תבוטל הצנזורה על סרטים

לראשונה מאז כניסתה לתפקיד, שרת התרבות לימור לבנת הציגה הבוקר (ד') נייר עמדה ובו מספר נקודות מרכזיות בהן היא מתכוונת לעסוק במהלך כהונתה. לבנת הציגה קווים למשנתה במסגרת כנס מועצת הפיס לתרבות ולאמנות שהתארח ביומיים האחרונים בפסטיבל ישראל בירושלים ועסק במדיניות התרבות בארץ.

השרה הפתיעה את המשתתפים באירוע כשהודיעה על כוונתה לבטל את

הצנזורה על סרטי קולנוע. "זהו מוסד מנדטורי שעדיין פועל בישראל", אמרה. "לפני כשש שנים הגישה ועדה בראשותה של פרופסור גבריאלה שלו דו"ח הממליץ לבטל את הסמכות לצנזר סרטים ולהסתפק רק בסיווגם לפי מידת התאמתם לצפיית ילדים. המלצות אלה לא יושמו עד כה. סמכות הצנזורה צומצמה מאוד בשנים האחרונות בפסיקות בג"צ וגם השינויים הטכנולוגיים המאפשרים כיום צפייה בסרטים באינטרנט ללא כל הגבלה, הפכו את הצנזורה לבלתי רלבנטית. לאור זאת, החלטתי לאמץ את המלצות ועדת שלו ולבטל את הצנזורה על סרטים".

לבנת הוסיפה כי הסמכות לסווג סרטי קולנוע תישאר על כנה. זהו למעשה ניסיון שני של לבנת לבטל את הצנזורה על סרטים. קדמה לכך הצעת חוק שהוגשה ב-2005 לעיון משרד המשפטים אך בשל הקדמת הבחירות נדחתה. הכרזת הכוונה הנוכחית, לדברי לבנת, היא יצירת מחויבות לנושא. יש להדגיש כי הצנזורה על מחזות, המושתתת גם היא על חוק מנדטורי, בוטלה כבר ב-1988 על ידי שר הפנים דאז דרעי.

"תרבות שאין לה עבר, היא תרבות ללא עתיד"

בנוסף התייחסה השרה לבנת לאחריות המדינה על שימור ותיעוד אוצרות התרבות הישראלית המתגבשת: "במשך יותר ממאה שנה של עשייה עברית נוצרו כאן יצירות מופת בכל תחומי התרבות, אבל יצירה לחוד ותיעוד לחוד. חלק מהיצירות נשמר כיום בתנאים מחפירים וחלקם אף נעלם ואינו ניתן לשחזור. תרבות שאין לה עבר, היא תרבות ללא עתיד. לכן חובה עלינו לעסוק בשימור יצירות העבר ובתיעוד ההווה".

לבנת הגדירה את הנושא כמשימה לאומית ואמרה כי בשנים הקרובות משרד התרבות ישקיע משאבים בהקמת ארכיון מסודר לזמר העברי שיעסוק בתיעוד ובמחקר וייתן קורת גג למפעלי שימור, כמו למשל פרויקט הזמר העברי של חתן פרס ישראל נחום היימן והארכיונים של נעמי שמר ואהוד מנור. "במקביל נכין תוכנית להקמת ארכיון מרכזי לאמנויות הבמה", הוסיפה והדגישה, "הארכיון ירכז את התיעוד החלקי הקיים כיום בארכיונים שונים ויתחיל במקביל גם בתיעוד מקצועי ומסודר של הקלטת יצירות של מלחינים ישראליים, צילום הצגות ומופעי מחול, תיעוד עבודתם של יוצרים מרכזיים וכדומה".

בשנה הקרובה, אמרה לבנת, תהווה התוכנית להקמת הארכיון בסיס לגיוס המשאבים הדרושים לביצוע המשימה. על פי שאיפת השרה ארכיון הזמר העברי וארכיון אמנויות הבמה ישולבו בתוך הספריה הלאומית החדשה.

"להגדיל את תקציב התרבות של מפעל הפיס"

נושא נוסף שעלה בנאומה של לבנת היה קריאתה להנהלת מפעל הפיס, הגוף שיזם ומארח את הכנס, להגדיל את ההשקעה בתרבות ובאמנות. "ההכנסה נטו של מפעל הפיס בין 2002-2008 גדלה על פי הפרסומים ב-350 מיליון שקל. תקציב המועצה לתרבות ואמנות של מפעל הפיס, לעומת זאת, ירד בתקופה זו באופן הדרגתי ועומד כיום על שליש. זו הזדמנות מצוינת לקרוא להנהלת הפיס להודיע על הגדלת ההשקעה בתרבות ב-15 מיליון שקל נוספים".

דבריה של לבנת הצליחו להקפיץ לא מעט מחברי הנהלת מועצת הפיס והקהל, שטענו כי מדובר בניסיון נוסף לגלגל נושאים המצויים באחריותה של המדינה ממנה והלאה. מוטי ששון, יו"ר המועצה לאמנות ולתרבות של מפעל הפיס, אמר בתגובה: "הניסיון לגלגל את האחריות של המדינה על מפעל הפיס בנושא חינוך, תרבות וספורט הוא שערורייתי. מפעל הפיס הוקם על ידי ראשי ראשיות מקומיות במטרה להיטיב עם אזרחיהם ולא בכדי לקחת את תפקידה של המדינה או להחליף אותה בשמירה על מחויבויותיה.

