מת אפרים קציר, נשיא המדינה הרביעי

הפרופסור אפרים קציר, שהיה נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, מת הערב (שבת) בביתו שבמכון וייצמן ברחובות, בגיל 93. קציר היה מדען בעל שם עולמי בתחומי הביוכימיה והפיסיקה. לאחרונה אושפז למשך כמה שבועות בבית החולים "קפלן" בשל מחלה, אך שוחרר לביתו לאחר שיפור מסוים במצבו.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי מדינת ישראל מרכינה ראשה עם מותו של קציר. "הנשיא קציר היה מחוייב למדינת ישראל בכל מעשיו והיה אחד מפורצי הדרך בתחום המדע ואחד המדענים הראשונים והבולטים במכון ויצמן. קציר תרם תרומה גם לביטחון ישראל ויושרו וצניעותו יכולים לשמש מופת", אמר.

אפרים קציר נולד ברוסיה ב-1916, בשם אפרים קצ'לסקי. ב-1922 עלתה משפחתו לארץ ישראל.

הוא שירת בארגון "ההגנה" ולמד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר קבלת הדוקטורט הצטרף לסגל האקדמי במוסד.

בשנת 1939 סיים קציר את קורס הקצינים הראשון של "ההגנה" ולאחר מכן היה מפקד פלוגת סטודנטים בחיל השדה (חי"ש). הוא השתתף בפעילויות שונות של הארגון לפיתוח חומרי נפץ ואמצעי לחימה. במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, מונה למפקד חיל המדע של צה"ל.

בשנות ה-40 היה מהמדענים הראשונים שהצטרפו למכון ויצמן למדע. הקים ועמד בראש המחלקה לביופיסיקה במכון ובראשותו היתה המחלקה לאחד המרכזים החשובים בעולם לחקר חלבונים וחומרים דמויי-חלבון.

ב-1959 קיבל את פרס ישראל למדעי החיים. זכה להכרה בקהילה המדעית הבינלאומית בזכות מחקריו המקוריים והיה לישראלי הראשון שנבחר לאקדמיה האמריקנית למדעים. בשנים 1966 - 1968 היה המדען הראשי של צה"ל ובמקביל עמד בראש ועדה לארגונה של מערכת המחקר הממשלתית.

קציר שהיה בצעירותו חבר פעיל ב"נוער הסוציאליסטי", שליד מפא"י, נבחר באפריל 1973 להיות הנשיא הרביעי של מדינת ישראל כמועמד מפלגת העבודה. הוא גבר בהצבעה על פרופ' אפרים אורבך, חתן פרס ישראל למדעי היהדות וראש האקדמיה הישראלית למדעים, ברוב של 66 מול 41. קציר, שהגיע לבית הנשיא בירושלים מרחובות אמר ביום כניסתו לתפקיד: "פרופסור חיים ויצמן, נשיאה הראשונה של מדינת ישראל, אמר לי בצעירותי - 'בחור צעיר יש לך סיכוי להיות מדען טוב, למען השם אל תיכנס לפוליטיקה. שאם לא כן יקרה לך כמו שקרה לי'".

קציר זכור כנשיא סולידי וצנוע, שידע כמה תמורות גדולות בימי כהונתו. יצחק רבין הגיש לו את התפטרותו מראשות הממשלה בשל פרשת חשבון הדולרים, מנחם בגין השביע אצלו את ממשלת הליכוד הראשונה. הוא קיבל את נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בארץ לקראת סוף כהונתו.

באפריל 1984 עבר הנשיא הרביעי חוויה לא נעימה. הוא נעצר יחד עם רעייתו, נינה, ו-80 פעילי עלייה שעימם התכוון להיפגש בלנינגראד על-ידי אנשי הק.ג.ב. השניים שוחררו כעבור זמן קצר. קציר אמר לאחר שיצא מברית המועצות: "זו היתה חוויה לא נעימה. נלקחנו בג'יפ צבאי בחברת שלושה אנשי ק.ג.ב בלבוש אזרחי וכמה חיילים במדים אל בניין הק.ג.ב בעיר. הנסיעה נמשכה רק 7-10 דקות, אך לנו היתה הרגשה שהיא ארוכה הרבה יותר".  

קציר ואשתו דיברו עם החוקרים ברוסית. הוא אולץ לרוקן את כיסיו ואשתו קיבלה הוראה להוציא את כל החפצים מתיקה. עם זאת לא נערך חיפוש על גופם. חוקרי הק.ג.ב החרימו סכום כסף שהיה בידי הנשיא הרביעי וכן שירון ואלבום. לאחר צאתו מברית המועצות נסעו קציר ואשתו, שהיו במשלחת ששהתה שבועיים בברית המועצות, לפריז. 

הטרגדיות בחייו

הנשיא הרביעי ידע טרגדיות רבות בחייו. בראיון לכתבת "ידיעות אחרונות", אמירה לם, בשנת 2003 הוא סיפר על בתו נורית, שמתה משאיפת גז בשנת 1965. על האח אהרון, שנהרג בהתקפת מחבלים בשדה התעופה בן-גוריון לפני 37 שנה, ב-30 במאי 1972. על אשתו נינה, שמתה מסרטן אחרי דיכאונות קשים ב-1986 ועל הבת עירית, ששמה קץ לחייה תשע לאחר מכן.

באותו ראיון הוא התייחס למלחמת יום הכיפורים, שפרצה כמה חודשים לאחר שהתמנה לנשיא: "רצוי שראשי ממשלה יבינו מה זה ביטחון ומה זה צבא. מצד שני, מלחמה היא באמת עסק יותר מדיי רציני מכדי שניתן יהיה לסמוך על גנרלים. צריך שיהיו אזרחים שיחקרו את הגנרלים ולא יסמכו עליהם בכל מחיר. גולדה מאיר היתה מדברת על משה דיין בהערצה. הוא היה בשבילה אלוהים, כי היא לא הבינה כלום בצבא. גם מנחם בגין לא מספיק הבין בצבא והעריך גנרלים. וכשיהודי פולני רואה גנרל עם מדליות, הוא נופל מהתפעלות, וכך גם הוא נפל, במקום שגולדה נפלה בו, והסתבך בלבנון‭."‬

"לאחר בחירתו לתפקיד אמר הנשיא הרביעי: "אינני פוליטיקאי ולא מדינאי מקצועי, לכן התרגשתי לשמוע שהכנסת בחרה למשרה רמה זו באדם שחלק ניכר מעיסוקו מוקדש למדע ולמחקר. כבר בעבר היו לי הזדמנויות לשרת את עמי ואני שמח עתה על ההזדמנות החוזרת שניתנה לי לשרת את העם. מתפקידו של הנשיא לדאוג לאחדות העם, להקטנת פערים, למניעת קיטוב חברתי ולהעלאת הרמה המוסרית של העם".