורסם בתום חקירה רשמית ושנויה במחלוקת שהתנהלה במשך תשע שנים.

שופט בית המשפט העליון, שון ריאן, חשף אחר הצהריים את הדו"ח בן 2,600 עמודים שחיברה ועדת החקירה להתעללות בילדים. החקירה התבססה על אלפי עדויות שנגבו מתלמידים לשעבר וכן עובדים לשעבר ביותר מ-250 מוסדות חינוך בניהול הכנסיה.

יותר מ-30 אלף ילדים שהסתבכו עם החוק או שבאו ממשפחות מפורקות - קטגוריה שפעמים רבות כללה אמהות לא נשואות - נשלחו לרשת של בתי ספר תעשייתיים, בתי יתומים, הוסטלים ומוסדות לטיפול בעבריינים צעירים החל משנות ה-30' ועד שאחרון המתקנים הללו נסגר בשנות ה-90'.

הדו"ח קבע כי התעללות מינית ואונס היו תופעות נפוצות במוסדות שאליהן נשלחו הבנים, ואשר נוהלו בעיקר על ידי מסדר "האחים הנוצרים". ילדות שהיו נתונות לפיקוח נזירות סבלו פחות מהתעללות מינית, אך סבלו מהשפלות תכופות.

קורבנות המערכת דרשו מזמן שתיחשף האמת על החוויות שנאלצו לעבור, על מנת למנוע את הישנות המקרים בעתיד. ואולם רוב מנהיגי הדת דחו את הטענות כהגזמות ושקרים, והעידו בוועדה שגם אם היו מקרים של התעללויות, האחריות נופלת על כתפיהם של הפרטים שביצעו אותה, שרבים מהם כבר הלכו לעולמם.

"הייתה אווירה של פחד"

הדו"ח בן חמשת הכרכים מצדד כמעט לחלוטין בעמדת החניכים לשעבר. הוא קובע שגורמים בכנסיה נהגו להגן על פדופילים בקרבם מפני מעצר. "אווירה של פחד, שנוצרה באמצעות ענישה אקראית, פולשנית ומוגזמת, הייתה מנת חלקם של רוב המוסדות ובכל אלו שנועדו לבנים. הילדים חיו בפחד יום-יומי ולא ידעו מתי או מהיכן תגיע המכה הבאה", נכתב בדו"ח.

הוועדה קבעה שהעדויות מהגברים והנשים, שכיום בשנות ה-50 עד 80 לחייהם, הוכיחו מעבר לכל ספק שמערכת החינוך הנוצרית נהגה בילדים כאסירים ועבדים, ולא התייחסה אליהם כאל בני אדם בעלי זכויות. הדו"ח הציע לממשלה 21 דרכים להכיר בכשלי העבר, ובכלל זה הקמת אנדרטה ומתן ייעוץ וחינוך לקורבנות. עוד הוצע לשפר את השרותים הקיימים לרווחת הילדים.  

הממצאים לא ישמשו לתביעות פליליות, בין היתר משום ש"האחים הנוצרים" תבעו את הוועדה ב-2004 והצליחו לגרום לבית המשפט להורות על אי פרסום הזהויות של כל חברי המסדר, אם חיים או מתים. המסמך הסופי לא כולל שמות אמיתיים, לא של קורבנות ולא של האחראים להתעללויות. מנהיגי הכנסיה באירלנד והוותיקן טרם הגיבו לדו"ח.

הממשלה האירית הודיעה שכבר הקימה מערכת לפיצוי 12 אלף קורבנות וכי רק 2,000 טרם קיבלו את הכספים שמגיעים להם. הקורבנות זכו לפיצוי, בסך 65 אלף אירו (90 אלף דולר), רק בתמורה להתחייבות מצידם שלא יתבעו את המדינה או את הכנסיה. מאות קורבנות אחרים סירבו לתנאי והעדיפו לתבוע את המתעללים.