"המדינה בורחת באופן שיטתי מאחריות בתחומי התרבות, החינוך, הרווחה והספורט. זה מרגיז כי אחריות זו היא חובתה על פי חוק. אני מצפה מהשרה לימור לבנת שתפעל להגדלת תקציב התרבות מתקציב המדינה, כי כך ראוי. אני סומך עליה שתעשה כן. למרות שאין הדבר חלק מהמנדט של מפעל הפיס, החליט הדירקטוריון להקצות תקציב של כחמישה אחוזים מתקציבו הכולל לתמיכה ביוצרים, ביצירה וביוזמות תרבות ואמנות".

סערה זוטא נוספת התרחשה כאשר לבנת ענתה, במקביל, לשאלה שנדונה מספר פעמים במהלך הכנס ועסקה ביחס בין מרכז לפריפריה. "חובתה של המדינה לחזק את הפעילות התרבותית בפריפריה", אמרה לבנת, אך הדגישה "יחד עם זאת, גופי התרבות במרכז הם יצרנים משמעותיים של פעילות תרבות הנצרכת בפריפריה, ואם נחליש את המרכז, גם הפריפריה תיפגע". דבריה אלה עומדים בניגוד לטיעוניו של קודמה בתפקיד, ראלב מג'אדלה, שדיבר על העדפה מתקנת של הפריפריה והעברת תקציבים מן המרכז החוצה.

לבנת חזרה ודיברה, כפי שעשתה בקדנציה הקודמת שלה במשרד התרבות, על תיקון העיוות בכל הנוגע לחוק קלטות ריקות שנועד להגן על זכויות יוצרים וקובע פיצוי של חמישה אחוזים ממחזור המכירות של קלטות הנמכרות בישראל.

לבנת אמרה כי השינויים הטכנולוגיים מחייבים לשנות את החוק ולהתאימו למציאות. "יש לקבוע היטל מיוחד של חמישה אחוזים על כל המוצרים המשמשים לאחסון יצירות מועתקות ולחלק את הכספים שייגבו בין ארגוני היוצרים והמבצעים. זוהי הדרך הטובה ביותר להציל את תעשיית המוזיקה ולהבטיח תמלוגים הוגנים", הוסיפה. הצעת החוק הקודמת של לבנת בנושא, יש להדגיש, נתקלה בהתנגדות נחרצת של משרד המשפטים ומי שעמדה בראשו, השרה ציפי לבני, וספק אם תעבור גם תחת הממשלה הנוכחית.

תגובת הנהלת מפעל הפיס: "בעשור האחרון השקיע מפעל הפיס שישה מיליארד שקלים בפרויקטים לרווחת הקהילה. מרבית הכסף הושקע בחינוך. מיליארד שקלים הושקעו בתרבות, הן בתחום בינוי מבנים לתרבות והן בתמיכה בפרויקטים תרבותיים ואמנים. מפעל הפיס מעביר מדי שנה 50 אחוז מרווחיו לאוצר, לבינוי של בתי ספר. מדובר במאות מיליוני שקלים בשנה. מפעל הפיס אינו מתנגד לכך שחלק מהכספים יועברו לתמיכה בתרבות. שרת התרבות מוזמנת להידבר עם שר האוצר ולוודא שכך ייעשה".

חיליק גוטמן, ממלא מקום יו"ר המועצה לביקורת סרטים, אמר בתגובה לדברי השרה לבנת: "המועצה אינה מצנזרת, משמיטה קטעים או אוסרת הקרנות ובכך עונה הלכה למעשה על ציפיות השרה בעניין. למעט מקרה קצה אחד והוא סרטו של מוחמד בכרי, "ג'נין ג'נין", ב-15 השנים האחרונות עסקה המועצה אך ורק בסיווג סרטים. המועצה החליטה לפסול את סרטו של בכרי, שכל מטרתו היתה לערער על זכותה הלגיטימית לקיום של מדינת ישראל, אך בית המשפט שינה את ההחלטה, לדעתי שלא כדין ולא בצדק.

"מדינה ורגולטור צריכים לשמור לעצמם את הסמכות הנדירה לפסול סרט במקרים קיצוניים של סרטים שמערערים על קיומה של המדינה או כאלה בעלי השפעה קיצונית שעלולה להשפיעה באופן מוחשי וממשי על החיים. הייתי מציע לשרה לבנת לשקול שוב את החלטתה ולא למהר לבטל את הסמכות הזו. פיקוח בית המשפט העליון על מהלכי המועצה מספק ומניח את הדעת ולראייה למעט המקרה היחיד שציינתי, לאורך השנים האחרונות לא הוגשה שום עתירה נגד המועצה לביקורת סרטים על פגיעה בחופש הביטוי או בערכי תרבות. זו תהיה טעות חמורה".