המחוזי: ביהמ"ש לתעבורה מקל על שיכורים
בית משפט לתעבורה הטיל עונשים קלים יחסית על 16 נהגים שנתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול. פרקליטות מחוז ירושלים הגישה ערעורים בכל המקרים, ובית המשפט המחוזי קבע: יש להחמיר בעונשים - כדי להשיג הרתעה
"ענישה מכבידה תשיג הערך החינוכי שבהפנמת חומרתה של עבירת הנהיגה בשכרות, וכן תביא להרתעת הציבור כולו, באופן שיסייע במיגורה של התופעה המדאיגה ובהוקעתה". כך קובע בית המשפט המחוזי בירושלים, בפסק דין המחמיר את עונשם של 16 נהגים שנתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול. הנהגים נשפטו בבית משפט לתעבורה וקיבלו עונשים קלים יחסית, החורגים מעונשי המינימום הקבועים בחוק. אולם, לאחר דיון ב-16 ערעורים שהגישה פרקליטות מחוז ירושלים, ביטל בית המשפט המחוזי את פסיקות בית המשפט לתעבורה, והחליט כי יש להחמיר את עונשי הנהגים.
בפסק הדין, מותח השופט עוני חבש ביקורת חריפה במיוחד נגד בית המשפט לתעבורה, שהקל בעונשי הנהגים: "בית המשפט (לתעבורה) נימק הסטייה מפסילת המינימום בביטויים עלומים כמו 'שקלתי', 'לאור הבעייתיות', וגם 'אין צורך למצות את הדין'... לא בואר מהי הבעייתיות, לא ברור מה היו השיקולים אשר הצדיקו הפחתה בעונש המינימום... יש בסטיית בית המשפט לתעבורה מהנחיותיו של בית המשפט העליון כדי לפגוע במערכת המשפט, בתדמיתה ובאמון הציבור".
"נאשם אשר העז לנהוג בגילופין, ייאלץ לשאת בתוצאות מעשיו" (צילום ארכיון: מאיר אוחיון)
מתי אפשר להקל בעונש?
השופט חבש מבהיר בפסק הדין כי חריגה מעונש המינימום הקבוע לעניין נהיגה בשכרות - פסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים לפחות - מחייבת סיבות מיוחדות ואף חריגות. השופט מסביר כי ב"נסיבות חריגות" אין לראות סיבות אישיות "רגילות", כמו ריכוז אלכוהול הגבוה רק במעט מהקבוע בחוק, או עבר תעבורתי נקי. לדבריו, גם סיבות כמו שימוש ברישיון הנהיגה לצורכי פרנסה, או העובדה כי הנאשם מסייע לבני משפחה ותורם לחברה, אינן יכולות לשמש עילה להפחתת הפסילה המינימאלית."עבירות הנהיגה בשכרות נמצאו כגורם מרכזי לגרימתן של תאונות דרכים", מסביר בפסק דין השופט חבש. "במצב דברים זה, יטה האיזון שבין שיקולי הענישה לכיוונו של האינטרס הציבורי, המבכר זכויותיו של הכלל על-פני נסיבותיו של הפרט... נאשם אשר העז לנהוג בגילופין ונתפס בעודו עושה כן, ייאלץ לשאת בתוצאות מעשיו". השופט מוסיף כי דרושה ענישה מכבידה בעניין נהיגה בשכרות, וזאת על-מנת להרתיע את הציבור מפני ביצוע העבירה מלכתחילה.
זהירות - הסדר טיעון
הערעורים שהגישה הפרקליטות נוגעים ברובם להסדרי טיעון אליהם הגיע בית המשפט לתעבורה עם הנאשמים. במסגרת הסכמים אלה, הסכים בית המשפט לתעבורה להשית עונשים קלים "בתמורה" להודאת הנאשמים בעבירת הנהיגה בשכרות. עונשים אלה התקבלו למרות התנגדות התביעה, ולמרות שלא נומקה כראוי החריגה מעונשי המינימום.
בבית המשפט המחוזי, שדן ב-16 הערעורים שהגישה הפרקליטות, לא אהבו את התנהלותו של בית המשפט לתעבורה. השופט חבש פסק את "הסדרי הטיעון", בהסבירו כי הסדרים מעין אלה מושגים רק בין הנאשם והתביעה - ואין לבית המשפט לקחת חלק בגיבושו. "יש להצטער על התנהלותו זו של בית המשפט לתעבורה", מציין השופט חבש, "אשר מערערת אמונם של הבאים בשערי מערכת המשפט".
כאמור, לאחר שעיין בכל אחד מהמקרים שהובאו בפניו, החליט השופט להחמיר את העונשים שקיבלו 16 הנהגים, אם כי נמנע בסופו של דבר להשית את מלוא הפסילה. זאת, מאחר שביקש להתחשב בכך שהנאשמים ראויים למידת התחשבות לאור "הסדרי הטיעון". וכך כותב השופט בדברי הסיכום של פסק הדין: "בקשתו של בית המשפט לתעבורה להקל על המשיבים מסיבות לא ברורות, אך הזיקה להם, כאשר מצאו עצמם משיבים לערעורים וייאלצו לשאת בתוצאותיהם: החמרה משמעותית בעונשיהם".
לפנייה לכתב/ת 
