בשבוע הבא: "חוק הנאמנות" יובא לאישור השרים

האם סערת החקיקה הבאה בפתח? אחרי שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק האוסר על ציון יום ה"נכבה", תוך צירוף עונש מאסר לעוברים על החוק - מתכוננים ב"ישראל ביתנו" לרתום את השרים לצעד הבא: תיקון לחוק האזרחות.

התיקון לחוק, שכונה בעבר "חוק הנאמנות", צפוי לעלות לדיון בוועדת השרים

בשבוע הבא. בסעיפים שנוספו לחוק נקבע כי "תנאי לקבלת אזרחות לפי חוק זה יהא כי מקבל האזרחות הצהיר אמונים". בהצעה נכתב גם נוסח הצהרת האמונים, שצפוי לעורר מחלוקת: "אני מתחייב להיות נאמן למדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית, לסמליה ולערכיה, ולשרת את המדינה, ככל שאדרש לכך, בשירות צבאי, או בשירות חלופי, כפי שיקבע בחוק".

בתיקון החדש לחוק מוצע גם כי חתימה על הצהרה זו תהיה תנאי לקבלת תעודת זהות בידי מי שנולד בארץ. עוד נקבע כי שר הפנים יהיה רשאי לבטל את אזרחותו של אדם שלא קיים את חובתו לשרת בשירות צבאי או בשירות חלופי.

חברי הכנסת שעומדים מאחורי ההצעה, דוד רותם, רוברט אילטוב,

משה (מוץ) מטלון ואלכס מילר, כתבו בהסברים שצירפו להצעת התיקון לחוק כי "הקשר בין אזרחות ונאמנות למדינה הוא קשר בלתי ניתן לניתוק".

עוד הוסבר כי "בשנים האחרונות התגלה כי האזרחים במדינת ישראל אינם נאמנים למדינה, לסמליה ולערכיה, והם משתמטים משירות צבאי או שירות לאומי". הצעה ברוח זו היתה אחד מהסעיפים העיקריים במצעה של מפלגת "ישראל ביתנו" טרם הבחירות.

החוק החדש צפוי לעורר סערה, לאחר שאתמול אישרו השרים את הצעת חוק הקובעת כי מי שיציין את יום הנכּבה ("אסון" הקמתה של ישראל) יועמד לדין ועלול לרצות שלוש שנות מאסר. החוק יובא להצבעה טרומית בכנסת עוד השבוע. השרים מיכאל איתן ויצחק הרצוג התנגדו ואילו משולם נהרי נמנע. גם נציגת היועץ המשפטי לממשלה, אורית קורן, התנגדה להצעה, אך זו אושרה.