השרים דורשים לקצץ את קיצוץ שכרם

הצעת שטייניץ עלתה לראשונה לפני כשבועיים וכבר יש עליה חילוקי דעות בין השרים. הרעיון נזרק לקראת אישור התקציב, במהלך דיון על המחלוקת בין האוצר להסתדרות על הדרישה להקפיא את השכר במגזר הציבורי במסגרת עסקת החבילה. שטייניץ העיר כי אין לדבר על קיצוץ בשכר העובדים לפני ששרי הממשלה יתנו דוגמא אישית בוויתור מהותי על חלק משכרם.

שכר השרים עומד היום על כ-39 אלף שקלים לחודש ברוטו. שכר ראש הממשלה עומד על כ43 אלף שקלים ושכר סגני השרים זהה לשכר הח"כים ועומד על 36 אלף שקלים ברוטו.

"זו הכנסתנו היחידה"

השר היחיד שתמך מייד ובגדול בהצעת שטייניץ היה שר המשפטים יעקב נאמן. הוא הציע ששרי הממשלה יוותרו על 10% משכרם, כפליים מהצעתו שטייניץ. אולם, שרים אחרים מתנגדים בין השאר טוענים, כי מדובר בהכנסתם היחידה נוכח האיסור שחל עליהם לעבוד ולקבל הכנסה נוספת.

גם המתנגדים מוכנים להתפשר - אבל, לכל היותר, הם מוכנים לקיצוץ סמלי של 1%. שלא במפתיע, איש מהמתנגדים לקיצוץ אינו מדבר על כך עם התקשורת, וכולם מעדיפים לנהל את מאבקם בקיצוץ שכרם מאחורי הקלעים, בשיחות שקטות עם שטייניץ ופקידי האוצר.

בנוסף, הזכירו המתנגדים כי הממשלה הקודמת הקפיאה לא מכבר את שכר השרים והם וויתרו על תוספת של 3.8% בהסדר שמעלה את שכרם בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק. הם טענו כי אם תתקבל הצעת שטייניץ יוצא שהם יוותרו בפועל על כ-9% משכרם. בעיה נוספת עלתה לגביי סגני השרים. כל קיצוץ בשכרם יעמיד אותם בעמדה נחותה מול הח"כים אם שכרם של אלו לא יקוצץ במקביל.

בעיה נוספת קשורה לפיצול ברשויות הממונות על שכר הבכירים. שכר ראש הממשלה והשרים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת. את שכר הח"כים קובעת ועדה ציבורית קבועה שפועלת ליד ועדת הכנסת הממונה על סדרי עבודת הבית ותנאי עבודת הח"כים. בעבר היה תאום בין שתי הזרועות כל פעם שעלה הצורך להקפיא את שכרם והם פעלו במשולב בתקופות משבר, במסגרת תוכניות כלכליות בימי נתניהו - בתקופתו הראשונה כראש ממשלה ושר האוצר בעשור הנוכחי.

לפיכך, הטיפול בהצעתו של שר האוצר לקראת הדיון בממשלה הצפוי לאחר חג השבועות כולל בירורים במישור הפוליטי שאותם יוביל שטיניץ באופן אישי, בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו שככל הנראה כבר תומך עקרונית בהצעת שטייניץ.